שכונה יוקרתית - שכנים בעייתיים
לאחרונה נחשפנו למספר מקרים שפורסמו בתקשורת על שכנים בעייתיים בשכונה יוקרתית. קניית בית מגורים היא מעין עסקת חבילה. בפועל אנחנו קונים רק את הבית או הדירה,
אך למעשה אנחנו מקבלים יחד עם הקירות שרכשנו גם את כל סביבת המגורים, בין אם זו שכונה, בית דירות, או מגדל מגורים. השכנים הם חלק מאותה 'עסקת חבילה'.
שכנים בעייתיים יכולים להעיב באופן משמעותי על איכות החיים ותרבות הדיור. במקרים קיצוניים נוכחותם יכולה אף לגרוע משוויו של הנכס כאשר נרצה למכור אותו.
כיצד ניתן לזהות מראש "מלכודות" מן הסוג הזה?
מרבית רוכשי הדירות נוהגים לערוך בדיקות טרם הרכישה, כי הם לא אוהבים לקנות 'חתול בשק'. בדיקה לאיתור ליקויים הנדסיים ובדיקה שמאית הם כיום must שלא מדלגים עליו.
ואולם קונים חכמים כבר יודעים כיום כי לבדיקת אפיון השכנים וסביבת המגורים יש משקל מכריע בהחלטת הרכישה. אפשר להחליף צנרת רקובה בחדשה, אפשר לשפץ אמבטיה ומטבח,
אך את השכנים אי אפשר להחליף ואי אפשר "לשפץ".
בניין שבו מספר גדול של דירות בשכירות הוא תמרור אזהרה. לשכנים ארעיים יש על פי רוב יחס אדיש לתרבות הדיור והתחזוקה השוטפת. הם לא מעורבים ביוזמות של טיפוח הבניין
ובשל התחלופה התכופה בדירות הללו, לא אחת נגרמות בעיות של אי תשלום מיסים לוועד הבית ולכן תיפקודו עלול להיפגע.
ראוי לבדוק אם יש בבניין גם דירות שלא משמשות למגורים, כדוגמת קליניקות פרטיות, או משרדים קטנים. דירות מן הסוג הזה הם פוטנציאל למטרדי רעש, בלאי, לכלוך במעליות, וכד'.
שיחה עם נציג וועד הבית עשוייה לספק מידע כללי על דיירים בעייתיים. האם יש דירות רווקים בבניין, האם נערכות שם מסיבות רועשות בתדירות גבוהה, האם יש הרבה משפחות
עם ילדים, או זוגות מבוגרים, האם שוררים יחסים סבירים בין הדיירים, או שמא יש סכסוכים ועל איזה רקע. האם יש בבניין כלבים או בעלי חיים אחרים העלולים להוות מטרד. רצוי לסייר בין הקומות ולראות אם יש אדניות, או גרוטאות.
מומלץ מאוד לקבל מידע על הדירות הגובלות: בקומה מעל, בקומה מתחת ובאותה קומה. אם ילדי השכנים בקומה מעל נוהגים להקפיץ כדור כי "הם בסך הכל משחקים", זו עלולה להיות בעיה. אם אתם זוג מבוגר ובקומה מולכם מתגורר זוג צעיר עם תינוק, רצוי לדעת על כך מראש.
אם ליד דלת הכניסה של אחת הדירות מותקנת מצלמה ובכניסה לבניין יש אנשי אבטחה חמושים, המימצאים הללו מדברים בעד עצמם.
בכל שהאזור יוקרתי יותר, יש ציפיות גבוהות יותר מאיכות האוכלוסיה ואופן ההתנהלות שלה. אולם מאחר ונתקלנו לאחרונה בלא מעט מקרים חריגים, בדיקת אפיון השכנים הפכה לצורך חיוני ביותר והיא מהווה כיום חלק בלתי נפרד מחבילת הבדיקות של נכסים לפני רכישה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
