רגעים של נחת

חנוכת מרכז הפיתוח של אורקל מהווה המשך לרעיון מרכז המצוינות שאורקל הכריזה עליו, חלק ממהלך שהחל לפני שנתיים בעת ביקורה בישראל של צפרא כץ, נשיאת אורקל העולמית
יהודה קונפורטס |

בחיי היום יום, בעסקים ובעיקר בחיים הציבוריים - יש מעט מאוד רגעים שבהם אנשים יכולים להתכנס יחד בחדר קטן ולחייך חיוך, שמקורו בנחת, שלווה ותקווה לימים טובים יותר. אצלנו, מקובל להצמיד תג התנצלות והסבר, על כל רגע כזה שבו אנו שמחים, או משתתפים בשמחה של אחרים, או גורמים לאחרים לשמוח.

אתמול בבוקר זה קרה. בחדר קטן בפתח תקווה, התכנסו כ-50 איש - עובדים, מנהלים, מנכ"לים, נציגי שגרירות ארצות הברית, והמדען הראשי. הסיבה למסיבה הקצרה: חנוכת מרכז הפיתוח של אורקל ישראל, שהוקם על בסיס כוח האדם של חברת דמנטרה, שנרכשה בשנה שעברה על ידי אורקל תמורת 41 מיליון דולרים.

בטקס נצפו עובדים רגועים ושמחים, שמרשים לעצמם לחייך מתחת לארשת הפנים הרצינית. לעובדים הללו קרה דבר טוב, בדומה ללא מעט עובדים בענף ההיי-טק בשנים האחרונות. הם החלו לעבוד בחברה קטנה, במרכז פיתוח שעבד בעיקר עבור חו"ל, נסחפו באמונה שאכן המוצר שלהם מנצח, והמתינו בסבלנות לימים שמחים. ימים אלו הגיעו, כאשר לארי אליסון, מנכ"ל ומייסד אורקל העולמית, החל במסע הקניות שלו. מסע שנעשה בקצב של מטוס סילון – כמו מטוסו הפרטי. אליסון שם עין על הפתרונות הייחודיים של אנשי דמנטרה, התחיל לבדוק, והחליט.

העובדה שלחברה יש מרכז פיתוח בישראל, בוודאי לא הפריעה לו: אליסון נמנה על אלו שסבורים כי למרות הגודל, המרחק, הבעיות, המלחמות והתחרות ממזרח, למרות כל אלו, יש משהו כאן, בפיסת השטח הקטנה הזו, שבה חיים הישראלים. לשיטתו, יש בהם משהו שאין בשום מקום אחר. אז הוא קנה.

הרכישה הצעידה את אורקל מהר יותר לעבר יישום תוכנית, שאותה הגה כבר מזמן מנכ"ל אורקל ישראל, משה חורב. עיקרה - הגברת שיתוף הפעולה של אורקל ישראל עם חברות ישראליות, עידוד חברות הזנק בשלב ה-Seed, פתיחת דלתות, וכמובן הקמת מרכז מו"פ. ההסכם נחתם ב-2005, בעת ביקורה של צפרא כץ, נשיאת אורקל העולמית - בישראל.

נכון, אורקל אינה הראשונה. במידה מסוימת, אפשר היה להפנות לראשיה שאלה צינית כגון - "רק עכשיו?". אבל זה דבר שגוי לחשוב כך. אורקל, כמו מיקרוסופט, EMC, יבמ וחברות ותיקות אחרות, עלו על הגל של חנוכת מרכזי פיתוח בארץ, כי הן מבינות שזה כדאי להן. ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, מבין את זאת היטב מהצד השני - דרך החור של המטבע. אתמול, כאשר הוזמן אופר לברך, פתח את דבריו בקריאה לכל הנוכחים: "מותר לכם לשמוח, מותר לכם לחייך,אין הרבה רגעים כאלו בחיים".

מרכז הפיתוח הוא חלק עקיף מהחלטה אסטרטגית שהתקבלה לפני שנתיים בממשלה, לחתום על חוזים מיוחדים עם החברות הבינלאומיות, חוזים שבסיסם הוא קידום חברות צעירות, על הפלטפורמה והניסיון של החברות הרב-לאומיות.

לא חושש מביקורת

ד"ר אופר, כמו רבים אחרים שהם בעלי ניסיון כמוהו, התעלם מחיצי הביקורת שהופנו אליו מצד העיתונאים, על העובדה שהממשלה נרתמת לחוזים מסחריים עם חברות בינלאומיות. "הסכם עם אורקל הוא ייחודי", אמר אופר. הוא מיוחד, כי חורב, ידידו האישי מזה שנים רבות, בא עם רעיון מקורי: להקים מרכז מצוינות לחברות ישראליות. כאשר שאלתי את אופר במסיבת העיתונאים, האם זה לא מודל שדומה לחממות, הוא האריך בהסבריו, מדוע הוא לא היה חותם על הגדרה זו, כי לחממות יש הגדרות מאוד מסוימות. אבל עדיין - אורקל, בהכירה את ייחודיות ההון האנושי הישראלי, מאמצת לחיקה חברות שהן בשלב ה-Seed. כלומר, חברות לעתיד הנמצאות בשלב רעיונות מגובשים במקרה הטוב, חברות שמעט מאוד קרנות הון סיכון ממהרות להשקיע בהן.

הנוסחה אמנם היא "שקל מול שקל", אבל בפועל, ארבע החברות שכבר פועלות בחממה הזו, נהנות מהרבה יותר: פלטפורמה של אורקל, ניסיון משולב בוותק, דלתות נפתחות, קשרים, ועוד דברים שבלתי אפשרי לכמת את ערכם.

היפה בכל הסיפור הזה, הוא שדמנטרה היא דווקא לא דוגמה לחברה מהחממות האלו. אבל היא שייכת לאותה שכונה. דמנטרה היא מאותן חברות, שהצליחו לפתח פתרונות שמתלבשים יפה מאוד על פלטפורמת אורקל. הרכישה שלה הפכה את מרכז הפיתוח בישראל לשלוחה ישירה של אורקל. ואין דבר משמח יותר, כך לפחות סבור המדען. ואין סיבה שלא להצטרף לשמחתו ולשמחת כל המעורבים בהשקת מרכז המו"פ.

אופר מכחיש

ד"ר אופר ידוע כמי שמספק כותרות בכל שיחה איתו. הוא יודע היטב את מעמדו, את ההערכה שיש אליו בצמרת העסקית והפוליטית, ולכן הוא יכול להרשות לעצמו לומר דברים שרבים אחרים אינם מוכנים לומר אותם, או שהם נזהרים בעשותם כן.

הוא גם לא מתבייש בכך שהוא חבר של ראש הממשלה, אהוד אולמרט. אלא שהחברות הזו כמעט ועלתה לו ביוקר, ושלא באשמתו. לפני כמה ימים, פרסם אחד העיתונים כותרת בשמו של אופר, שאומרת בערך כך: "אם תקציב המדען היה תלוי בי ובאולמרט - הכל היה נראה אחרת...".

החיצים לעבר שר האוצר ופקידי המשרד - היו חדים וברורים. חדים מדי כנראה. כששאלתי את אופר אתמול לגבי ציטוט מוזר זה, הוא היה נסער מאוד. הוא הכחיש אותו מכל וכל, אמר שמדובר בדברים שנאמרו "אוף דה רקורד" ושהוצאו מהקשרם. המדען הראשי טרח והסביר עד כמה הציטוט לכאורה הוא בלתי הגיוני.

אז באופן די חריג, אנחנו מנצלים את הבמה הזו, כדי להכחיש בשמו של אופר את מה שאותו עיתון כתב.(למען הסר ספק - הציטוט לא היה בעיתוננו). החברות של המדען עם אולמרט ממש לא מסייעת לו להגדיל יותר מדי את תקציב המדען הראשי. היא לא צריכה גם להיות כך. אופר עצמו אמר באותו מפגש אתמול, כי בפני האוצר הונחו מחקרים אשר מוכיחים שמול כל שקל שהמדינה משקיעה בחברות ההזנק, התשואה היא הרבה יותר גבוהה מכל השקעה אחרת, גם אם אותה חברה נסגרת.

גם מחקרים אלו, שמגובים בעובדות - לא סייעו לאופר להגדיל את היקף תקציב המדען הראשי, ואופר מעולם לא הסתיר את אכזבתו מכך. אבל אתמול, כמו בהזדמנויות רבות, הוא שידר, למרות הכל, אופטימיות ואמונה בהון האנושי הישראלי. הוא דחה את ההיסטריה סביב האיום ההודי, ואמר שאינו מפחד מהעובדה שאם יש בנמצא מהנדס שוודי מלומד, שמוכן לבוא לישראל, לעשר שנים, אז שיבוא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

שקל כסף מטבע
צילום: Image by Ri Butov from Pixabay
ראיון

השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?

בשיחה עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר "חיסונים פיננסיים" הוא מזהיר שהתחזקות השקל הופכת לאיום קיומי על סטארט-אפים ישראליים; למה גידור כבר לא מספיק? מדוע בנק ישראל חייב להתחיל לקנות זהב, ומה עומד מאחורי המשך היחלשות הדולר בעולם?
רן קידר |
נושאים בכתבה אדם רויטר דולר

שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים. 

ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.

מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?

אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית. 

עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית. 

ומי שלא גידר עד עכשיו? 

להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.