על כל דולר ירידה בנפט - אל על חוסכת 8 מיליון דולר
שינוי במחירי הנפט גורר אחריו שינוי במגוון תחומים במשק ומשפיע על מגוון רחב של חברות - לא רק על חברות הדלק, אנרגיה או תחבורה. חברות רבות משתמשות בתוצרים הרבים של הנפט הגולמי, בין עם אלה חברות פלסטיקה, אשר ייהנו ממחיר נמוך יותר של חומרי הגלם - ובין עם אלה צרכניות אנרגיה גדולות הרוכשות תשומות בתחום זה, כחלק ממערך היצור (פטרוכימיים, מפעלי נייר, כיל).
להלן רשימה חלקית של חברות אשר על פי בית ההשקעות אי.בי.אי ייהנו, או יסבלו משינוי במחיר הנפט הגולמי בתקופה הקרובה.
חברות שניהנות באופן משמעותי מירידת מחירי הדלק
אל על - ירידה במחיר הדלק למטוסים מפחיתה בצורה חדה את עלויות הטיסה. כל שינוי ב-1 דולר במחיר הנפט מתורגם לכ-8 מליון דולר של חיסכון בהוצאות הדלק של החברה.
צים - בהובלה ימית המחירים מחושבים מראש לנתיב מסוים, ולכן ירידה מהותית, כפי שראינו, תביא לשיפורים מידיים ברווחיות החברה. בשלב הבא, מחירי ההובלה עשויים להתאים עצמם.
כיל - עוד חברה שהינה צרכנית אנרגיה גדולה, וכמו כן הפכה עם השנים לצרכנית בולטת של מוצרי לוואי של תהליך הזיקוק, כגון גופרית שגם מחירם מושפע ממחיר הנפט.
חברה לישראל – מושפעת כמובן גם מהשיפור הצפוי בצים וגם מהשיפור הצפוי בכיל. גידול ברווחיות מיתרגם לגידול בדיווינדים הנגזרים על-ידי החברה לישראל בסוף כל רבעון.
תעשיית הפלסטיק - החברה סבלה מאוד מהעליה במחירי הנפט וצפויה לנשום, לפחות בינתיים, לרווחה ולהציג שיפור בשיעורי רווחיות. יש לקחת בחשבון, כי התרגום של שינוי מחירי הנפט למחירי תוצריו אינו מידי - ולכן, בחברות כמו פלסאון ההשפעה אינה מידית, אלא מופיעה בפער של כרבעון. קצב הורדת מחירי המוצרים המוגמרים, אינו צמוד כמובן לקצב ירידת מחירי הנפט. יחד עם זאת, רמות מלאי חומרי הגלם יקבעו בסוף היום עד כמה כל חברה תספיק ליהנות מהפער שנוצר, בין עלות חומרי הגלם למחירי המכירה של תוצריה.
בין החברות הבולטות בתחום מציינים באי.בי.אי את פלסאון, פלרם ופלסטרו. פלסטרו- סבלה גם כתוצאה מעלות מחירי האנרגיה בתהליך הייצור ולכן שם ההשפעה עשויה להיות יותר מידית ויותר משמעותית.
מפעלי נייר - צרכנית אנרגיה גדולה.
פטרוכימים - עוד צרכנית אנרגיה גדולים.
חברות שעלולות להיפגע
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
