הצעת חוק הסדרים במשק המדינה - מיסוי

ביום 2.11.2005, פורסמה ברשומות הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2005 (להלן – הצעת החוק). הצעת החוק מתקנת חוקים שונים וקובעת הוראות נוספות, במטרה להשיג את יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006. להלן עיקרי הצעת החוק, בכל הנוגע לתחום המיסוי.
עו"ד לילך דניאל |

מוצע לקבוע כי תחילת החוק תהא מיום 1.1.2006, אלא אם נקבע בו אחרת.

אי התרת הוצאות לימודים המקנים יתרון של קבע

כיום, לא מותרים מהכנסתו החייבת של אדם, ניכויים בשל הוצאות לימוד, שהן הוצאות לרכישת מקצוע, או לרכישת השכלה אקדמית, אלא אם כן הן הוצאות לשמירה על הקיים, שאינן מקנות ללומד יתרון של קבע. למען הסר ספק, מוצע לקבוע זאת במפורש בסעיף 32(15) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה).

מחצית נקודת זיכוי ליחיד שסיים לימודי מקצוע

בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), התשס"ה-2005, הוסף סעיף 40ד לפקודה ונקבעה בו, החל בשנת המס 2006, זכאות למחצית נקודת זיכוי ליחיד שסיים לימודי הוראה, בשנות מס שמספרן כמספר שנות לימודי ההוראה, אך לא יותר משלוש שנות מס, החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודי ההוראה.

מוצע לשנות את תחולת הסעיף, כך שיחול לגבי לימודים לרכישת מקצוע, בהיקף של 1,700 שעות אקדמיות לפחות, אם היחיד זכאי לתעודת מקצוע, הניתנת בסיום לימודיו והמוכרת על ידי משרד ממשלתי.

ביטול הזיכוי ממס בגין תשלומים למדינה לשמירת זכויות פנסיה

סעיף 45א(ב) לפקודה קובע, כי יחיד יזוכה מהמס בשיעור של 35%, מן הסכומים ששילמו לקופת גמל לקצבה, הוא, בן זוגו, ילדו או הורהו, במסגרת תכנית לפנסיה מקיפה, או ששילמו כאמור למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר האוצר, לשם שמירת זכויות הפנסיה של כל אחד מהם.

מוצע לבטל את הענקת הזיכוי, לגבי תשלומים כאמור המשולמים למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר האוצר.

חישוב נפרד לבני זוג

החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה), התשס"א-2000, אפשר במשך שלוש שנות מס, שתחילתן בשנת המס 2004, לקבוע חישוב נפרד לגבי הכנסתם של בני זוג העובדים בעסק המשותף להם, אם מתקיימים לגביהם התנאים הקבועים בחוק האמור. בשנת המס 2004, רשאים בני זוג לבקש חישוב נפרד, לגבי סכום הכנסה כאמור שלא עלה על 23,040 ש"ח ולגבי שנת המס 2005, לגבי סכום הכנסה כאמור שלא עלה על 25,008 ש"ח.

מוצע לקבוע כי החוק האמור יחול כהוראת קבע, לגבי סכום הכנסה של עד 30,000 ש"ח בשנה, שיעודכן אחת לשנה לפי סעיף 120א לפקודה.

מוצע לתקן בהתאם את הוראות סעיף 57(ב) לפקודה, לענין חישוב מס נפרד של בני זוג חברי קיבוץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.