צבי זיו: החוקים בתחום הפנסיה עומדים להשתנות
מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, פתח היום את המושבים הכלכליים של כנס הרצליה במחמאות מסוייגות משהו לוועדת בכר ותוצאותיה. הכנס הופק על ידי המכון למדיניות ואסטרטגיה והמרכז הבינתחומי בהרצליה.
לדברי זיו, הציבור הוא שיוצא נשכר מהשינויים שהביאו להטבת מצבו של לקוח המערכת הפיננסית בישראל.
"חשוב להדגיש, כי הוועדה לא התכוונה לטפל בריכוזיות המערכת הבנקאית, אלא בריכוזיות שוק ההון, שהתבטא בעיקר בשליטת הבנקים בשוק זה, ולפיכך התמקדה בהכנסת שחקנים נוספים לשוק ובפיתוח מוצרי שוק הון שיפחיתו תלות במערכת הבנקאית. הוועדה לא טיפלה, ולא הציעה הצעות לטיפול, בכל הקשור לריכוזיות המערכת הבנקאית", אומר היום מנכ"ל בנק הפועלים.
הוא הוסיף בעניין זה, "לא אחדש לכם מאומה, אם אזכיר שלבנקים הישראליים היו התנגדויות והסתייגויות לא מעטות מהרפורמה, שפגעה בעסקי הבנקים, והוציאה מידיהם תחומים בהם עסקו במשך עשרות שנים, כמו קרנות הנאמנות וקופות הגמל. אבל גם כשהבענו את הסתייגויותינו, לא הסתרנו את דעתנו, כי יש לא מעט יתרונות ברפורמת בכר ובכמה רפורמות אחרות שצורפו אליה. ראינו את החיוב ביצירת שוק משני באשראי. שמחנו על כך שהמדינה הפסיקה להיות שחקן מרכזי בשוק ההון; חשבנו שהרפורמה בשוק הפנסיה תשרת את טובתם של כלל אזרחי המדינה ותתרום לשיפורים מהותיים בחיסכון לטווח הארוך".
זיו שואל את הקהל של אנשי העסקים וראשי המדיניות בתחום הפיננסי בישראל, האם הרפורמה בשוק ההון הצליחה? ומשיב: "זו שאלה שנראית פשוטה, אבל התשובה לה מורכבת מאוד, ואינני יודע אם כבר הגיעה העת לפסוק את משפטנו. הבנקים, מצידם, התאימו עצמם במהירות האפשרית לביצוע הדרישות. מכרנו את רוב הקרנות והקופות שברשותנו, שנכסיהן הסתכמו במאות מיליארדי שקלים, ובחודשים הקרובים נשלים את מכירת המעט שנותר בידינו".
עוד הוא אומר על כך, "אני יכול להצהיר בכל הכנות, כי עשינו כל שהיה בידינו כדי שהרפורמה תצא אל הפועל במהירות וביעילות. אך עדיין, השפעת המהלכים שננקטו עד כה על התחרותיות בשוק ההון אינה ברורה. החסכון לטווח ארוך עבר כמעט במלואו לידי חברות הביטוח והציבור הרחב לא יצא נישכר במאומה מהעברת הקרנות והקופות מידי הבנקים לגופים אחרים. עליית תעריפי דמי הניהול בשנה האחרונה הינה אינדיקציה לכך".
עם זאת - זיו אומר היום, כי העובדה שעיקר השוק של החיסכון לטווח ארוך עבר לידי חברות הביטוח - נראית כבעייתית. זיו סבור, כי קשה להעריך שהלקוחות ירוויחו מכך. הוא פונה בכך בעצם לממשלה ובנק ישראל שחסמו את הבנקים הגדולים מלייעץ בתחום הפנסיוני. נזכיר, כי הבנקים הקטנים אמורים לקבל אישור להיכנס לתחום זה בקרוב.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
