הטרדה מינית: הבוס הכריח מזכירה לצפות עימו בפורנו
ליאת מוראדי פוטרה מעבודתה כעבור כשנה לאחר שסירבה לצאת לעבודת שטח שהתבקשה ע"י מעסיקה. בנוסך לזכויות סוציאליות המגיעות לה על פי דיני עבודה, תבעה מוראדי את מעסיקה גם בגין הטרדה מינית.
לטענתה, הוטרדה מינית על ידי הנתבע במהלך תקופת עבודתה, בהערות מילוליות שונות שחזרו על עצמן וכן בחשיפתה לסרטים פורנוגראפיים באמצעות האינטרנט.
הנתבע הודה בחלק מהאמירות שיוחסו לו אך טען כי הדברים נאמרו בבדיחות הדעת ואין לראות בהם הטרדה מינית. בנוסף אישר כי במחשבו האישי היה חומר פורנוגראפי, אך טען כי התובעת לא אמורה היתה להיחשף אליו אלא עשתה כן מיוזמתה.
לדבריה, הנתבע נהג לקרוא לה למחשב החברה ולהציג בפניה סרטים פורנוגראפיים תוך שהוא מלווה את הצגתם בהערות מיניות בוטות. בהזדמנות אחת, כאשר הגיעה לעבודה לאחר מחלה קלה העיר לה ? "שוב ישנת בלילה בלי תחתונים". מדי פעם היה פונה אליה ושואל "איזה מידת חזייה את לובשת", ובהזדמנויות אחרות שאל מדוע אינה מגיעה לעבודה עם גופיות.
בנוסף, סיפר לה כי פקידות שעבדו אצלו בעבר הציעו לו הצעות מגונות תוך ששאל "אין לך חבר?" ? דבר שהתפרש על ידה כרמז מיני. במקרה אחר סיפר כי הגיעה אליו לראיון עובדת עם "חזה גדול" והוא שקל לקבלה לעבודה רק מטעם זה. עוד טענה כי הנתבע נהג לצותת לשיחות הטלפון שלה תוך שהוא מתעניין עם מי היא משוחחת והאם זה "החבר".
בית המשפט נתן אמון בעדותה של התובעת וקבע כי נחשפה על כורחה לחומר פורנוגראפי במחשבו של הנתבע, הן כאשר התבקשה לפתוח הודעות דוא"ל שונות (שבחלקן הגיעו מספקים ולקוחות) והן כאשר הוזמנה על ידי הנתבע לצפות עמו בסרטים פורנוגראפיים כאלה ואחרים שהגיעו אליו.
כן קיבל בית המשפט את טענותיה של התובעת גם לגבי ההערות והאמירות בעלות ההקשר המיני שנאמרו לה על ידי הנתבע.
נקבע כי הנתבע לא התנהג בדרך זו מתוך כוונה לקבל מהתובעת עצמה טובות הנאה מיניות, אלא כפי הנראה מתוך אווירה כללית ששררה במשרד של שיחות והתבדחויות בנושאים מיניים, כולל צפייה משותפת בחומר הפורנוגראפי שהגיע למקום העבודה. בית המשפט שוכנע כי התובעת שותפה באווירה זו על כורחה, על אף שהדבר גרם לה לאי נוחות רבה.
חשיפה זו מהווה הטרדה מינית כמשמעותה בחוק למניעת הטרדה מינית כך גם ההערות והאמירות בעלות האופי המיני שהופנו אל התובעת באופן שוטף, גם אם כל אחת מהן בפני עצמה עשויה היתה להיראות תמימה ומחוסרת הקשר מיני ? יחד הצטברו הן לכדי אווירה כללית, שיצרה את אותה "סביבה עוינת" שהחוק ביקש למנוע.
לפיכך התביעה התקבלה ונקבע כי התובעת זכאית לפיצוי בסך 10,000 ש"ח מכוח החוק למניעת הטרדה מינית.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.2% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
