אטלס נכסים: נכסי נדל"ן במזא"פ כ-23 מיליון ליש"ט

רכשה נכסים ברומניה, פולין וסלובקיה, השקיעה 63% מתקבולי ההנפקה הראשונה לציבור, בהתאם ליעדי ההשקות
שי פאוזנר |

אטלס נכסים הודיעה היום על רכישת שלושה נכסים נוספים במרכז ובמזרח אירופה. אטלס מסרה היום, כי רכשה נכסים ברומניה, פולין וסלובקיה, השקיעה 63% מתקבולי ההנפקה הראשונה לציבור, בהתאם ליעדי ההשקעות שלה.

במקביל פורסם, כי עמוס פיקל התמנה למנכ"ל חברת הניהול של אטלס (Atlas Management Company Limited – AMC). פיקל כיהן לפני כן כמנכ"ל קבוצת הים האדום, חברה גדולה לפיתוח והשקעות נדל"ן במרכז אירופה ומזרחה. הוא מחליף את גדי דנקנר וימונה למנכ"ל AMC, גדי דנקנר יתמנה לסגן יו"ר של אטלס ניהול, ישמש כחבר בועדות ההשקעות, יכהן כיו"ר ועדת ההיגוי של החברה ויתמקד בפיתוח האסטרטגיה העסקית של החברה.

חברה צפויה לפרסם את התוצאות הראשוניות לעשרת החודשים שהסתיימו ב-31 בדצמבר 2006 ב-26 במרס 2007.

אטלס השלימה את הקמת הילטון וורשה. המלון ייפתח בתחילת במרס 2007 וקיבלה רישיונות בניה ל"מגדלי פלטינום" ולבניין הדירות "קפיטל ארט" בוורשה. קצב המכירות בשני הפרויקטים מצוין. ישנה גם התקדמות משביעת רצון בתיק ההשקעות בהונגריה.צינור העסקאות ממשיך להיות חזק עם רכישות נוספות בתהליך.

גדי דנקנר, מנכ"ל אטלס, אמר היום: "אני שמח מאוד להעביר לעמוס פיקל את תפקיד מנכ"ל חברת הניהול. לעמוס שנות ניסיון רבות בהשקעות נדל"ן ופיתוח והיכרות מיוחדת עם האזורים שבהם אנו פועלים. אני אמשיך להיות מעורב בניהול החברה ואתמקד בפיתוח הזדמנויות אסטרטגיות חדשות עבור אטלס".

החברה מסרה מידע נוסף אודות הרכישות לפיו, פרויקט סולאריס, רובע אובור, בוקרשט, רומניה. פרויקט סולאריס כולל מגרש של 32,000 מ"ר בצמוד לכיכר אובור, ממרכזי התחבורה והמגורים של בוקרשט. המגרש ממוקם באזור תעשייה לשעבר העובר כיום שינוי ייעוד במסגרתו יהפוך לאזור מגורים ומסחר. אטלס רכשה את הבעלות על האתר בתשלום מזומן של 14.39 מיליון ליש"ט. הבניינים הקיימים ייהרסו על-ידי המוכרים על מנת לספק לאטלס מגרש ריק תוך חצי שנה. אטלס מתכוונת לפתח עבור המגרש תוכנית המשלבת מגורים ומסחר קמעוני.

כמו כן, מדובר בבניין משרדים סאדובה, גדנסק, פולין

בניין המשרדים סאדובה כולל שטח השכרה נטו של 6,000 מ"ר שכולו שטחים משרדיים ששופצו לאחרונה. הבניין ממוקד במרכז גדנסק שבצפון פולין. 91% מהמבנה מושכרים ומניבים הכנסה תפעולית נקייה של 630,000 ליש"ט עם תשואה ראשונית של 8.75%. מחיר הרכישה הוא 7.35 מיליון ליש"ט אשר ימומנו באמצעות הלוואה של 5.5 מיליון ליש"ט והון עצמי של אטלס בסך 1.80 מיליון ליש"ט.

בפרויקט באסטה, קוסיץ', סלובקיה אטלס הקימה מיזם משותף בבעלות שווה עם איסטפילד (Eastfield), שותפת המיעוט בפרויקט ואג'נורי, לרכישת אתרים אסטרטגיים בערים מרכזיות בסלובקיה. הרכישה הראשונה היא של מגרש בן 10,000 מ"ר במרכז קוסיץ', העיר השנייה בגודלה בסלובקיה שאוכלוסייתה מונה יותר מ-240,000 איש. האתר מיועד למגורים, מסחר, משרדים ופנאי. אטלס שילמה 1.25 מיליון ליש"ט עבור אחזקות של 50% בפרויקט.

אטלס דיווחה על התקדמות פרויקטים אחרים שלה: מלון הילטון וורשה, פולין השלמנו את בניית מלון הילטון וורשה וקיבלה החברה רישיון אכלוס מעיריית ורשה. אנו מתקינים כעת את האביזרים האחרונים ובוחנים אותם ורשת הילטון אישרה שהיא מתכננת לפתוח את המלון ב-1 במרס 2007. מרכז הכושר והספא הועברו לניהול הולמס פלייס והקזינו לחברת Casino Polonia ושניהם יחלו לפעול עם פתיחת המלון. כל יחידות העזר הקמעונאיות הושכרו וחוזה ניהול נחתם להפעלת החניון החל מ-1 במרס.

במגדלי פלטינום, וורשה, פולין קיבלה החברה רישיון בנייה לשני מגדלי מגורים ומצפים לאמת אותם בקרוב. המגדלים יכילו 380 דירות בשטח כולל של 24,000 מ"ר ליד קומפלקס מלון הילטון. היא פרסמה מכרזים להקמת המגדלים ופתחנו לקהל דירה לדוגמה. עד היום קיבלנו הזמנות ל-184 מתוך 196 דירות במגדל הראשון ומכירות הדירות במגדל השני אמורות להתחיל בשבועות הקרובים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.