לאחר ההתקפות של הזמן האחרון על המערכת הבנקאית, על רקע החלטת כמה מהבנקים להעלות את גובה העמלות בתחילת השנה, משיבים ראשי הבנקים מלחמה למבקרים ומציגים נתונים לפיהם, מחצית ממשקי הבית בישראל משלמים עבור השירותים הבנקאיים עמלות בסכום נמוך מ-20 שקל בחודש ו-73% ממשקי הבית משלמים עד 40 שקלים לחודש (בממוצע משלם ציבור זה סכום קטן בהרבה).

על פי נתונים שפרסום היום איגוד הבנקים, הרי ש-90% ממשקי הבית משלמים עד 10 עמלות בנקאיות בלבד. מדובר בתוצאת בדיקה שעל פי האיגוד היתה מקיפה ומתבססת על ניתוח נתוני האמת של הבנקים המסחריים.

עוד מראה הבדיקה, כי משקל ההכנסה של הבנקים בישראל מעמלות ביחס להכנסה הכוללת שלהם, דומה למקובל בעולם.

באיגוד הבנקים הסבירו, כי החישוב מתייחס לעמלות ששילמו משקי הבית בשנת 2006 וכולל את כל השירותים העיקריים שבגינם מחויבים משקי הבית בתשלום עמלות, ולא רק את השירותים הבסיסיים הנכללים ב"סלי העמלות", עליהם הוסכם בעסקת החבילה. בנוסף לעמלות הכרוכות בניהול חשבון עו"ש, כולל החישוב גם עמלות על שירותים בנקאיים כגון פעולות בניירות ערך, קנייה ומכירה של מטבע חוץ, העברת מט"ח מחשבון ולחשבון ופעולות אחרות.

משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים מסר היום, "הבדיקה שביצענו היא מקיפה ומתייחסת לסכומים שמשלמים משקי הבית בפועל ולא לנתונים תיאורטיים. חשוב להדגיש שהיא מייצגת לא רק את עמלות היסוד ב'סלי העמלות', אלא את כל העמלות העיקריות שמשלמים משקי הבית. הבדיקה שערכנו מוכיחה באופן מוחלט, גם לאלה שחושבים שיש בעיה עם ריבוי העמלות ועם אופן העדכון שלהן, שבכל מקרה משקי הבית לא נפגעים".

התמונה הכוללת שהתקבלה באיגוד הבנקים הינה, כי 30% ממשקי הבית אינם משלמים יותר מעשרה שקלים בחודש. 49% מהם מגיעים לסכום מקסימלי של 20 שקלים בחודש, ואילו 64% מכלל משקי הבית משלמים סכום מקסימלי של 30 שקלים על עמלות בחודש.

לדברי האיגוד - ניתוח נתונים מוכיח, כי 90% ממשקי הבית משלמים 10 עמלות בלבד. למרות שרשימת העמלות הבנקאיות כוללת כ-300 פריטים שונים של עמלות בנקאיות, משתמשים משקי הבית במציאות במספר מועט של שירותים בנקאיים, ולכן מספר העמלות שהם נדרשים לשלם בפועל קטן ביותר.

באיגוד ציינו, כי מאז הוחלט על עסקת החבילה בענף, לקראת סוף שנת 2005, צומצם מספר העמלות הרלבנטיות לפעילות משקי הבית באופן משמעותי ביותר, ולפי הנתונים שמתייחסים לכל שנת 2006, רק 10% ממשקי הבית מישראל שילמו יותר מעשר עמלות בגין שרותי הבנקאות שצרכו.

שיעור ההכנסות – כמו בחו"ל

מבדיקת איגוד הבנקים עולה עוד, כי משקל ההכנסה של הבנקים בישראל מעמלות ביחס להכנסה הכוללת שלהם, דומה למקובל בעולם (ראה נספח).

מחקר השוואתי ובלתי תלוי שערך הבנק המרכזי באיטליה, משווה את שיעור ההכנסות מעמלות בין מדינות שונות. מהמחקר עולה כי בשנים 1991-1998 היוו ההכנסות מעמלות רבע מהכנסות הבנקים בגוש היורו ושליש מהכנסות הבנקים בארצות הברית. בשנים 1999-2003 חל גידול במשקל ההכנסות מעמלות. בגוש היורו עלה משקל ההכנסות מעמלות ביחס לסך ההכנסות לשיעור של 39% ואילו בארצות הברית לשיעור של 43%.

חישוב שערך איגוד הבנקים לגבי המערכת הישראלית מראה כי משקל ההכנסות "שלא מרווחי רבית" ביחס לסך הכנסות המערכת הבנקאית, מגיע בשנת 2005 ל-37%.

איגוד הבנקים בדק את אותו נתון גם ברמת הבנק עצמו (להבדיל מממוצע מדינתי) והגיע לממצאים דומים. בבנקים בולטים בעולם מגיע משקל ההכנסות מעמלות לשיעור של 30%-40%. הבנקים הישראליים נמצאים בטווח דומה – סביב 33% מההכנסות מקורן בעמלות.

במדינות המערב אין פיקוח על העמלות

בדיקה שנערכה בקרב מדינות שונות באירופה ואמריקה הצפונית מעלה, כי אף לא מדינה אחת בחרה לפקח על פעילות המערכת הבנקאית המסחרית באמצעות פיקוח על מחירי העמלות.

חברת "קסלמן פיננסים" באמצעות חברת PWC ביצעה את המחקר והעלתה את הממצאים הבאים:

בבריטניה קיים קודקס כללים בענייני בנקאות הממליץ על אופני התנהגות ראויים עליו חתמו הבנקים. אין פיקוח על המחירים.

בצרפת: אין פיקוח על מחירי עמלות. בנורבגיה תקנות מחייבות אספקת מידע על גובה העמלות. אין פיקוח על מחיריהן. בהולנד אין פיקוח על מחירי העמלות. בפינלנד אין מנגנון פיקוח על עמלות. בבלגיה אין פיקוח על עמלות. משרד האוצר הבלגי דורש כי סל עמלות בסיסי הניתן ללקוח לא יהיה יקר מ-12 יורו לשנה. בגרמניה אין פיקוח על עמלות.

דנמרק: הבנקים מחוייבים לשקיפות בנושא העמלות. המחירים אינם מפוקחים. באוסטריה אין פיקוח על עמלות.