מגמה מעורבת בוולסטריט: און טראק מזנקת ב-7%
המדדים המובילים בוולסטריט נסחרים בירידות שערים, זאת לאחר שמחירי הנפט, שירדו כל יום בשבוע האחרון, שבים להרים ראש. בנוסף, ייתכן והירידות קשורות לפקיעת האופציות לחודש אוגוסט אשר תתרחש מחר. חודש אוגוסט ידוע בשווקים כחודש דל מחזורים, זאת עקב חופשת הקיץ של רבים מן הסוחרים, המחזורים הנמוכים אמורים לאפשר לכותבי האופציות שליטה ויכולת ניווט של המניות והמדדים לפי צורכיהם והפוזיציה בה הם מחזיקים.
מדד הנאסד"ק משיל 0.44% לרמה של 2,135 נקודות, מדד הדאו ג'ונס נסחר ללא שינוי משמעותי ברמת של 10,551 נקודות.
נתוני מאקרו
נתון חשוב שפורסם היום הינו מספר התביעות החדשות לאבטלה בארה"ב. מספר התביעות עלה מעבר לצפי: ברחוב צפו ל-310.5 אלף תביעות חדשות, בפועל עלו מספר התביעות החדשות לאבטלה ל-316 אלף. למרות אי העמידה בתחזיות, מציינים האנליסטים, המספר נמוך בהרבה מזה שנרשם באותה תקופה בשנה שעברה של 333,000 תביעות חדשות, ולדעתם העליה הינה עקב התאמות עונתיות בשוק העבודה.
מדד משולב שהתפרסם היום במהלך המסחר, המאחד את האינדיקטורים המובילים הראה עליה של 0.1% מחודש יולי. המדד, שמודד פעילות כלכלית במשק האמריקאי, איכזב את המשקיעים בוול סטריט והצביע על כך שהעלייה במחירי הנפט והמשך עליית הריבית עלולים לפגוע בפעילות הכלכלית.
סקר הפד בפילדלפיה שהתפרסם לפני זמן קצר הראה כי המדד שלו עלה ל-17.5, הרמה הגבוהה ביותר מאז אפריל. העלייה הינה עלייה משמעותית מ-9.6 מהפרסום הקודם. הנתונים עוקפים את תחזיות האנלסיטים ברחוב לרמה של 14.
אמריקניות במרכז
במרכז העניינים היום עומדת בעלת מנוע החיפוש הפופולארי ברשת, גוגל (GOOG). החברה פירסמה שהיא עומדת למכור 14.8 מיליון מניות בעיסקה של 4.2 מיליארד דולר. מאז הנפקתה לפני כשנה, שילשה המנייה את שוויה. מניות החברה נסחרות לפי שעה בירידה של 2.24% לרמה של 278.7 דולר.
בואינג (BA) מרכזת עניין אף היא. אתמול לאחר המסחר התפרסמה עסקת ענק בין בואינג ו-UPS הנאמדת ב-1.7 מיליארד ד'. לפי דיווחים UPS תזמין 8 מטוסים מדגמים שונים מהיצרנית בואינג ומנועים מג'נרל אלקטריק. העיסקה מגיעה עקב הגידול העצום בעסקים של UPS בשווקים באסיה. מניות החברה נסחרות לפי שעה בירידה של 0.93% לרמה של 66.4 דולר.
מניות ישראליות
מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית טבע נסחרות בעליה של 0.69% לרמה של 33.42 דולר. טבע הודיעה הבוקר על קבלת אישור טנטטיבי מרשות התרופות והמזון האמריקנית ה-FDA לתרופת הגרניסטרון, שהשוק שלה מוערך בכ-140 מיליון דולר. לפני כיומיים דיווחה טבע על אישור נוסף שקיבלה לתרופה נגד דכאון, אך המשקיעים התעלמו ושלחו אותה דרומה ביחד עם השוק. היום לעומת זאת, היא עולה בניגוד לכיוון השוק.
אודיוקודס נסחרת בעליה קלה של 0.1% לרמה של 10.05 דולר, המניה עלתה בימים האחרונים במחזורים גבוהים כנגד כיוון השוק, זאת ללא שום הודעה מהחברה. בתחילת החודש פורסם בעיתונות על עלייה של החברה לשלב הגמר במרכז היוקרתי של פרנאנס טלקום, המוערך בעשרות מ' ד', ימים יגיעו האם יש קשר בין הדברים או שמה מדובר בתיקון טכני לגל הירידות האחרון.
נייס נסחרת בעליה קלה של 0.79% לרמה של 48.3 דולר, החברה הודיעה היום כי רכשה את המפיץ הגדול ביותר שלה בניו זילנד תמורת 1.8 מיליון דולר במזומן - בתשלום חד פעמי בנוסף לתשלום עתידי המבוסס על ביצועים.
מג'יק נסחרת בירידה של 2.2% לרמה של 1.95 דולר. ספקית התוכנות הודיעה כי חברת Cal השלימה את הטמעת פלטפורמת האינטגרציה iBOLT של מג'יק. היקף חלקו הראשון של הפרויקט שהושלם מוערך בחצי מיליון שקל וחברת Cal צפויה להרחיב בקרוב את הפרוייקט לנקודות קצה נוספות.
מניות און טראק אינוביישנס (ובקיצור: OTIV) בולטות כנגד המגמה ונסחרות בעליה של 7.33% לרמה של 13.04 דולר. החברה דיווחה על זינוק של קרוב לפי 2 בהכנסות הרבעון השני שלה לגובה 6.316 מיליון דולר ועל צמצום של קרוב למיליון דולר בהפסד הנקי שהסתכם בכ-3 מיליון דולר.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
