שווקי הסחורות: העולם מחכה לנתוני הסחר בכותנה
בתחילת שבוע שעבר, עוד ראינו לחץ של גלגול פוזיציות בסוכר מאוקטובר לדצמבר ומרץ, אולם המשך השבוע כלל לא דמה לתחילתו כאשר, הירידות התחלפו בעליות חדות וזאת למרות הקריסה במחירי הנפט.
נזכיר, כי מחיר הסוכר הגולמי נסגר ביום שישי בניו יורק ברמה של 11.89 ו-12.78 סנט לליברה, המהווים עליות של 4.38% ו-3.90%. בחוזי אוקטובר 2006 ומארס 2007 בהתאמה. רמת התמיכה לחוזה אוקטובר נמצאת ב-11.2, 11. רמת ההתנגדות היא ב-12, 12.35.
מחירי הקקאו נסחרו ביציבות יחסית ובטווח שערים צר יחסית בשבוע החולף בלונדון ובניו-יורק וצפויים להמשיך להיסחר ביציבות יחסית זו גם בשבוע המסחר הקרוב. רמת התמיכה הבאה 1,448$, הרמה הנמוכה ביותר שנצפתה במהלך חודש אוגוסט. רמות ההתנגדות 1,502$ ו-1,520$. התחזקות הדולר לעומת הליש"ט בשבוע החולף במעל 2% תמכה במסחר הקקאו בלונדון ותרמה לרכישות הקקאו.
ייצוא פולי הקקאו מסן-פדרו, יצרנית הקקאו הגדולה ביותר בחוף השנהב, הסתכמו בחודש אוגוסט ב-19,404 טון, 59% מעל הייצוא בתקופה המקבילה אשתקד. הייצוא המצטבר מאוקטובר ועד אוגוסט בעונת 2005-6 הסתכם ב-489,535 טון. הייצוא מסן פדרו מהווה 43% מהתפוקה השנתית של חוף השנהב.
קמרון, יצרנית הקקאו הרביעית בגודלה בעולם, ייצאה בחודש אוגוסט, החודש הראשון לעונת 2006-7, 11,000 טון קקאו. בתקופה המקבילה בשנה שעברה ייצאה 6,234 טון קקאו.
חוזה הקקאו לדצמבר נסגר בניו יורק אתמול ברמה של 1,478 דולר - ירידה של כ-1.85% מתחילת החודש.
מחירי הכותנה ירדו ברוב ימי המסחר בשבוע החולף. ניכרת המתנה בשווקים לדו"ח משרד החקלאות האמריקני, שצפוי להתפרסם ביום רביעי.
תשומת הלב תופנה לצפי לצריכת הכותנה בסין, יצרנית וצרכנית הכותנה הגדולה בעולם, שצפויה להשפיע על הביקושים וההיצעים בשנת 2006-7. על פי הערכות כלכלנים שונים, צריכת סין צפויה לגדול ל-28-29 מליון צרורות לעומת תחזית מוקדמת לצרכיה של 27.5 מיליון צרורות. התפוקה העולמית צפויה לגדול לרמה של 116 מיליון צרורות, לעומת תחזית קודמת ל-115.59 מליון צרורות.
לעומת זאת, הצריכה העולמית צפויה לרדת לרמה של 118-119 מליון צרורות לעומת תחזית קודמת ל-121.69 מליון צרורות.
האיחוד האירופי יידרש לבחון מחדש את הרפורמה שתכנן להנהיג בסקטור הכותנה, לאחר שבית הדין הגבוה לצדק פסק, כי ישנו פגם במערכת הסובסידיות. ספרד הגישה תלונה, לפיה, תוכנית הממשל האירופי צפויה לגרום לחקלאים השונים לזנוח את גידולי הכותנה לטובת גידולים תחרותיים אחרים. חוזה הכותנה לדצמבר נסגר אמש (ב') ברמה של 50 סנט לליברה ירידה של כ-3.95% מתחילת החודש.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
