התשוקה לאוכל או המנגנון השיווקי של תעשיית המזון
מחקר חדש, שנערך במרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג, במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, קבע כי קיים קשר הדוק בין השמנת יתר לבין היעדרות מהעבודה. המחקר, אשר פורסם בגיליון האחרון של כתב העת האמריקאי למקצועות הרפואה הסביבתית, הוכיח כי השמנת יתר משפיעה על התפקוד בעבודה בקרב עובדים בתפקידים פקידותיים ובקרב עובדים בתפקידים ניהוליים הסובלים מהשמנת יתר.
על פי המחקר, מתוך כ-19 אלף עובדים המועסקים בתפקידי ניהול ובתפקידים זוטרים יותר, אלו שסבלו מהשמנה נעדרו מהעבודה בשל בעיות רפואיות שונות, יותר מאשר חבריהם הרזים.
המחקר החדש של אוניברסיטת פיטסבורג, בדק עובדים בתפקידים שונים ברחבי ארצות הברית, אולם מבט על סגנון החיים הישראלי המודרני, המושפע מסגנון החיים האמריקאי עשוי להבהיר לנו כי מסקנותיו מרחיקות הלכת רלוונטיות גם לישראל.
עוד לפני המחקר הזה ידענו כי להשמנה יש השלכות בריאותיות רבות, החל מכושר גופני ירוד ועד למחלות לב ועורקים. בשנים האחרונות התברר כי אפילו סוגים שונים של סרטן קשורים בהשמנה. הגדיל לעשות מחקר אוסטרלי שפורסם לאחרונה וקבע כי השמנה וחוסר פעילות גופנית גם מקטינים את סיכויי ההחלמה ממחלת הסרטן.
השמנה היא אחת מתוצאות הלוואי של סגנון החיים המערבי ועולם השפע המתועש, שאומצו באופן מושלם בישראל ממש כאילו היינו חלק מארצות הברית. תעשיית המזון האמריקאית, ובעקבותיה גם הישראלית מייצרת הרבה יותר מזון ממה שהציבור יכול לאכול. השפע הרב והחשיפה הנרחבת לגיוון גורמת כבר כמה עשורים לדור שלם שלא סובל מרעב לצרוך מזון עשיר בקלוריות הגורם להשמנה.
מדובר בתהליך המתחיל כבר בגיל הילדות, בו ילדים רבים מוצפים במזון מהיר בעידוד הוריהם העסוקים. הילדים השמנים הופכים למבוגרים שמנים אשר מתמודדים עם התשוקה לאוכל כל חייהם. מבוגרים אלו הולכים לעבודה, ובלוח הזמנים הצפוף שלהם לא מספיקים לאכול ארוחות מסודרות אלא מנהלים את יום העבודה בין נשנוש אחד למשנהו. כאשר מדובר במקצועות חופשיים ובדרגים ניהוליים, מוקדש חלק מיום העבודה גם לישיבות שבהן מוגשים בורקסים ועוגיות. כל אלו מבלבלים את מנגנון השובע במוח והתוצאה היא הרגשה כאילו "לא אכלתי כל היום", דבר המביא לתחושת רעב גדולה כאשר מגיעים הביתה.
הפרסומות מעודדות אכילת מזון משמין
המנגנון השיווקי המשומן של תעשיית המזון תורם אף הוא לתרבות ההשמנה ומעודד את התשוקה לאוכל. בגילוי דעת שפרסמה אגודת רופאי הילדים בארצות הברית בגיליון האחרון של המגזין האמריקאי לרופאי ילדים, הובהר כי אמצעי התקשורת משפיעים באופן ישיר על הרגלי האכילה והבריאות של ילדים ומבוגרים. הרופאים הדגישו כי פרסומות באמצעי התקשורת השונים, אשר מעודדים ילדים לאכול מאכלים עתירי שומן, הם גורם משמעותי בהרגלי האכילה הלא בריאים של הציבור האמריקאי. פרסומות אלו, כך קבעו הרופאים, אחראיות להיקף המשמעותי של תופעת ההשמנה.
במחקר שפורסם כבר בשנת 1996 בכתב העת המדעי לבריאות הציבור, הוכח הקשר בין עודף משקל לצפייה בטלוויזיה, ככל ששעות הצפייה רבות יותר, כך גם שיעור ההשמנה. הקשר נובע משלוש סיבות עיקריות. צפייה בטלוויזיה אינה כרוכה בפעילות גופנית, גם אם צופים במשחק ספורטיבי, רבים נוהגים לנשנש במהלך הצפייה ובנוסף, השידורים כוללים פרסומות למזון שאינו בהכרח בעל ערך בריאותי.
הקריאה להגביל את הפרסומות למזון משמין מושמעת לא רק בארצות הברית. באנגליה כבר כמעט מיושם הרעיון ובישראל מדי פעם בפעם נשמעים מכיוונה של הכנסת רעיונות יצירתיים לחוקים אשר יגבילו פרסומות של מזון לקטינים.
חלק מחברות המזון נענו בשנים האחרונות לקריאות למאבק בהשמנה והחלו בייצור מוצרים בריאים יותר וליוו את ההכרזה בקמפיין יחסי ציבור נרחב, אבל זה עדיין לא מספיק. מוצרים אלה מכילים רק שמן "בריא" יותר, אולם במרבית המקרים במנת הצ'יפס עדיין יש כ-400 קלוריות.
אין ספק שבהשמנה צריך להילחם, אבל האחריות מוטלת על כולם. במלחמה כמו במלחמה, צריך אסטרטגיה, טקטיקה, צבא חזק ועורף איתן. ישנן דרכים להילחם בהשמנה באמצעות הסברה של רשויות הבריאות, חינוך ראוי בבתי הספר וחינוך של כל הורה לילדיו. ישנן גם דרכים להיגמל מהתשוקה לאוכל ולהילחם בהשמנה שכבר קיימת, בעזרת יעוץ תזונתי, טיפולים תרופתיים ושינוי הרגלים לכל החיים.
עד שישולבו כל הכוחות, ייקח עצמו כל אחד בידיים וינהל קרב קטן משל עצמו: יחליף את הנשנושים במשרד בירקות חתוכים; ילמד את ילדיו לאכול רק כשרעבים; ישלב פעילות גופנית כחלק מהחיים; יזכור שלא חייבים לסיים הכל מהצלחת וכששבעים מוטב לזרוק מזון לפח מאשר לגופנו. אז אולי הניצחון הפרטי של כל אחד בקרב, יביא לניצחון כולל במלחמה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.