שכונה יוקרתית - שכנים בעייתיים

שכנים בעייתיים יכולים להעיב באופן משמעותי על איכות החיים ותרבות הדיור, או אף לגרוע משוויו של הנכס
צחי ברדוגו |

לאחרונה נחשפנו למספר מקרים שפורסמו בתקשורת על שכנים בעייתיים בשכונה יוקרתית. קניית בית מגורים היא מעין עסקת חבילה. בפועל אנחנו קונים רק את הבית או הדירה,

אך למעשה אנחנו מקבלים יחד עם הקירות שרכשנו גם את כל סביבת המגורים, בין אם זו שכונה, בית דירות, או מגדל מגורים. השכנים הם חלק מאותה 'עסקת חבילה'.

שכנים בעייתיים יכולים להעיב באופן משמעותי על איכות החיים ותרבות הדיור. במקרים קיצוניים נוכחותם יכולה אף לגרוע משוויו של הנכס כאשר נרצה למכור אותו.

כיצד ניתן לזהות מראש "מלכודות" מן הסוג הזה?

מרבית רוכשי הדירות נוהגים לערוך בדיקות טרם הרכישה, כי הם לא אוהבים לקנות 'חתול בשק'. בדיקה לאיתור ליקויים הנדסיים ובדיקה שמאית הם כיום must שלא מדלגים עליו.

ואולם קונים חכמים כבר יודעים כיום כי לבדיקת אפיון השכנים וסביבת המגורים יש משקל מכריע בהחלטת הרכישה. אפשר להחליף צנרת רקובה בחדשה, אפשר לשפץ אמבטיה ומטבח,

אך את השכנים אי אפשר להחליף ואי אפשר "לשפץ".

בניין שבו מספר גדול של דירות בשכירות הוא תמרור אזהרה. לשכנים ארעיים יש על פי רוב יחס אדיש לתרבות הדיור והתחזוקה השוטפת. הם לא מעורבים ביוזמות של טיפוח הבניין

ובשל התחלופה התכופה בדירות הללו, לא אחת נגרמות בעיות של אי תשלום מיסים לוועד הבית ולכן תיפקודו עלול להיפגע.

ראוי לבדוק אם יש בבניין גם דירות שלא משמשות למגורים, כדוגמת קליניקות פרטיות, או משרדים קטנים. דירות מן הסוג הזה הם פוטנציאל למטרדי רעש, בלאי, לכלוך במעליות, וכד'.

שיחה עם נציג וועד הבית עשוייה לספק מידע כללי על דיירים בעייתיים. האם יש דירות רווקים בבניין, האם נערכות שם מסיבות רועשות בתדירות גבוהה, האם יש הרבה משפחות

עם ילדים, או זוגות מבוגרים, האם שוררים יחסים סבירים בין הדיירים, או שמא יש סכסוכים ועל איזה רקע. האם יש בבניין כלבים או בעלי חיים אחרים העלולים להוות מטרד. רצוי לסייר בין הקומות ולראות אם יש אדניות, או גרוטאות.

מומלץ מאוד לקבל מידע על הדירות הגובלות: בקומה מעל, בקומה מתחת ובאותה קומה. אם ילדי השכנים בקומה מעל נוהגים להקפיץ כדור כי "הם בסך הכל משחקים", זו עלולה להיות בעיה. אם אתם זוג מבוגר ובקומה מולכם מתגורר זוג צעיר עם תינוק, רצוי לדעת על כך מראש.

אם ליד דלת הכניסה של אחת הדירות מותקנת מצלמה ובכניסה לבניין יש אנשי אבטחה חמושים, המימצאים הללו מדברים בעד עצמם.

בכל שהאזור יוקרתי יותר, יש ציפיות גבוהות יותר מאיכות האוכלוסיה ואופן ההתנהלות שלה. אולם מאחר ונתקלנו לאחרונה בלא מעט מקרים חריגים, בדיקת אפיון השכנים הפכה לצורך חיוני ביותר והיא מהווה כיום חלק בלתי נפרד מחבילת הבדיקות של נכסים לפני רכישה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.