רווחי סאני אלקטרוניקה - נפלו ב-42% ברבעון השלישי

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי ברבעון החולף של 18 מ' שקל, לעומת כ-31 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שחר לנדאו, מנכ"ל משותף בסאני: המכירות גדלו עקב עליית מחירי המכשירים
ליאור גוטליב |

סאני אלקטרוניקה הנמצאת בבעלותו של אילן בן דב פרסמה אתמול את תוצאותיה לרבעון השלישי של 2005. החברה סיימה את הרבעון החולף עם מחזור מכירות של כ-199 מיליון שקל לעומת כ-158 מיליון שקל ברבעון הקודם וכ-155 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 28%.

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי ברבעון החולף של 18 מיליון שקל, לעומת כ-2 מיליון שקל ברבעון הקודם וכ-31 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

שחר לנדאו, מנכ"ל משותף בסאני אלקטרוניקה ציין, כי הגורמים העיקריים לגידול במחזור המכירות נבע בעיקר מגידול בכמות הטלפונים הסלולריים שמכרה החברה.

לנדאו הוסיף כי גורם נוסף לגידול בהכנסות הינו עלייה במחירם הממוצע של הטלפונים הסלולריים, בעיקר כתוצאה מהגידול שחל בחלקם של הטלפונים המתקדמים, מסך מכירות הטלפונים הסלולריים. רכישת רשת שיא תקשורת, מיזוגה עם רשת דינמיקה וגידול בהיקף פעילותן תרמה גם היא לגידול בהכנסות הקבוצה.

בחודש יולי 2005 מכרה סאני את מרבית תיק ני"ע שהיו ברשותה לחברת טאו תשואות בע"מ, בתמורה לסכום של כ-350 מיליון שקל. תמורה זו שימשה את החברה לחלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה של סאני. הדיבידנד, בסך של כ-350 מיליון שקל, חולק לבעלי המניות במהלך חודש אוגוסט 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.