לוד כמיקרוקוסמוס - מתי יגיע תורו של אולמרט?

אם היתה קמה ועדת חקירה שתבחן את אופן התנהלות הממשלה, כפי שנעשה בלוד, האם מסקנות הוועדה היו שונות?
סיון איזסקו |

שר הפנים, רוני בר-און, הודיע השבוע על הדחת ראש עיריית לוד, בני רגב ועל פיזור מועצת העיר. הרקע להדחה הינו מסקנות וועדת החקירה לבדיקת תפקוד העיר לוד שהוגשו לשר בשבוע שעבר.

ממצאי הוועדה מעלים תמונה עגומה על אופן ההתנהלות הציבורית במדינת ישראל של שנת 2006. צוות הוועדה נימק את המלצתו לשר, להדיח את ראש העיר ופיזור המועצה, בנורמות שהיו נהוגות בעירייה. להלן התקציר:

• ראש העיר לא נכח כמעט בבניין העירייה, ולמעשה בתקופת כהונתו עסק בדברים אחרים ולא בניהול העירייה.

• ראש העיר נקט לשון חמורה של איומים כנגד בכירים בשל כך שאלה הפעלו שיקול דעת ולא פעלו לפי רצונו של ראש העירייה.

• ראש העיר לא הציג בפני הוועדה כל משנה סדורה לפתרון בעיותיה של העיר או כל תוכנית פעולה שיש לדעתו לנקוט כדי לקדם את העיר ולחלצה מן המשבר.

את התשובה לשאלה המתבקשת במה עסק ראש העיר אם לא בניהולה התקין, מצאנו בהמלצת המשטרה להגיש כתב אישום ובתיק המתנהל נגד ראש העיר בבית המשפט. מסתבר כי, על פי החשדות, בני רגב היה עסוק בעיקר בקבלת שוחד מהקבלן דודי אפל ומקבלנים אחרים.

ראש העיר לא לבד

ממצאי וועדת החקירה מעלים כי "חלק מחברי המועצה נגוע בבעיות של ניגוד עניינים או בהתנהגות הפוגעת באמון הציבור. אחד המקרים בענין זה קשור לממלא מקום ראש העירייה, אשר חייב ארנונה בסכום של כמה מאות אלפי שקלים. אף שהחוב, כך נמסר, הפך לחלוט, עדיין נמנע הוא מלסלקו, וזאת למרות שבשבילו, כך טען, "לשלם את החוב זה כמו לשתות כוס מים". מצבה הכספי של עיריית לוד כנראה פחות חשוב בשבילו ואולי פחות מזה חשובה הדוגמה האישית והנורמה שאיש ציבור מחויב בה.

וועדה החקירה קבעה כי "המשך כהונתם של חברי המועצה וראש העירייה נוגדים את טובת הציבור ואינם מאפשרים קיום השירותים הנדרשים לתושבים במדינה מתוקנת. נהפוך הוא, המשך כהונתם גורם להעצמת הבעיות ולא לפתרונן. המקרה של עיריית לוד מחייב להעביר מכהונתם גם את ראש העירייה וגם את מועצתה, שכן לאלה אין את הכשירות הנדרשת שתעלה את העיר לוד על דרך המלך".

לוד כמיקרוקוסמוס

הוועדה בקשה להבהיר ולהזהיר, כי פתרון זה או אחר של רק החלפת המנהיגות המקומית בלבד, בלא שותפות של השלטון המרכזי וקביעת האסטרטגיה מבחינה דמוגרפית וכלכלית יהיה ברכה לבטלה.

וכאן אני שואל: אם הייתה קמה וועדת חקירה ממלכתית שתבחן את "כבוד" ראש הממשלה, אהוד אולמרט ואת חבורתו בהם לכאורה: מועלי כספים, משוחדים, משחדים, אנסים, ממנים ומקמבנים, כולם רק לכאורה כמובן, האם מסקנות הוועדה היו שונות?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.