ברן: גידול של 26% בהכנסות הרבעון ל-350 מ' ש'

הרווח הנקי ברבעון השלישי זינק ב-87% והסתכם ב-12 מיליון שקל. זאת, בעיקר על רקע התרחבות פעילות החטיבה בארה"ב
אסף מליחי |

קבוצת ברן ממשיכה במגמת השיפור והצמיחה בתוצאותיה הכספיות. ההכנסות ברבעון השלישי גדלו ב-26% והסתכמו ב-350 מיליון שקל ואילו בתשעת החודשים צמחו ההכנסות ב-28% והגיעו ל-972 מיליון שקל. בכל שנת 2005 הסתכמו הכנסותיה של ברן ב-1.04 מיליארד שקל.

הרווח התפעולי ברבעון זינק ב77% והסתכם בכ-30 מיליון שקל לעומת 16.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הסתכם הרווח התפעולי ב-72 מיליון שקל, יותר מכפול מהרווח (34 מיליון שקל) שהושג בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השלישי זינק ב-87% והסתכם ב-12 מיליון שקל ואילו בתשעת החודשים הסתכם הרווח התפעולי ב-32.3 מיליון שקל לעומת כ-10 מילון שקל בתקופה המקבילה, גידול של 230%.

קבוצת ברן פועלת בשלוש חטיבות: הנדסה ופרויקטים, תקשורת וטכנולוגיות והשקעות והיא מונה 1630 עובדים בארץ ובחו"ל. חטיבת התקשורת סיימה את תשעת החודשים בהכנסות של 406 מיליון שקל לעומת 307 מיליון שקל בתקופה המקבילה והיא היוותה 42% מסך ההכנסות. פעילות החטיבה בארה"ב מתרחבת תוך קבלת פרויקטים נוספים. החברה פועלת גם באירופה (גרמניה ובמזרח אירופה) תאילנד ובויאטנם.

חטיבת ההנדסה והפרויקטים נותנת שירותים הנדסיים מגוונים בארץ ובחו"ל בענפי תעשייה שונים בארץ ובחו"ל. הכנסות מגזר זה הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2006 ב-385 מיליון שקל לעומת הכנסות של 253 מיליון שקל בתקופה המקבילה והוא תרם כ-39% מהכנסותיה של הקבוצה. בין הפרויקטים הבולטים: כרמל אולפינים, אינטל, מפעל תעשייתי במרכז הארץ, שיפוץ בית חולים ברומניה, שרותי נתר"ה ברוסיה, מבנה משרדים ועבדות בצפון הארץ, שיפוץ בית זיקוק ברומניה ותחנת גז חופית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.