מפסידי השנים האחרונות: הדודה שרה והשכנה ממול

לפני כשבוע כתבתי כי הדרך הנכונה לעשות כסף מהשקעה בניירות ערך היא הצמדות לשיטת עבודה ברורה (ובשאיפה גם פשוטה) ולאחר מכן הקפדה על משמעת ברזל. הדבר בהחלט נכון אך האם לכל אדם יש את האפשרות לפעול כך? לדודה שרה ולשכנה ממול יש שיטה והם נצמדו אליה, אז איך זה שבכל זאת הן המפסידות הגדולות של השנים האחרונות?

כשאני אומר "המפסידים הגדולים של השנים האחרונות" אני ממש לא מתכוון לסוחרים ה"חכמים", אלו שקונים ומוכרים מניות אחת לכמה ימים או שבועות ובדרך כלל מפסידים כסף עקב חוסר משמעת עצמית או ניסיונות פרועים להידחף למגמה מבלי לקבוע רמות סיכון.

כשאני אומר "הדודה שרה והשכנה ממול" אני מתכוון לאלה שמידי פעם קוראים עיתון ומקבלים החלטות הרות גורל על סמך אמונה או קיבעון שהנייר (מט"ח או מניה בדר"כ) הוא נייר טוב וכי הסכנה בהשקעה היא נמוכה ביותר.

כאן נכנסת לתמונה הפסיכולוגיה ההפוכה. בהיותי מצוי בשוק ההון, לא פעם פונים אליי מכרים קרובים כרחוקים ושואלים לדעתי בעניין השקעה במניות או במטבעות כלשהן. העניין המוזר הוא שכששוק המניות רושם ירידות שערים חדות, כל מכריי לפתע שוכחים כלל מהעובדה שאני עדיין מצוי בשוק ההון ופשוט לא רוצים לשמוע בעניין השקעה במניות.

באופן כללי, אני מבין את מכריי. לתפיסתם - שוק המניות נתפס (ובצדק) ככזה היכול להמשיך ולרדת ולמחוק כמעט את כל ההשקעה ובקיצור מנקודת מבטם - הצדק עימם.

הפוך הדבר לגביי השקעה במטבע הדולר. דווקא בימים (ובמקרה הזה - שנים) בהם רושם מטבע הדולר ירידות, באים מכריי ושואלים "האם זה הזמן הנכון לקנות דולר? הרי מדובר במטבע טוב והוא ממש ירד לאחרונה". התשובה האינטואיטיבית שלי היא - למה לקנות נייר במגמת ירידה?. אחרי שאני חושב על הדברים, אני מבין שמכריי הטובים לא ממש מבינים את המונח מגמה, אבל מה שהם חייבים להבין - זה את האלטרנטיבות.

אם כן, לתפיסתם של ההמונים שוק המניות יכול למחוק אחוזים ניכרים מההשקעה ואילו הדולר הוא יותר סולידי ובסה"כ זה לא רחוק מהמציאות אבל לא כך בוחנים השקעה. כל הרעיון בהשקעות, זה בחירה אל מול אלטרנטיבות, או במילים אחרות - לזהות את האלטרנטיבה הנכונה ולהשקיע בה.

אחוז גדול מכספם של אנשים רבים בישראל מושקע בדולר, מתוך הנחה שזו השקעה בטוחה ואפשר ללכת לישון בשקט. אני לחלוטין מסכים עם הקביעה הנ"ל, הדולר גם אם איבד כמעט 10% בשנה האחרונה מול השקל (וכמעט כפול מכך מאז רמת השיא) עדיין נותר השקעה סולידית יחסית (ואני כמובן לא מדבר על מינוף במטבע) וארה"ב היא בכל זאת הכלכלה מספר 1 אבל הרי כבר ציינתי שהשקעה זו בחירה אל מול אלטרנטיבה.

שווקי העולם הולכים לקראת פריחה, מדדי הבורסות בעולם רושמים שיאים וארה"ב לא צפויה להיכנס למיתון כך שהדולר, גם אם עוד ייחלש מעט, לא יתרסק. אבל האם לא ראוי לעבור לאלטרנטיבה שמציעה עתיד טוב יותר.

אני אפילו לא מדבר על מטבע האירו שנראה נכון יותר להשקעה, זאת בעיקר עקב העובדה הבסיסית שהאיחוד האירופי נתפס כיום כחצי כישלון והרי שער המטבע נגזר במידה רבה מהציפיות לשנים הקרובות והשנים הקרובות כפי שציינתי, נראות טוב מנקודת הזמן הנוכחית. אני כן מדבר על השקעה דוגמת אפיק שיקלי צנוע ונושא ריבית קבועה. והעיקר לא על מטבע שהכיוון שלו הוא במקרה הטוב - לא להתרסק.

לסיכום, ברור לי שהדודה שרה והשכנה ממול וכך גם כל מכריי הטובים לא בנויים להזיז את הכסף שלהם, מהשקעה להשקעה, פעם בשבוע ואפילו לא פעם בחצי שנה אך האם לא יהיה זה נכון לחשוב מעט על האלטרנטיבה בטרם נשקיע או נשאיר את כספנו באפיק שבו פשוט לא נפסיד את הכסף?

מאת: יוסי פינק