הדולר נסחר הבוקר ללא שינוי סביב רמת 4.5 שקל

מנגד, האירו נסחר בירידות שערים ומאבד בפתיחה כ-0.47% ונסחר סביב רמת 5.4761 שקל, האם עסקת הענק של אדידס לקניית ריבוק תורמת להתחזקות הדולר?
ליאור גוטליב |

בפתיחת המסחר הבוקר נסחר הדולר בעליות שערים קלות מאוד למול השקל הישראלי. הדולר מוסיף כ-0.01% ונסחר סביב רמת 4.5026 שקל. מנגד, האירו נסחר בירידות שערים ומאבד בפתיחה כ-0.47% ונסחר סביב רמת 5.4761 שקל.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי במהלך הלילה חזר הדולר להתחזק אל מול העיקריים לקראת פרסום נתוני המשרות החדשות, הצפוי ביום שישי. סוחרים רבים בשוק חוששים שמא לאחר חודשיים של פרסום נתונים בינוניים ואף גרועים בתחום המשרות, צפוי החודש נתון חזק יותר אשר עלול לשלוח את הדולר למסע התחזקות נוסף, ולכן נוטים לשמור על איפוק במכירת הדולר כעת.

בפינוטק מוסיפים, כי אנליסטים טוענים שעסקת הענק שהוכרזה, במסגרתה תקנה ענקית הנעליים הגרמנית אדידס את מתחרתה האמריקאית ריבוק, תורמת להתחזקות הדולר בשווקים, בשילוב עם שבוע של פרסומים חיוביים למדי לכלכלה האמריקאית.

היום ממתינים המשקיעים לפרסום של דו"ח צ'לנג'ר בנוגע למספר המפוטרים בארה"ב, וכן לפרסום סקר ה-ISM ללא ייצור, הצפויים בשעה 17:00, זמן ישראל.

בזירה האירופאית נחלש האירו היום בעיקר כתוצאה מהתחזקות הדולר בשווקים. מרבית הסוחרים מאמינים כיום כי האירו צפוי להמשך ולהסחר בטווח מתחת ל-1.2260 נוכח ספקולציה לפקיעה מסיבית של אופציות בין 1.1950 ו-1.2260. מספר גופים גדולים באסיה נראו קונים באיזור 1.2180, אולם האנליסטים בשוק מאמינים כי מספר מוסדות גדולים בשוק תומכים בעיקר באיזור 1.2145.

היום יפורסמו מדדי מנהלי הרכש (PMI) באירופה וכן נתוני המכירות הקמעונאיות, הצפויים להראות על ירידה בגוש האירופאי. כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.2163.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.