צנעת הגולשים
שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, הציב בתחילת השבוע שעבר אבן דרך חשובה ועקרונית ביותר בכל הקשור לזכותם לפרטיות של הגולשים ברשת האינטרנט. הדבר אירע במסגרת המשפט המתוקשר בפרשת הסוס הטרויאני. השופט פסל את כל הודעות הדוא"ל עליהן שמה המשטרה את ידיה במסגרת החקירה, כמו גם את המעקב שהמשטרה ניהלה בפרשה זו.
אין ספק, כי קביעתו של השופט הייתה בבחינת מים צוננים על ראש המשטרה, שחדרה ללא שום בעיות מיוחדות לדברי הדואר האלקטרוניים של חשודים. מעטים שמו לב כי הביקורת מעל כס המשפט כלפי ספק שירותי האינטרנט הייתה חריפה במיוחד. מדובר כאן בלא פחות מהפרת אמון קשה של ספק השירות כלפי מי שקנה את שירותיו. המשטרה, מטבעה, להוטה להשיג ראיות, אולם מאין נוטלות ספקיות האינטרנט את החוצפה לתת בקלות כה רבה מידע פרטי - שלא נאמר אישי - של לקוחותיהם?!
האינטרנט מעמיד אותנו בפיתחה של תקופה דמוקרטית חדשה. אזרחים יכולים להגיב כאן ועכשיו על כל מעשה ומחדל. דבריהם מובאים כמעט בזמן אמיתי לידיעת כלל הציבור ואין יפה וטוב מכך. יש גם מי שמנצלים את הטכנולוגיה לרעה ובהם צריך לטפל במידת החומרה הראויה. יחד עם כך, צריך לגנות כל ניסיון לסתימת פיות של האזרחים. באופן תיאורטי, ניתן להניח כי העוצמה של טכנולוגית האינטרנט היא לצנינים בעיני הפוליטיקאים שאינם מוערכים במחוזותינו. בסיטואציה שכזו קיים חשש, לפחות לכאורה, שמישהו ינסה לסכור את שפע המידע והדעה החופשית.
אחד הגורמים שמרסנים את הגידול בהבעת דעות ערכיות באינטרנט הנו חששם הסמוי של אנשים מפני חשיפת זהותם, שמא אולי אז יאונה להם רע. גם משום כך, רבים מאד אינם מזדהים בשמם האמיתי ורבים עוד יותר נמנעים כלל מלהשתתף במשחק הדמוקרטי. ברור כי ישנה היתכנות טכנית לעקוב אחרי מקורות של מסרים ותוכנם ובשל כך אנשים נרתעים, לעיתים באופן לא מודע, מפני ה"אח הגדול".
כאשר מסתבר שהמשטרה ניגשת בקלות לשרתים של ספקי אינטרנט ומפשפשת בהם, החשש הערטילאי הופך לעובדה בשטח. מי יודע כמה מקרים כאלה כבר אירעו ומה היה חלקן של ספקיות האינטרנט בפרשות פוטנציאליות אלה. בעקבות קביעתו של השופט כבוב, הוצבו כעת גבולות ברורים: המשטרה לא יכולה סתם כך לפנות אל ספק האינטרנט, וזה האחרון לא יכול כך בפשטות לאפשר לה חדירה ופגיעה בצנעת הגולשים - לקוחותיה. אם וכאשר תחשוד המשטרה במישהו בביצוע עבירות שהן בחזקת פשע ולא פחות, היא תוכל לבקש אישור מן הסוג הנדרש בהאזנת סתר לטלפון. זוהי פרוצדורה לא פשוטה ובית המשפט מפקח עליה מעל.
ציבור הגולשים הגדל והולך חייב בין יתר שיקוליו בבחירת ספק, לקחת בחשבון את מידת מחויבותו לשמירת צנעת הפרט של לקוחותיו. אם רק נעמוד על כך, הספקים יפסיקו לנהוג בקלות דעת ויתמודדו עם הבעיות וניסיונות הפגיעה כאשר כאלה יצוצו.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
