עוד יום של מימושים - 4 ברציפות - צפוי בוול סטריט
יום נוסף של מימושים - רביעי ברציפות - נכון לוול סטריט - כך מאותתים, לפי שעה, החוזים העתידיים על המדדים המובילים. על הסנטימנט בבורסות התפוח הגדול תכביד היום הגאות בזירת הזהב השחור, על רקע החששות מפגיעת סופת ההוריקן "ריטה" בטקסס.
מדד הנאסד"ק יפתח ברמה של 2,106.64 נקודות, לאח שאיבד אתמול 1.165 מגובהו. מדד הדאו ג'ונס יפתח את המסחר ברמה של 10,378.03 נקודות, לאחר שאמש חתם ביריה של כ-1%.
בזירה המאקרו כלכלית. כשעה טרם הפתיחה יפורסם מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה לשבוע שהסתיים ב-17 בספטמבר. לאחר שזינקו בשבוע שקדם לו ב-71 אלף לגובה 398 אלף בעיקר בשל נזקי סופת ההוריקן הקודמת - קתרינה - שגרמה לאלפים לאבד את מקום עבודתם, צפויות התביעות לעלות השבוע ב-52 אלף מאותה הסיבה בדיוק לגובה 450 אלף תביעות חדשות.
כמחצית השעה לאחר הפתיחה יפורסם מדד האינדיקטורים המובילים עבור חודש אוגוסט. מדד זה משכלל את המדדים החשובים שפורסמו בחודש זה והוא צפוי על פי הערכות אנליסטים לרדת ב-0.3%.
בזירת הנפט. החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בנובמבר נסחרים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק (ה-NYMEX) בתוספת של 89 סנט, סביב 67.69 דולר, לאחר שאך לפני ימים ספורים, טרם נודע על "ריטה" הקרבה, ירדו אל מתחת לרף ה-64 דולר לחבית.
"ריטה" הועלתה אמש לסופה בדרגה 5 - החזקה ביותר ונכנסה לאזור מפרץ מקסיקו, בו שוכנות מרבית מזזקות הנפט של ארה"ב.
עליית המחירים בזירה עשויה לשלוח היום את מניותיהן של חברות התעופה והתעשייה בניו יורק לירידות שערים, שכן הוצאותיהן קשורות קשר הדוק למחירי הנפט ובמקביל - לשלוח את מניותיהן של חברות האנרגיה הגדולות אל על, שכן מחירים גבוהים יותר פרושם הכנסות גבוהות יותר עבור אלו.
במרכז המסחר תעמודנה היום מניות קונגלומרט הבידור, סוני (SNE), שהודיע הבוקר על תכנית התייעלות, במסגרתה בכוונתו לקצץ 10,000 משרות ברחבי העולם ולסגור מספר מפעלים, במטרה לקצץ 1.8 מיליארד דולר מעלויותיו. סוני, נזכיר, סוני כבר פיטרה קרוב ל-20 אלף אנשים במהלך תוכנית הארגון מחדש שהיא מנהלת בשלושת השנים האחרונות. אתמול, חתמה המניה בירידה מזערית בת 0.03%, על אף הצפי להודעתה על תכנית התייעלות היום.
גם סיטיגרופ (C) ירכז את עניין המשקיעים. בנק ההשקעות הודיע אמש לאחר הנעילה כי הוא עומד בפני חקירת הרשות לני"ע האמריקנית (ה-SEC) באשר לאי סדרים חשבונאיים בשתיים מחטיבותיו.
ובישראליות. ריטליקס עשויה להגיב היום באיחור להודעתה מאמש על שותפות חדשה עם Dot Foods, מפיצה גדולה של מוצרים, בעיקר מוצרי מזון, בארה"ב. אתמול נכנעה המניה לסנטימנט בשווקים וחתמה בירידה של 0.78%. האם היום היא תזכה לתגובה הראויה?
ריטליקס נסחרת גם על רקע המלצת "קניה" והעלאת מחיר היעד ל-31 דולר על ידי בית ההשקעות אוסקר גרוס אתמול.
קומברס תגיב היום להמלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 33 דולר שקיבלה מהאנליסטים של CIBC. להערכת כלכלני בנק ההשקעות, קומברס ממשיכה להיות האטרקטיבית ביותר בתחום המידע הסלולרי והשירותים המתקדמים.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
