בכלל פיננסים מעלים את מחיר היעד לפרטנר ל-56.2 שקל
בכלל פיננסים בטוחה מצפים לבשורות טובות מפרטנר ברבעון הרביעי. הן מבחינת תוצאות והן בהנחיות ההנהלה לגבי שיעור דיבידנד גבוה יותר בשנה החדשה. האנליסט צחי אברהם משאיר את המלצתו על "תשואת יתר" ומעדכן את מחיר היעד ל- 56.2 שקל למניה.
סכום הדיבידנדים שפרטנר צפויה לחלק בשנת 2006 הוא 424 מיליון שקל, שמשקף תשואה של 5.4% על המחיר הנוכחי. בכלל מאמינים שפרטנר תגדיל את שיעור הדיבידנד שלה. הרף העליון, של חלוקת 100% מהרווח הנקי, משמעותו תשואת דיבידנד של 9.6% בשנת 2007.
כאמור, בכלל מעריכים שהנהלת פרטנר תבחר להצהיר על מדיניות דיבידנד חדשה. החלטותיה הקודמות בקשר למדיניות הדיבידנד נגעו לשנת 2006 בלבד ולפיהן – בסוף הרבעון הרביעי, פרטנר אמורה לחלק את החלק המשלים ל-60% מהרווח הנקי הכולל בשנת 2006, לאחר שחילקה לאורך שלשות הרבעונים הקודמים סכום כולל של 210 מיליון שקל. סכום זה צפוי לעמוד על כ- 215 מיליון שקל שמהווים תשואת דיבידנד של 2.7%.
שינוי דמי קישוריות, העלאת מחירים, התרעה לפני כניסה למשיבון קולי ועוד, יכנסו כולם לתוקף במהלך שנת 2007 ועדיין לא משפיעים על הרבעון הרביעי. השוני הגדול מול הרבעון המקביל אשתקד יהיו השינויים שראינו לאורך שלושת הרבעונים של השנה וכללו: עליה בהכנסות ממידע, שמושפעות מהגידול בלקוחות הדור השלישי.
גידול במספר הלקוחות - מספר המנויים ברבעון השלישי גדל בכמעט 6% מול הרבעון המקביל לו למרות השוק הרווי שמגיע לאחוז חדירה של 114% ושיווק תוכניות רווחיות יותר – כמו דקה במחיר קבוע, המנטרלות את ירידת דמי הקישוריות.
בכלל סבורים שקצב הגידול הנוכחי במספר המנויים לא יוכל להחזיק לאורך זמן ומעריכים שירד לגידול שנתי של 2% בשנת 2007 וקצב של 1.5% לשנה בשנים העוקבות.
ההשפעה הגדולה ביותר שצפויה לפרטנר בשנת 2009, כמו גם לשאר חברות הסלולר תהיה הכניסה לתוקף של התקנה המורה להם לחייב את המנויים בפרקי זמן של שנייה במקום "בלוקים" של 12 שניות. שינוי זה יגרום לקיצוץ של 5.5 שניות בממוצע מכל שיחה ובשל כך לירידה בטווח שנע בין 5%-10% בהכנסה הנובעת בכל שיחה ממוצעת. היכולת של חברות הסלולר לפצות את עצמן על ידי העלאת מחיר לא ברורה היום ולכן מניחים כי תיתכן ירידה משמעותית במחיר לדקה.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
