האם בוועד עובדי שופרסל יודעים משהו שאתם לא?
בוועד עובדי שופרסל לא נשארים אדישים לפרסומים בימים האחרונים בדבר האפשרות למכירתה של הרשת. יו"ר ועד העובדים, אריאלה סיסו, הבהירה הבוקר, כי במידה והרשת אכן תימכר, ועד העובדים יתבע את חלקו של ציבור עובדי החברה ברווחים שיווצרו כתוצאה ממכירה זו. זאת, לדברי הוועד, מאחר ולעובדי שופרסל תרומה מכרעת ברווחיותה של החברה לאורך שנים.
דברים אלה כלולים במכתב ששלחה הבוקר (א') אריאלה סיסו, אל יו"ר מועצת המנהלים של שופרסל, אברהם ביגר. העתקים מהמכתב, נשלחו אל בעל הרשת, נוחי דנקנר, המנכ"ל, אפי רוזנהויז, יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ראש חטיבת המסחר בהסתדרות המעו"ף, יורם אורנשטיין וחברי ועד העובדים.
אריאלה סיסו מסתמכת במכתבה על פרסומים באמצעי התקשורת - לפיהם, איש העסקים מתיו ברונפמן, צפוי לרכוש את רשת שופרסל מבעל השליטה בה, נוחי דנקנר.
כותבת אריאלה סיסו במכתבה:
"קראתי בתדהמה את הפרסומים בימים האחרונים באמצעי התקשורת, בדבר האפשרות שאיש העסקים, מתיו ברונפמן, ירכוש את רשת שופרסל.
בוודאי ידוע לך, שלאור הקשר ההדוק והעמוק שיצרנו, אני, ועד העובדים ועובדי שופרסל - עם בעל השליטה ברשת, מר נוחי דנקנר, התאכזבתי מאוד לקרוא, כי קיימת אפשרות ריאלית שמר דנקנר ימכור את הרשת לאחרים. התאכזבתי במיוחד לאור העובדה, שמר דנקנר אמר, קבל עם ועדה, כי לא משנה מה יהיה – הוא את רשת שופרסל לא יעזוב. כזכור לך, הדברים נאמרו בטקס חגיגי, לעיני אלפי עובדי שופרסל.
ויחד עם זאת, מאחר וברבות השנים, עברנו אני, חברי ועד העובדים ואלפים מעובדי שופרסל, חילופי בעלים ומנכ"לים, למדנו מהניסיון ש"אין עשן בלי אש". לכן, מצווה עליי, כמי שאמונה על ביטחונם התעסוקתי של כ-11,000 עובדים המתפרנסים באופן ישיר משופרסל, ועוד כמה אלפי עובדים המתפרנסים באופן עקיף מהרשת - מצווה עליי לדאוג לעתידם וביטחונם של העובדים.
בימים האחרונים, ניסו בכירים בקונצרן איי.די.בי להרגיע אותי, באומרם, שאין בכוונת הקונצרן למכור את שופרסל. ואולם, הבוקר שוב התעוררנו עם כותרות באמצעי התקשורת בדבר האפשרות ששופרסל תימכר עד לסוף חודש זה.
לפיכך, הנני מבהירה כבר היום, כי במידה והעסקה תתבצע בפועל, לא נאפשר מצב שבו ציבור העובדים יילקח כדבר מובן מאליו, שכן, מצווה עליי ועל חברי ועד העובדים, להבטיח את עתידם ואת מקור פרנסתם של כלל העובדים.
ברצוני להזכירך, כי לעובדי שופרסל תרומה מכרעת ברווחיותה של החברה בשנים האחרונות. כמו כן, ועד העובדים השתתף עד כה באופן פעיל ביישום תכניות ההבראה שנעשו בשופרסל – כמובן לאחר שהשתכנענו בנחיצותן. תכניות אלו סייעו במישרין לשיפור רווחיות החברה. לכן, במידה ושופרסל תימכר, אני מאוד מקווה שיש בכוונת מועצת המנהלים לקחת בחשבון גם את ציבור העובדים. ציבור זה זכאי וחייב ליטול חלק ברווחים שיווצרו כתוצאה מרכישת שופרסל על ידי אחרים".
נזכיר, כי בשיחה עם Bizportal ביום ו' שעבר (5 בינואר) הכחיש דובר קונצרן אי.די.בי - בעל השליטה בשופרסל, כל כוונה למכור את הרשת.
ההכחשה באה לאחר פרסום שמועות לפיהן, מתיו ברונפמן ושולם פישר רוקמים תוכנית לרכוש את השליטה ברשת המתחרה של הרבוע הכחול, שאת חלקם בה מכרו, מידי אי.די.בי (אידיבי אחזקות ). אותה ההערכה מדברת על סכום של יותר ממיליארד דולר, אשר הוצע כבר לפני כמה שבועות על ידי ברונפמן ופישר לדנקנר, בעבור רשת השיווק הגדולה בישראל.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
