שווקי הסחורות: העולם מחכה לנתוני הסחר בכותנה

הירידה בסבסוד מגדלי כותנה באירופה עשויה לחסל את התחום ביבשת. ירידה חדה בשבוע האחרון במחיר הקקאו. עליה חדה בחוזים על הסוכר

בתחילת שבוע שעבר, עוד ראינו לחץ של גלגול פוזיציות בסוכר מאוקטובר לדצמבר ומרץ, אולם המשך השבוע כלל לא דמה לתחילתו כאשר, הירידות התחלפו בעליות חדות וזאת למרות הקריסה במחירי הנפט.

נזכיר, כי מחיר הסוכר הגולמי נסגר ביום שישי בניו יורק ברמה של 11.89 ו-12.78 סנט לליברה, המהווים עליות של 4.38% ו-3.90%. בחוזי אוקטובר 2006 ומארס 2007 בהתאמה. רמת התמיכה לחוזה אוקטובר נמצאת ב-11.2, 11. רמת ההתנגדות היא ב-12, 12.35.

מחירי הקקאו נסחרו ביציבות יחסית ובטווח שערים צר יחסית בשבוע החולף בלונדון ובניו-יורק וצפויים להמשיך להיסחר ביציבות יחסית זו גם בשבוע המסחר הקרוב. רמת התמיכה הבאה 1,448$, הרמה הנמוכה ביותר שנצפתה במהלך חודש אוגוסט. רמות ההתנגדות 1,502$ ו-1,520$. התחזקות הדולר לעומת הליש"ט בשבוע החולף במעל 2% תמכה במסחר הקקאו בלונדון ותרמה לרכישות הקקאו.

ייצוא פולי הקקאו מסן-פדרו, יצרנית הקקאו הגדולה ביותר בחוף השנהב, הסתכמו בחודש אוגוסט ב-19,404 טון, 59% מעל הייצוא בתקופה המקבילה אשתקד. הייצוא המצטבר מאוקטובר ועד אוגוסט בעונת 2005-6 הסתכם ב-489,535 טון. הייצוא מסן פדרו מהווה 43% מהתפוקה השנתית של חוף השנהב.

קמרון, יצרנית הקקאו הרביעית בגודלה בעולם, ייצאה בחודש אוגוסט, החודש הראשון לעונת 2006-7, 11,000 טון קקאו. בתקופה המקבילה בשנה שעברה ייצאה 6,234 טון קקאו.

חוזה הקקאו לדצמבר נסגר בניו יורק אתמול ברמה של 1,478 דולר - ירידה של כ-1.85% מתחילת החודש.

מחירי הכותנה ירדו ברוב ימי המסחר בשבוע החולף. ניכרת המתנה בשווקים לדו"ח משרד החקלאות האמריקני, שצפוי להתפרסם ביום רביעי.

תשומת הלב תופנה לצפי לצריכת הכותנה בסין, יצרנית וצרכנית הכותנה הגדולה בעולם, שצפויה להשפיע על הביקושים וההיצעים בשנת 2006-7. על פי הערכות כלכלנים שונים, צריכת סין צפויה לגדול ל-28-29 מליון צרורות לעומת תחזית מוקדמת לצרכיה של 27.5 מיליון צרורות. התפוקה העולמית צפויה לגדול לרמה של 116 מיליון צרורות, לעומת תחזית קודמת ל-115.59 מליון צרורות.

לעומת זאת, הצריכה העולמית צפויה לרדת לרמה של 118-119 מליון צרורות לעומת תחזית קודמת ל-121.69 מליון צרורות.

האיחוד האירופי יידרש לבחון מחדש את הרפורמה שתכנן להנהיג בסקטור הכותנה, לאחר שבית הדין הגבוה לצדק פסק, כי ישנו פגם במערכת הסובסידיות. ספרד הגישה תלונה, לפיה, תוכנית הממשל האירופי צפויה לגרום לחקלאים השונים לזנוח את גידולי הכותנה לטובת גידולים תחרותיים אחרים. חוזה הכותנה לדצמבר נסגר אמש (ב') ברמה של 50 סנט לליברה ירידה של כ-3.95% מתחילת החודש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.