גרטנר: עד 2010 יתחברו כ-21% ממשקי הבית לפס הרחב

מספרם של המתחברים לפס הרחב בעולם יגיע ל-364 מיליון; בנוסף, מעריכה החברה כי ספקיות הטלקום לא יכולות להסתמך על אסטרטגיית מחירים אלא יאלצו לפתח שירותים חדשים
אפרת אדיר |

"בסוף שנת 2005, 12% ממשקי בית בעולם היו מחוברים לפס הרחב ובשנת 2010 מספר המנויים לפס רחב בעולם יסתכם ב-364 מיליון", כך לפי גרטנר, חברת המחקר והייעוץ המובילה בעולם לטכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT). לפי הערכה זו, עד סוף שנת 2010 שיעור משקי הבית המחוברים לפס הרחב כמעט ויוכפל ל-21%.

כמו כן, השווקים הבשלים בדרום מזרח אסיה ויפן ישמרו על נתח שוק של כ-40% מחיבורי הפס הרחב בעולם. באזור זה, צופה גרטנר, שליש ממשקי הבית יהיו מחוברים לפס הרחב עד סוף 2010 לעומת אמריקה הצפונית ומערב אירופה, בה כמחצית ממשקי הבית יהיו מחוברים לפס הרחב.

"החדירה המהירה של הפס הרחב בקרב הצרכנים בשנים האחרונות נגרמה בעיקר על ידי קיצוץ מחירים של יותר מ-10% בשנה", אומרת סוזן ריצ'רדסון, אנליסטית מחקר ראשית בגרטנר. "הפס הרחב נעשה למקור ההכנסה העיקרי של מפעילי התקשורת ומסייע להם להתמודד עם הירידה בהכנסות משירותים מסורתיים כמו קול ושירותי נתונים".

הפס הרחב הגיע להיקף מאסיבי במערב אירופה, כאשר צרפת, גרמניה ובריטניה מובילות במונחים של מספרים מוחלטים. דנמרק, הולנד ושוויץ היו בעלות שיעור החדירה הגבוה ביותר

של הפס הרחב למשקי בית ב-2005.

הספקים יאלצו לעבוד קשה

עוד מעריכים בגרטנר, כי ההכנסות משירותי הפס הרחב יצמחו בקצב שנתי מצטבר של 8.8% עד שנת 2010. יחד עם זאת, קצב צמיחת המנויים במערב אירופה החל לרדת לקראת סוף 2006. לדעת גרטנר, ספקיות השירותים יצטרכו לנקוט בצעדים כדי לשמור על הכנסות עתידיות.

"הספקים ייאלצו לעבוד קשה יותר כדי למשוך לקוחות חדשים ולהעלות את ההכנסה הממוצעת למשתמש", אמרה ריצ'רדסון. "עקב התחרות מול מפעילים אלטרנטיביים, מהירות הגלישה לא תהווה יותר גורם מבדל בין הספקים השונים, אלא אמצעי בלבד לאספקת יישומים שונים מבוססי web, קול ושירותי וידיאו שהמשתמשים ידרשו".

האסטרטגיות בהן ינקטו הספקים להגדלת ההכנסות העתידיות יהיו שונות ממדינה למדינה בהתאם לבגרות ולתחכום השוק. בארצות סקנדינביה, למשל, צופה גרטנר, כי שיעור החדירה יגיע לכ-70%, בעוד שבאירופה הדרומית פוטנציאל שיעור החדירה נמוך מ-50%.

"בארצות עם שיעורי חדירה גבוהים יותר של הפס הרחב קיימת כדאיות עסקית להתמקדות במצטרפים מאוחרים", מסבירה ריצ'רדסון. "בשווקים אחרים הספקים יצטרכו להתמקד יותר בלקוחות הקיימים, מאחר ושיעור גדול מהאוכלוסייה צפוי לא להתחבר אל הפס הרחב. יחד עם זאת, בשני התרחישים, שמירה או העלאת ההכנסה ממוצעת למשתמש הינה קריטית".

גרטנר ממליצה לספקיות בשוק הצרכני לא להתמקד רק בקיצוץ מחירים, ולפתח שירותים נוספים העונים לצרכי לקוחות חדשים. צרכים אלה כוללים רוחב פס נוסף להורדות ואחסון מוזיקה, אחסון תמונות, קישוריות אלחוטית ושירותי אבטחה. "ללא ערך מוסף, הספקים יאלצו לבדל את עצמם באמצעות מחיר. בידול באמצעות שירות, אינו מפחית את התחרות, אך מסייע לשמור על ההכנסות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.