בורסה: ת"א חתמה במגמה מעורבת; וריפון זינקה ב-5.9%
הבורסה התל אביבית חתמה את יום המסחר במגמה מעורבת. המסחר שהחל בירידות שערים, התנהל במרבית שעות המסחר בטריטוריה השלילית, כאשר בשעת המסחר האחרונה, חלה תפנית והמדדים שבו להיסחר קרוב לרמות הפתיחה. מחזור המסחר היה נמוך כמקובל בימי א' והסתכם ב-780 מיליון שקל.
בקרב מדדי המניות, נרשמה יציבות במדדים הכבדים, כאשר מנגד מניות הנדל"ן והתל טק גילו חולשה והעיבו על המסחר. מדד הנדל"ן התזזיתי איבד 0.9%, לאחר שזינק בסיום השבוע החולף ב-2.6%.
בסקירת סוף השבוע הצביעו ביחידת המחקר של בנק הפועלים, כי להערכתם ישנו עדיין מקום לעליות שערים נוספות בשוק המניות, גם אם בקנה מידה מוגבל, וגם אם קשה בנקודת הזמן הנוכחית לאתר "מציאות" במחירי "סוף עונה".
מדד ת"א 25 נסחר ללא שינוי ברמת 934.4 הנקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.22% לרמת 939.25 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה - תל טק 15 איבד 0.46% לרמה של 378.08 הנקודות.
היום לא התקיים מסחר במט"ח. ביום ו' השלים המטבע האמריקני יום שביעי רצוף של ירידות, כשבסיומו נקבע שערו היציג על רמת 4.195 שקל, ירידה מזערית של 0.07% לעומת שערו היציג מאתמול שנקבע על 4.198 שקל. האירו ירד ב-0.15% ושערו היציג נקבע על 5.571 שקל.
בתוך כך, בנק ישראל, הודיע כי אינו מתכוון להתערב במסחר בדולר, ולהקדים את ההודעה על שיעור גובה הריבית לחודש ינואר, זאת למרות הלחצים הכבדים שמופעלים עליו מצד היצואנים, ומצד איגוד לשכות המסחר. הודעת הריבית צפויה ביום שני ה-25 לדצמבר.
מניות במרכז
חברת וריפון, בלטה היום בעליות חדות של מעל 5% על רקע תוצאותיה הכספיים לרבעון הרביעי הפיסקלי של 2006 שפורסמו ביום ה' האחרון. החברה עקפה את התחזיות המוקדמות כאשר הציגה צמיחה הן בשורה העליונה והן בתחתונה. בנוסף העלתה החברה את תחזיותיה לרבעון הבא. הכנסות החברה עקפו את התחזיות המוקדמות בכ-5 מיליון דולר והסתכמו בכ-156.6 מיליון דולר, עליה של 20% לעומת הכנסות של 130 מיליון דולר ברבעון המקביל. בשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי בכ-22.3 מיליון דולר, כ-32 סנט למניה. התחזיות המוקדמות ציפו לרווח למניה של 29 סנט.
מניות ענקית הפרמצבטיקה - טבע נסחרה על רקע ההודעה לפיה, בית משפט קנדי אסר על החברה הישראלית, לשווק גרסה גנרית לתרופת הליפיטור שמייצרת Pfizer (פייזר). מדובר בהחלטה הנוגעת לכוונת החברה הבת של טבע, נובופרם, לשווק את התרופה בקנדה. התרופה היא תרופת דגל של פייזר, עם מכירות בהיקף ענק של 13 מיליארד דולר בשנה. ההחלטה עשויה להגיע שוב לדיון משפטי אם טבע תנצל זכותה לערער עליה. הפטנט על הגרסה המקורית (האתית) של הליפיטור יפוג בקיץ 2010.מניות החברה מגיבות בירידה של 1.47%.
קבוצת אי.די.בי (אידיבי אחזקות ) צפויה להגיש בימים הקרובים הצעה לרכישת חברת סלולר במזרח אירופה. סכום ההצעה עשוי לעלות על 400 מיליון אירו. נוחי דנקנר, בעל השליטה באי.די.בי הודיע בעבר כי בהמשך לרכישתה של סלקום, הוא מתכוון להרחיב את עסקיו בתחום התקשורת בחו"ל. העסקה במידה ותצא לפועל תתבצע ע"י חברה נוספת של דנקנר - דיסקונט השקעות.
חברת אלרוב נדלן ומלונאות, הודיעה היום על מימוש הזכות שניתנה לה על ידי חברה אירופאית, לפיו חברת בת תרכוש נכס, המיועד לשמש כמלון יוקרתי וממוקם בליבה של העיר אמסטרדם בהולנד. כעת פועלות החברה והמוכרת לחתימה על הסכם סופי. תמורת הנכס נקבעה ע"ס של 50 מיליון יורו.
חברת כן פייט ביופרמה הודיעה היום (א'), כי היא מתחילה לבחון כניסה להתוויה חדשה, רביעית במספר, בתחום המחלות הדלקתיות, בו היא פועלת כבר מספר שנים. החברה בוחנת פיתוח של תרופת ה-CF101 שלה גם לטיפול בחולי אובאיטיס (Uveitis, דלקת הענביה) וזאת בנוסף להתוויות המיועדות לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, בתופעת העין היבשה, ובמחלת העור (פסוריאזיס), הנמצאות כבר בשלבי ניסוי שונים.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
