עוד יום של מימושים - 4 ברציפות - צפוי בוול סטריט

החששות מסופת ההוריקן ריטה הקרבה למפרץ מקסיקו ממשיכות "לספק דלק" למחירי הנפט הגואים. במרכז: סוני מפטרת עובדים וסוגרת מפעלים בעולם
שרון שפורר |

יום נוסף של מימושים - רביעי ברציפות - נכון לוול סטריט - כך מאותתים, לפי שעה, החוזים העתידיים על המדדים המובילים. על הסנטימנט בבורסות התפוח הגדול תכביד היום הגאות בזירת הזהב השחור, על רקע החששות מפגיעת סופת ההוריקן "ריטה" בטקסס.

מדד הנאסד"ק יפתח ברמה של 2,106.64 נקודות, לאח שאיבד אתמול 1.165 מגובהו. מדד הדאו ג'ונס יפתח את המסחר ברמה של 10,378.03 נקודות, לאחר שאמש חתם ביריה של כ-1%.

בזירה המאקרו כלכלית. כשעה טרם הפתיחה יפורסם מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה לשבוע שהסתיים ב-17 בספטמבר. לאחר שזינקו בשבוע שקדם לו ב-71 אלף לגובה 398 אלף בעיקר בשל נזקי סופת ההוריקן הקודמת - קתרינה - שגרמה לאלפים לאבד את מקום עבודתם, צפויות התביעות לעלות השבוע ב-52 אלף מאותה הסיבה בדיוק לגובה 450 אלף תביעות חדשות.

כמחצית השעה לאחר הפתיחה יפורסם מדד האינדיקטורים המובילים עבור חודש אוגוסט. מדד זה משכלל את המדדים החשובים שפורסמו בחודש זה והוא צפוי על פי הערכות אנליסטים לרדת ב-0.3%.

בזירת הנפט. החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בנובמבר נסחרים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק (ה-NYMEX) בתוספת של 89 סנט, סביב 67.69 דולר, לאחר שאך לפני ימים ספורים, טרם נודע על "ריטה" הקרבה, ירדו אל מתחת לרף ה-64 דולר לחבית.

"ריטה" הועלתה אמש לסופה בדרגה 5 - החזקה ביותר ונכנסה לאזור מפרץ מקסיקו, בו שוכנות מרבית מזזקות הנפט של ארה"ב.

עליית המחירים בזירה עשויה לשלוח היום את מניותיהן של חברות התעופה והתעשייה בניו יורק לירידות שערים, שכן הוצאותיהן קשורות קשר הדוק למחירי הנפט ובמקביל - לשלוח את מניותיהן של חברות האנרגיה הגדולות אל על, שכן מחירים גבוהים יותר פרושם הכנסות גבוהות יותר עבור אלו.

במרכז המסחר תעמודנה היום מניות קונגלומרט הבידור, סוני (SNE), שהודיע הבוקר על תכנית התייעלות, במסגרתה בכוונתו לקצץ 10,000 משרות ברחבי העולם ולסגור מספר מפעלים, במטרה לקצץ 1.8 מיליארד דולר מעלויותיו. סוני, נזכיר, סוני כבר פיטרה קרוב ל-20 אלף אנשים במהלך תוכנית הארגון מחדש שהיא מנהלת בשלושת השנים האחרונות. אתמול, חתמה המניה בירידה מזערית בת 0.03%, על אף הצפי להודעתה על תכנית התייעלות היום.

גם סיטיגרופ (C) ירכז את עניין המשקיעים. בנק ההשקעות הודיע אמש לאחר הנעילה כי הוא עומד בפני חקירת הרשות לני"ע האמריקנית (ה-SEC) באשר לאי סדרים חשבונאיים בשתיים מחטיבותיו.

ובישראליות. ריטליקס עשויה להגיב היום באיחור להודעתה מאמש על שותפות חדשה עם Dot Foods, מפיצה גדולה של מוצרים, בעיקר מוצרי מזון, בארה"ב. אתמול נכנעה המניה לסנטימנט בשווקים וחתמה בירידה של 0.78%. האם היום היא תזכה לתגובה הראויה?

ריטליקס נסחרת גם על רקע המלצת "קניה" והעלאת מחיר היעד ל-31 דולר על ידי בית ההשקעות אוסקר גרוס אתמול.

קומברס תגיב היום להמלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 33 דולר שקיבלה מהאנליסטים של CIBC. להערכת כלכלני בנק ההשקעות, קומברס ממשיכה להיות האטרקטיבית ביותר בתחום המידע הסלולרי והשירותים המתקדמים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.