המסחר בנפט: הביקוש העולמי המשיך לעלות, מחיר חבית זינק 3.6%

 תפוקת הנפט בחודש מאי בארה"ב הגיע לשיא של מעל ל-40 שנים
אלמוג עזר |
נושאים בכתבה נפט

יום המסחר הנוכחי מאופיין בירידות שערים מסביב לעולם, אם כי דווקא בשוק הנפט נרשמו היום עליות מחירים חדות. מחיר הנפט טיפס בכ-3.6% וחוצה את גבול ה-60 דולר לחבית. העליות מגיעות בעיקר בשל הצפי לירידות בשווי הדולר והערכות על תמריצים ממזרח אסיה ומגדילות את הצפי לעליות בביקוש העולמי לזהב השחור. 

כמו כן על פי כלכלנים שונים, הביקוש לנפט נוטה לעלות בחודשי הקיץ, בעקבות העלייה בכמות הנופשים בדרכים בארה"ב ובאירופה. תהליך זה בשבועות האחרונים הצליח לאזן את העלייה בהיצע בשוק הנפט בעקבות העלייה בתפוקה בתחום שנעשתה בשנה האחרונה ולירידה במלאים בארה"ב. 

היום (ג') יפורסם סקר המלאים על ארגון הנפט האמריקני. קיים קשר הדוק בין סקר המלאים של הארגון לסקר המלאים הרשמי של משרד האנרגיה האמריקני שיתפרסם מחר. במידה והסקר יצביע על ירידה במלאים, זה יהיה השבוע החמישי ברציפות בו כמות המלאים בארה"ב יורדת. 

לקראת סיום המסחר פורסם כי תפוקת הנפט בחודש מאי בארה"ב הגיע לשיא של מעל ל-40 שנים. התפוקה האמריקנית הגיעה בחודש הקודם לכדי 9.6 מיליון חביות ליום. בחודש מאי 2014 התפוקה הייתה בסך של 8.4 מיליון חביות. 

חדשות כלכליות פושרות מסין ממשיכות לזרום אל השוק. מוקדם יותר היום, מדד המחירים לצרכן השנתי בסין הציג קריאה שלילית של 4.6%. הירידה במחירים הגיעה בעקבות הירידה בביקוש של היבואנית מספר אחת לנפט בעולם. אתמול דווח כי היבוא במאי של כלכלת סין ירד ב-11% אל מול מאי אשתקד. ההערכות בשוק הן כי החדשות מגדילות את ההתכנות לכך שהממשל הריכוזי בסין ימשיך בתוכנית התמריצים שלו להשבת הצמיחה מעל ליעד הממשלתי של 7.25%. זאת, לאחר שכבר החל בתכנית להקלת האשראי במדינה מאז תחילת השנה הנוכחית. 

ביום שישי האחרון נערכה הפגישה החצי שנתית של ארגון מדינות יצוא הנפט. כצפוי, הפגישה הסתיימה תחת ההחלטה להותיר את רמת הקידוחים וייצור הנפט במדינות ברמה הקיימת. על הפרק עמדה האפשרות כי המדינות יחליטו להקטין את התפוקה בכדי לדחוף את מגמת עליות מחיר הנפט שקיימת בשוק מאז חודש אפריל. 

פרט להחלטה על הותרת התפוקה בעינה, איראן פרסמה כי בעקבות ההבנות עם מדינות המערב והסיום המתקרב של הפסקת הסנקציות, שוק הנפט שלה נמצא לפני מהפכה. על פי בכיר בממשל האיראני, שמונה חברות שונות מיבשת אירופה מבקשות להשקיע 2.8 מיליארד דולר בכדי לשפר את תחום זיקוק הנפט במדינה. 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

לאיראן יש יכולת להשפיע על שוק הנפט הגלובאלי. על פי הערכות שונות, הצטברו כ-30 מיליון חביות נפט על חופי טהרן אשר בעקבות הסנקציות נאסר עליהן לעזוב את שטח המדינה. לכן הפשרת היחסים עם איראן עלולה להביא להגדלת ההיצע העולמי ולתמוך בירידת מחירים בתחום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.