מגמה מעורבת בוולסטריט: און טראק מזנקת ב-7%
המדדים המובילים בוולסטריט נסחרים בירידות שערים, זאת לאחר שמחירי הנפט, שירדו כל יום בשבוע האחרון, שבים להרים ראש. בנוסף, ייתכן והירידות קשורות לפקיעת האופציות לחודש אוגוסט אשר תתרחש מחר. חודש אוגוסט ידוע בשווקים כחודש דל מחזורים, זאת עקב חופשת הקיץ של רבים מן הסוחרים, המחזורים הנמוכים אמורים לאפשר לכותבי האופציות שליטה ויכולת ניווט של המניות והמדדים לפי צורכיהם והפוזיציה בה הם מחזיקים.
מדד הנאסד"ק משיל 0.44% לרמה של 2,135 נקודות, מדד הדאו ג'ונס נסחר ללא שינוי משמעותי ברמת של 10,551 נקודות.
נתוני מאקרו
נתון חשוב שפורסם היום הינו מספר התביעות החדשות לאבטלה בארה"ב. מספר התביעות עלה מעבר לצפי: ברחוב צפו ל-310.5 אלף תביעות חדשות, בפועל עלו מספר התביעות החדשות לאבטלה ל-316 אלף. למרות אי העמידה בתחזיות, מציינים האנליסטים, המספר נמוך בהרבה מזה שנרשם באותה תקופה בשנה שעברה של 333,000 תביעות חדשות, ולדעתם העליה הינה עקב התאמות עונתיות בשוק העבודה.
מדד משולב שהתפרסם היום במהלך המסחר, המאחד את האינדיקטורים המובילים הראה עליה של 0.1% מחודש יולי. המדד, שמודד פעילות כלכלית במשק האמריקאי, איכזב את המשקיעים בוול סטריט והצביע על כך שהעלייה במחירי הנפט והמשך עליית הריבית עלולים לפגוע בפעילות הכלכלית.
סקר הפד בפילדלפיה שהתפרסם לפני זמן קצר הראה כי המדד שלו עלה ל-17.5, הרמה הגבוהה ביותר מאז אפריל. העלייה הינה עלייה משמעותית מ-9.6 מהפרסום הקודם. הנתונים עוקפים את תחזיות האנלסיטים ברחוב לרמה של 14.
אמריקניות במרכז
במרכז העניינים היום עומדת בעלת מנוע החיפוש הפופולארי ברשת, גוגל (GOOG). החברה פירסמה שהיא עומדת למכור 14.8 מיליון מניות בעיסקה של 4.2 מיליארד דולר. מאז הנפקתה לפני כשנה, שילשה המנייה את שוויה. מניות החברה נסחרות לפי שעה בירידה של 2.24% לרמה של 278.7 דולר.
בואינג (BA) מרכזת עניין אף היא. אתמול לאחר המסחר התפרסמה עסקת ענק בין בואינג ו-UPS הנאמדת ב-1.7 מיליארד ד'. לפי דיווחים UPS תזמין 8 מטוסים מדגמים שונים מהיצרנית בואינג ומנועים מג'נרל אלקטריק. העיסקה מגיעה עקב הגידול העצום בעסקים של UPS בשווקים באסיה. מניות החברה נסחרות לפי שעה בירידה של 0.93% לרמה של 66.4 דולר.
מניות ישראליות
מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית טבע נסחרות בעליה של 0.69% לרמה של 33.42 דולר. טבע הודיעה הבוקר על קבלת אישור טנטטיבי מרשות התרופות והמזון האמריקנית ה-FDA לתרופת הגרניסטרון, שהשוק שלה מוערך בכ-140 מיליון דולר. לפני כיומיים דיווחה טבע על אישור נוסף שקיבלה לתרופה נגד דכאון, אך המשקיעים התעלמו ושלחו אותה דרומה ביחד עם השוק. היום לעומת זאת, היא עולה בניגוד לכיוון השוק.
אודיוקודס נסחרת בעליה קלה של 0.1% לרמה של 10.05 דולר, המניה עלתה בימים האחרונים במחזורים גבוהים כנגד כיוון השוק, זאת ללא שום הודעה מהחברה. בתחילת החודש פורסם בעיתונות על עלייה של החברה לשלב הגמר במרכז היוקרתי של פרנאנס טלקום, המוערך בעשרות מ' ד', ימים יגיעו האם יש קשר בין הדברים או שמה מדובר בתיקון טכני לגל הירידות האחרון.
נייס נסחרת בעליה קלה של 0.79% לרמה של 48.3 דולר, החברה הודיעה היום כי רכשה את המפיץ הגדול ביותר שלה בניו זילנד תמורת 1.8 מיליון דולר במזומן - בתשלום חד פעמי בנוסף לתשלום עתידי המבוסס על ביצועים.
מג'יק נסחרת בירידה של 2.2% לרמה של 1.95 דולר. ספקית התוכנות הודיעה כי חברת Cal השלימה את הטמעת פלטפורמת האינטגרציה iBOLT של מג'יק. היקף חלקו הראשון של הפרויקט שהושלם מוערך בחצי מיליון שקל וחברת Cal צפויה להרחיב בקרוב את הפרוייקט לנקודות קצה נוספות.
מניות און טראק אינוביישנס (ובקיצור: OTIV) בולטות כנגד המגמה ונסחרות בעליה של 7.33% לרמה של 13.04 דולר. החברה דיווחה על זינוק של קרוב לפי 2 בהכנסות הרבעון השני שלה לגובה 6.316 מיליון דולר ועל צמצום של קרוב למיליון דולר בהפסד הנקי שהסתכם בכ-3 מיליון דולר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")