הבנקים: חצי ממשקי הבית משלמים עד 20 ש' עמלות בחודש
לאחר ההתקפות של הזמן האחרון על המערכת הבנקאית, על רקע החלטת כמה מהבנקים להעלות את גובה העמלות בתחילת השנה, משיבים ראשי הבנקים מלחמה למבקרים ומציגים נתונים לפיהם, מחצית ממשקי הבית בישראל משלמים עבור השירותים הבנקאיים עמלות בסכום נמוך מ-20 שקל בחודש ו-73% ממשקי הבית משלמים עד 40 שקלים לחודש (בממוצע משלם ציבור זה סכום קטן בהרבה).
על פי נתונים שפרסום היום איגוד הבנקים, הרי ש-90% ממשקי הבית משלמים עד 10 עמלות בנקאיות בלבד. מדובר בתוצאת בדיקה שעל פי האיגוד היתה מקיפה ומתבססת על ניתוח נתוני האמת של הבנקים המסחריים.
עוד מראה הבדיקה, כי משקל ההכנסה של הבנקים בישראל מעמלות ביחס להכנסה הכוללת שלהם, דומה למקובל בעולם.
באיגוד הבנקים הסבירו, כי החישוב מתייחס לעמלות ששילמו משקי הבית בשנת 2006 וכולל את כל השירותים העיקריים שבגינם מחויבים משקי הבית בתשלום עמלות, ולא רק את השירותים הבסיסיים הנכללים ב"סלי העמלות", עליהם הוסכם בעסקת החבילה. בנוסף לעמלות הכרוכות בניהול חשבון עו"ש, כולל החישוב גם עמלות על שירותים בנקאיים כגון פעולות בניירות ערך, קנייה ומכירה של מטבע חוץ, העברת מט"ח מחשבון ולחשבון ופעולות אחרות.
משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים מסר היום, "הבדיקה שביצענו היא מקיפה ומתייחסת לסכומים שמשלמים משקי הבית בפועל ולא לנתונים תיאורטיים. חשוב להדגיש שהיא מייצגת לא רק את עמלות היסוד ב'סלי העמלות', אלא את כל העמלות העיקריות שמשלמים משקי הבית. הבדיקה שערכנו מוכיחה באופן מוחלט, גם לאלה שחושבים שיש בעיה עם ריבוי העמלות ועם אופן העדכון שלהן, שבכל מקרה משקי הבית לא נפגעים".
התמונה הכוללת שהתקבלה באיגוד הבנקים הינה, כי 30% ממשקי הבית אינם משלמים יותר מעשרה שקלים בחודש. 49% מהם מגיעים לסכום מקסימלי של 20 שקלים בחודש, ואילו 64% מכלל משקי הבית משלמים סכום מקסימלי של 30 שקלים על עמלות בחודש.
לדברי האיגוד - ניתוח נתונים מוכיח, כי 90% ממשקי הבית משלמים 10 עמלות בלבד. למרות שרשימת העמלות הבנקאיות כוללת כ-300 פריטים שונים של עמלות בנקאיות, משתמשים משקי הבית במציאות במספר מועט של שירותים בנקאיים, ולכן מספר העמלות שהם נדרשים לשלם בפועל קטן ביותר.
באיגוד ציינו, כי מאז הוחלט על עסקת החבילה בענף, לקראת סוף שנת 2005, צומצם מספר העמלות הרלבנטיות לפעילות משקי הבית באופן משמעותי ביותר, ולפי הנתונים שמתייחסים לכל שנת 2006, רק 10% ממשקי הבית מישראל שילמו יותר מעשר עמלות בגין שרותי הבנקאות שצרכו.
שיעור ההכנסות – כמו בחו"ל
מבדיקת איגוד הבנקים עולה עוד, כי משקל ההכנסה של הבנקים בישראל מעמלות ביחס להכנסה הכוללת שלהם, דומה למקובל בעולם (ראה נספח).
מחקר השוואתי ובלתי תלוי שערך הבנק המרכזי באיטליה, משווה את שיעור ההכנסות מעמלות בין מדינות שונות. מהמחקר עולה כי בשנים 1991-1998 היוו ההכנסות מעמלות רבע מהכנסות הבנקים בגוש היורו ושליש מהכנסות הבנקים בארצות הברית. בשנים 1999-2003 חל גידול במשקל ההכנסות מעמלות. בגוש היורו עלה משקל ההכנסות מעמלות ביחס לסך ההכנסות לשיעור של 39% ואילו בארצות הברית לשיעור של 43%.
חישוב שערך איגוד הבנקים לגבי המערכת הישראלית מראה כי משקל ההכנסות "שלא מרווחי רבית" ביחס לסך הכנסות המערכת הבנקאית, מגיע בשנת 2005 ל-37%.
איגוד הבנקים בדק את אותו נתון גם ברמת הבנק עצמו (להבדיל מממוצע מדינתי) והגיע לממצאים דומים. בבנקים בולטים בעולם מגיע משקל ההכנסות מעמלות לשיעור של 30%-40%. הבנקים הישראליים נמצאים בטווח דומה – סביב 33% מההכנסות מקורן בעמלות.
במדינות המערב אין פיקוח על העמלות
בדיקה שנערכה בקרב מדינות שונות באירופה ואמריקה הצפונית מעלה, כי אף לא מדינה אחת בחרה לפקח על פעילות המערכת הבנקאית המסחרית באמצעות פיקוח על מחירי העמלות.
חברת "קסלמן פיננסים" באמצעות חברת PWC ביצעה את המחקר והעלתה את הממצאים הבאים:
בבריטניה קיים קודקס כללים בענייני בנקאות הממליץ על אופני התנהגות ראויים עליו חתמו הבנקים. אין פיקוח על המחירים.
בצרפת: אין פיקוח על מחירי עמלות. בנורבגיה תקנות מחייבות אספקת מידע על גובה העמלות. אין פיקוח על מחיריהן. בהולנד אין פיקוח על מחירי העמלות. בפינלנד אין מנגנון פיקוח על עמלות. בבלגיה אין פיקוח על עמלות. משרד האוצר הבלגי דורש כי סל עמלות בסיסי הניתן ללקוח לא יהיה יקר מ-12 יורו לשנה. בגרמניה אין פיקוח על עמלות.
דנמרק: הבנקים מחוייבים לשקיפות בנושא העמלות. המחירים אינם מפוקחים. באוסטריה אין פיקוח על עמלות.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
