הדולר חוזר ומתחזק; שערו היציג נקבע על 4.228 שקל

האירו נחלש ב-0.22% ושערו היציג נקבע על 5.4607 שקל; הנפט נסחר היום סביב הרמה של 51.60 דולר לחבית. הזהב נחלש במעט ונסחר סביב הרמה של 625 דולר לאונקיה
סיון איזסקו |

היום השקל נסחר במגמה מעורבת אל מול העיקריים. הדולר נסחר בעליה של 0.21% ושערו היציג נקבע על 4.2280 שקל. האירו נסחר בירידה של 0.22% ושערו היציג נקבע על 5.4607 שקל. הזוג אירו/דולר נסחר בעליה של 0.01% ושערו 1.2920 לדולר.

מחדר המסחר של גאון טרייד נמסר, כי היחלשותו של השקל עיקרה בהתחזקותו של הדולר אל מול שאר המטבעות העיקריים. התחזקות הדולר נובעה מצניחת מחירי הנפט, מה שמוסיף להשערות כי כלכלת ארה"ב תואץ. גם התפטרותו של הרמטכ"ל, דן חלוץ, לא תורמת לשקל בטווח המיידי.

מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר שפורסם, יצא ללא שינוי, בניגוד להערכות לירידה נוספת, מה שמעלה את חוסר הוודאות לגבי החלטת הריבית הקרובה.

לדעת אנליסטים בטווח הקרוב הזוג יסחר בין הטווחים של 4.200-4.250 לשקל.

אתמול המסחר בדולר אל מול האירו היה תנודתי. בתחילת המסחר התחזק האירו בעקבות פרסום סקר אמון המשקיעים של ZEW בגרמניה שעלה לשיא של חצי שנה והביא את האירו לעליה של 60 נק' עד לרמה של 1.2985 לדולר. בהמשך המסחר שב הדולר והתחזק אל מול האירו ב- 75 נק' עד לרמה של 1.2910 לדולר. התחזקות הדולר היא על רקע צניחת מחירי הנפט ב- 3.3%, ירידה העשויה לחזק את כלכלת ארה"ב ובכך להגביל הורדת ריבית בטווח הקרוב.

היום נסחר הזוג אירו-דולר סביב הרמה של 1.2920 לדולר, בהמתנה של המשקיעים לפרסום נתונים חשובים באירופה ובארה"ב. באירופה יפורסם מאזן המסחר ונתוני אינפלציה ובארה"ב מדד המחירים ליצרן, כאשר הצפי הוא לירידה בהשוואה לחודש קודם. הנתונים הללו עשויים להצביע על כיוון של הזוג אירו-דולר בטווח הקרוב.

הזהב נחלש במעט ונסחר סביב הרמה של 625 דולר לאונקיה, לאור התחזקותו של הדולר והיחלשותו של הנפט. בטווח הקרוב עשוי הזהב להיסחר בטווחים של 620-630 דולר לאונקיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.