צבר עושים באהבה או לא עושים בכלל - סיפור בניגוב
חברת "סלטי צבר" הוקמה בשנת 1982 על-ידי משפחת ינקו שעסקה בתחום הסלטים שנים קודם לכן והיתה מהחלוצות בארץ בתחום. באותה תקופה, עיקר המכירות של החברה היו לשוק המעדניות ומאוחר יותר הורחבה פעילותה לרשתות המזון ולשוק הפרטי.
בשנת 1995 ייצאה לראשונה סלטי צבר את תוצרתה לאירופה, ושנתיים לאחר מכן רכשה חברת אסם-נסטלה באמצעות חברת טבעול 51% ממניות חברת סלטי צבר. בשנת 2000 השלימה אסם-נסטלה את רכישת מלוא הבעלות של החברה והציבה לעצמה יעד מאתגר במיוחד, נטילת המובילות בשוק הסלטים.
ההנהלה החדשה של סלטי צבר הנהיגה בחברה סטנדרטיים בינלאומיים אותם הביאה מחברת האם אסם-נסטלה בכל תחומי העשייה בחברה: בתהליכי הייצור, באבטחת איכות המוצרים, בפיתוח מוצרים ובניהול. השינויים נעשו תוך שמירת אופיה המשפחתי של החברה ומיקוד החברה והתמחותה בתחום הסלטים.
בשנת 2000 פיתחה סלטי צבר קטגורייה חדשה של חומוס עם תוספות של צנובר, גרגירים, זעתר וכו', מנות שעד לאותו זמן הוגשו רק במסעדות, ולא ניתן היה למצוא אותן במקררי הסופרמרקט. הקטגורייה החדשה הביאה לצמיחת השוק כולו והפכה את חברת סלטי צבר למובילה בשוק החומוס.
אריזות לשמירת הטריות ולנוחות המשתמש
מתוך רצון שהמפגש של הצרכן עם מוצרי סלטי צבר יהיה אופטימלי בטעם ובשימוש נעשתה השקעה מאסיבית במפעל באריזות המוצרים. סלטי צבר היתה הראשונה שהביאה את האריזה העגולה עם הפתח הרחב המאפשר ניגוב ישיר מתוך האריזה וכל זאת עם סגירת ניילון ומכסה שקוף.
בשנת 2003 חודש ליין האריזות של סלטי צבר בעיצוב חדש ובפורמט חדש אשר כללו גם אריזות אישיות של 125 גרם עם מכסה המאפשר סגירה חוזרת.
באותה שנה פותחה גם סדרה חדשה של חומוסים אותנטיים כמו בחומוסיות אמיתיות. על מנת ללמוד את סוד הטעם האמיתי והכנתו של החומוס הסתובב ברחבי הארץ צוות של אנשי שיווק וטכנולוגים, שביקר בכ-35 חומוסיות אותנטיות. האתגר היה לייצר חומוס בטעם ובאיכות של חומוס טרי אבל בעל אורך חיים משמעותי של 30 יום. לאחר תהליך פיתוח שארך כשנה הגיעו בחברת סלטי צבר לשורה של מוצרים מנצחים בטעם ובמירקם. הסדרה הושקה במסגרת פסטיבל ניגובים 2003.
בזכות סדרת "מלך החומוס" ושאר המהלכים שביצעה באותה תקופה החברה, נטלה סלטי צבר את ההובלה בשוק הסלטים כולו.
ההצלחה בסדרת "מלך החומוס" לא האטה את הרצון להתפתח בסלטי צבר והיא בחרה לעשות צעד נוסף על מנת להעניק לצרכן את החוויה האולטימטיבית והטעם האמיתי של חומוסיות אותנטיות, והשיקה ביולי 2004 סדרה של תוספות לחימום ל"מלך החומוס", המבוססות על טעמי תוספות אותנטיות מחומוסיות אמיתיות: תוספת חמה של גרגירי חומוס ברוטב חריף; גרגירי פול חמים ברוטב חריף וגרגירי חומוס חמים ברוטב אבו-גוש פיקנטי. הסדרה הזאת הושקה במסגרת פסטיבל ניגובים 2004.
היוזמה לקיום "פסטיבל ניגובים" באה באוגוסט 2003, השנה בה קיימה חברת סלטי צבר את פסטיבל החומוס הראשון בישראל. במסגרת הפסטיבל, שנערך בנמל ת"א, אירחה חברת סלטי צבר כ- 15 חומוסיות מרחבי הארץ ואיפשרה לציבור לטעום מגוון סוגי חומוס מהטובים בארץ. הפסטיבל הראשון היה להצלחה גדולה וביקרו בו כ-80,000 איש במהלך יומיים ונאכלו בו כ-25 טון חומוס (מתוכו כ-8 טון חומוס מסדרת מלך החומוס והשאר חומוס של החומוסיות).
בזאת, החליטה חברת סלטי צבר להפוך את "פסטיבל ניגובים" למסורת ומדי שנה בימי הקיץ מארחת כ-12 חומוסיות מהטובות בארץ, דרך אבו גוש, מרכז הארץ ועד באר-שבע אשר מכרו את מנת החומוס המפורסמת והמיוחדת שלהם.
מפעל חדש לסלטי צבר
על מנת להמשיך ולהבטיח את המובילות בתחום הסלטים החליטה הנהלת החברה להשקיע 20 מיליון דולר במפעל חדש הכולל: ציוד, טכנולוגיות ותהליכים יחודיים להמשך שיפור איכות המוצרים וייצורם באיכות בייתית. השקעה זו היתה הכרחית לאור הצמיחה המהירה של סלטי צבר בשוק המקומי ובייצוא ומגבלת הייצור במפעל באזור ובהמשך למדיניות החברה הבוחרת להעמיד במרכז את צרכניה ולספק להם את המוצרים הטובים והאיכותיים ביותר.
כך באוגוסט 2004 החלו עבודות הבנייה של המפעל החדש של סלטי צבר בקריית גת, כאשר הבחירה להקים את המפעל בקריית גת נעשתה לאור בקשת גורמי ממשלה לעזור ולסייע לתעסוקה באזור.
מעבר המפעל מאזור לקרית גת נמשך כשנה, במהלכו עבדו שני המפעלים במקביל למרות העלויות הגבוהות. הדבר נעשה על מנת להבטיח את איכות מוצרי צבר והמעבר לקרית גת הושלם במאי 2006 מיד לאחר יום העצמאות. המפעל החדש תוכנן באמצעות צוותים טכניים מסלטי צבר, אסם ונסטלה, ואין ספק שהוא הציב סטנדרטים חדשים למפעלי מזון בישראל.
גם בתקופה קריטית בחיי חברה של מעבר מפעל הצליחה סלטי צבר לשמור על איכות מוצריה ואף לחזק את מעמדה בשוק הסלטים עם נתח שוק של 45% בשוק הסלטים בשנת 2006 (יוני-נובמבר 2006) ו-55% בקטגוריית החומוס.
סוד ההצלחה של צבר
הטעם של חומוס סלטי צבר הוא תולדה של ארבעה מרכיבים מרכזים. האחד הוא מיומנות של 30 שנה בהכנת חומוס תוך כדי פיתוח תהליכים טכנולוגיים וציוד ייעודי המאפשר לייצר חומוס בטעם ובמרקם הדומה לחומוס שמיוצר בחומוסיות ומסעדות. הסיבה השניה היא השקעה מתמשכת בפיתוח מוצרים. סיבה נוספת, היכרות מעמיקה של צבר עם הצרכנים והעדפותיהם תוך כדי דיאלוג שוטף עימם ולבסוף, השקעה בהון האנושי.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".