שכונה יוקרתית - שכנים בעייתיים
לאחרונה נחשפנו למספר מקרים שפורסמו בתקשורת על שכנים בעייתיים בשכונה יוקרתית. קניית בית מגורים היא מעין עסקת חבילה. בפועל אנחנו קונים רק את הבית או הדירה,
אך למעשה אנחנו מקבלים יחד עם הקירות שרכשנו גם את כל סביבת המגורים, בין אם זו שכונה, בית דירות, או מגדל מגורים. השכנים הם חלק מאותה 'עסקת חבילה'.
שכנים בעייתיים יכולים להעיב באופן משמעותי על איכות החיים ותרבות הדיור. במקרים קיצוניים נוכחותם יכולה אף לגרוע משוויו של הנכס כאשר נרצה למכור אותו.
כיצד ניתן לזהות מראש "מלכודות" מן הסוג הזה?
מרבית רוכשי הדירות נוהגים לערוך בדיקות טרם הרכישה, כי הם לא אוהבים לקנות 'חתול בשק'. בדיקה לאיתור ליקויים הנדסיים ובדיקה שמאית הם כיום must שלא מדלגים עליו.
ואולם קונים חכמים כבר יודעים כיום כי לבדיקת אפיון השכנים וסביבת המגורים יש משקל מכריע בהחלטת הרכישה. אפשר להחליף צנרת רקובה בחדשה, אפשר לשפץ אמבטיה ומטבח,
אך את השכנים אי אפשר להחליף ואי אפשר "לשפץ".
בניין שבו מספר גדול של דירות בשכירות הוא תמרור אזהרה. לשכנים ארעיים יש על פי רוב יחס אדיש לתרבות הדיור והתחזוקה השוטפת. הם לא מעורבים ביוזמות של טיפוח הבניין
ובשל התחלופה התכופה בדירות הללו, לא אחת נגרמות בעיות של אי תשלום מיסים לוועד הבית ולכן תיפקודו עלול להיפגע.
ראוי לבדוק אם יש בבניין גם דירות שלא משמשות למגורים, כדוגמת קליניקות פרטיות, או משרדים קטנים. דירות מן הסוג הזה הם פוטנציאל למטרדי רעש, בלאי, לכלוך במעליות, וכד'.
שיחה עם נציג וועד הבית עשוייה לספק מידע כללי על דיירים בעייתיים. האם יש דירות רווקים בבניין, האם נערכות שם מסיבות רועשות בתדירות גבוהה, האם יש הרבה משפחות
עם ילדים, או זוגות מבוגרים, האם שוררים יחסים סבירים בין הדיירים, או שמא יש סכסוכים ועל איזה רקע. האם יש בבניין כלבים או בעלי חיים אחרים העלולים להוות מטרד. רצוי לסייר בין הקומות ולראות אם יש אדניות, או גרוטאות.
מומלץ מאוד לקבל מידע על הדירות הגובלות: בקומה מעל, בקומה מתחת ובאותה קומה. אם ילדי השכנים בקומה מעל נוהגים להקפיץ כדור כי "הם בסך הכל משחקים", זו עלולה להיות בעיה. אם אתם זוג מבוגר ובקומה מולכם מתגורר זוג צעיר עם תינוק, רצוי לדעת על כך מראש.
אם ליד דלת הכניסה של אחת הדירות מותקנת מצלמה ובכניסה לבניין יש אנשי אבטחה חמושים, המימצאים הללו מדברים בעד עצמם.
בכל שהאזור יוקרתי יותר, יש ציפיות גבוהות יותר מאיכות האוכלוסיה ואופן ההתנהלות שלה. אולם מאחר ונתקלנו לאחרונה בלא מעט מקרים חריגים, בדיקת אפיון השכנים הפכה לצורך חיוני ביותר והיא מהווה כיום חלק בלתי נפרד מחבילת הבדיקות של נכסים לפני רכישה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
