כן פייט מתקדמת בניסויים הקליניים: תחל בשלב הניסוי

כן פייט תקבל סכום של מיליון דולר מהחברה היפנית סייקגאקו, מאחר והשלימה, עם סיום גיוס החולים לניסוי, אבן דרך נוספת בהסכם בין השתיים
סיון איזסקו |

חברת כן פייט ביופרמה , חברת הביוטכנולוגיה הנסחרת בתל אביב, השלימה אבן דרך נוספת בהסכם לפיתוח ושיווק תרופת ה-CF101 עם היפנים ותקבל לידה מיליון דולר. החברה הודיעה היום, כי סיימה את גיוס החולים, 250 במספר, לניסוי שלב IIb בדלקת מפרקים שגרונית. סיום הגיוס, מהווה, כאמור, אבן דרך בהסכם השיווק עם החברה היפנית Seikagaku Corporation שנחתם לאחרונה, ומזכה את החברה ב-500,000 דולר. בנוסף, בהתאם להסכם שנחתם עם החברה היפנית, קיבלה כן פייט תמלוגים בסך 500,000 דולר, על חשבון מכירות תרופת ה- CF101, כאשר זו תאושר לשימוש ביפן.

פרופ' פנינה פישמן, מנכ"ל כן פייט, אמרה היום: "אנו שבעי רצון מההתקדמות המהירה בביצועי הניסוי בדלקת מפרקים. גיוס החולים הסתיים בהצלחה בהתאם ללוחות הזמנים שדווחה החברה. הזרמת המזומן מהחברה היפנית תשמש אותנו להמשך פיתוח סל המוצרים של החברה".

לאחרונה הודיעה כן פייט על חתימת הסכם רישיון בלעדי עם החברה היפנית Seikagaku Corporation לפיתוח ושיווק ביפן של תרופת ה- CF101, המיועדת לטיפול במחלות דלקתיות, הכוללות דלקת מפרקים שגרונית, אך לא כוללות מחלות עיניים. על פי תנאי ההסכם, כן-פייט תקבל סכום מצרפי של עד כ- 19.5 מיליון דולר, על פי אבני דרך מוסכמות, וכן תקבל תמלוגים משמעותיים ממכירות של CF101 ביפן והכנסות ממכירת חומר הגלם לייצור התרופה. ברבעון השלישי של 2006 רשמה החברה הכנסה ראשונה של כ-12.9 מיליון שקל כתוצאה מקבלת תשלום ראשון בגין ההסכם עם החברה היפנית.

התרופות שמפתחת כן פייט הן תרופות מונחות מטרה, התוקפות ספציפית את התאים החולים, ולא פוגעות במערכות התקינות של הגוף, ולכן הינן בעלות פרופיל בטיחותי גבוה. לאחרונה אף פיתחה החברה תהליך, המאפשר לקבוע באמצעות בדיקת דם את רמת הקולטן לפני תחילת הטיפול, דבר היכול להוות מדד לסיכויי החולה להגיב לטיפול.

כן פייט מפתחת את התרופה הראשונה שלה, תרופת ה- CF101, לשלוש התוויות רפואיות בתחום המחלות הדלקתיות הכוללות: דלקת מפרקים שגרונית (החלה בשלב IIB של הניסויים הקליניים בארה"ב), סינדרום העין היבשה (צפויה להתחיל בשלב II של הניסויים בישראל) פסוריאזיס (שלב הפיתוח הראשוני) ומחלת העיניים אובאיטיס. כמו כן, החלה החברה בפיתוח של תרופת ה-CF102 לטיפול בסרטן הכבד.

כן-פייט ביופרמה בע"מ היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בת"א. החברה, שהחלה את פעילותה העסקית בשנת 2000, הוקמה על ידי החוקרת פרופ' פנינה פישמן ועורך הפטנטים, ד"ר אילן כהן, והיא מתמקדת בפיתוח תרופות על בסיס מולקולות המעכבות את תהליך התפתחותם של תאים סרטניים או דלקתיים. שוקי היעד של התרופות שמפתחת החברה מוערכים במיליארדי דולרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".