מרתון תרכוש 68% מסלוקון לפי שווי של 130 מ' ש'

סולקון תהיה החברה התעשייתית הבוגרת השניה בפורטפוליו של מרתון לצד חברת כרומת שנרכשה אשתקד. החברה שמערכות למנועי חשמל סיימה את ינואר-ספטמבר עם מחזור של 48 מ' ש'
שי פאוזנר |

חברת מרתון השקעות החליטה לממש את האופציה לרכישת השליטה בחברת סולקון תעשיות. מרתון הודיעה (ג'), כי בכוונתה לממש את האופציה לרכישת 68% ממניות סולקון תמורת כ-88 מיליון שקל, בעיסקה שמייצגת לסולקון שווי של כ-130 מיליון שקל.

העיסקה תחתם סופית מחרתיים. סולקון תהיה החברה התעשייתית הבוגרת השניה בפורטפוליו של מרתון לצד חברת כרומת, שנרכשה בתחילת שנת 2006. במקביל, ממשיכה מרתון להחזיק במספר חברות סטרט-אפ מתחומים טכנולוגיים שונים, ביניהן חברת הביוטכנולוגיה פרוטליקס.

החברה הנרכשת, סולקון, עוסקת בפיתוח ייצור ושיווק של מערכות אלקטרוניות, בעיקר בסביבות מנועי החשמל. קו המוצרים של החברה כולל מתנעים רכים וממסרי הגנה ובקרה.

המתנעים הרכים, המהווים את עיקר פעילות החברה, משמשים להגבלת זרם ההתנעה והקטנת המכה המכנית של המנוע, ולהפחתת הפרעות חשמליות במתקנים בהם זרם הרשת מוגבל ולמתקנים בהן נדרשת התנעה והדממה מבוקרים.

האפליקציות המרכזיות של מתנעים אלה הם בהתנעת מנועים לתעשייה, ובעיקר לתעשיות הכבדות, למשאבות גדולות, לגנרטורים גדולים, לתחנות כוח, למכרות עמוקים, להנעת אוניות וכיו"ב.

סולקון מוכרת כ-75% ממוצריה בשווקים הבינלאומיים ויש לה משרדים ונציגויות בכל רחבי העולם. החברה פועלת ממפעלה ביקנעם וממשרדיה בהרצליה ומעסיקה כ-110 עובדים. סולקון הינה חברה המציגה במשך השנים האחרונות קצב גידול שנתי של יותר מ-20%, הצפוי להמשך גם בשנים הקרובות בשל צמיחת השוק ובשל חיזוק מעמדה בשוק המתנעים הרכים בעולם. שוק היעד של החברה מוערך בכ-1 מיליארד דולר.

היום חושפת מרתון לראשונה את תוצאותיה הכספיות של סולקון, מהן עולה, כי קצב ההכנסות השנתי של סולקון עומד ב-2006 על כ-63 מיליון שקל (47.8 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה), וקצב הרווח הנקי השנתי שלה מסתכם בכ-16 מיליון שקל (כ-12.3 מיליון שקל בתשעה חודשים).

זאת, בהשוואה להכנסות בסך של כ-52.6 מיליון שקל ורווח של כ-12.3 מיליון שקל בכל שנת 2005, המייצג תשואה דו-ספרתית גבוהה על הונה העצמי של החברה. סך הנכסים של סולקון רשומים במאזנה בשווי כולל של כ-54 מיליון שקל.

מייסדי סולקון, שהינם בעלי המניות הנוכחיים בחברה, הם עמי שחף, דר' יורם ולטוך ויעקב גבאי, המחזיקים כל אחד בשליש ממניות החברה. לאחר העסקה, כאמור, יחזיקו בעלי המניות הנוכחיים ב- 30% מהון המניות של סולקון. בין הצדדים סוכם, כי שניים מהמייסדים ימשיכו לכהן בחברה ב-5 השנים הבאות, בתפקידים של מנהל המפעל ומנהל הפיתוח של סולקון.

כמו כן, בין הצדדים סוכמו גם מנגוני אופציה הדדיים לרכישה ומכירה (Call ו-Put) של יתרת מניות המייסדים בסולקון למרתון. אופציות אלה תקפות לתקופות של כ-4-5 שנים, והן תתבטלנה במידה וסולקון תונפק בבורסה בישראל או בחו"ל.

שרון תוסייה-כהן, מנכ"ל מרתון השקעות, אמר היום: "אחרי רכישת חברת כרומת, שתורמת תרומה נאה לרווחיות מרתון, מצאנו את סולקון כחברה מצויינת, עם פוטנציאל צמיחה רב ועם פעילות אטרקטיבית בשווקים הבינלאומיים, והמתאימה לפורטפוליו החברות שבכוונתו לבנות במרתון. סולקון הינה מועמדת מצויינת להנפקה באחת מהבורסות במהלך השנתיים הקרובות".

הכניסה לתחום התעשייה, באמצעות רכישת כרומת בינואר 2006, סייעה למרתון לעבור מהפסד לרווחיות. החברה סיימה את תשעת החודשים עם הכנסות בסך 20.6 מיליון שקל וברווח של 1.7 מיליון שקל. הונה העצמי של מרתון עמד בסוף הרבעון השלישי של 2006 על כ-66.3 מיליון שקל, וזאת לאחר שבספטמבר האחרון השלימה החברה בהצלחה הנפקת זכויות בהיקף של כ-10 מיליון שקל.

אחת מהאחזקות הבולטות של מרתון היא חברת פרוטליקס (כיו"ר החברה משמש אלי הורוביץ), העוסקת בפיתוח תרופות על בסיס חלבון צמחי, לרבות תרופה למחלת הגושה. החברה השלימה לאחרונה הליך של מיזוג במהופך עם חברת אורטודונטיקס שנסחרת בארה"ב (סימבול: ORTX). מרתון מחזיקה בכ-10.6% ממניות פרוטליקס. כמו כן, בבעלות מרתון מספר אחזקות נוספות בתחום ההיי-טק, לרבות חברת ביו-ויו, שהונפקה בפברואר האחרון בתל אביב, וחברת נאנומושן, שהשליטה בה נמכרה לקונצרן ג'ונסון אלקטריק (הונג קונג), כשבידי מרתון אופציית מכר למכירת אחזקותיה הנותרות בחברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.