יוסי אבו מנכל דלק קידוחים
צילום: יחצ

דלק קידוחים מאשרת - החלה בגיוס 2-2.5 מיליארד דולר בחו"ל

את הגיוס מובילים ג'י.פי.מורגן ו-HSBC והוא מיועד למימון מחדש של החוב של השותפות; להבטחת אגרות החוב, תשעבד השותפות את זכויות ההשתתפות בלוויתן
ערן סוקול |

כפי שחשפנו באתר ביזפורטל אתמול (חבל ההצלה ליצחק תשובה), דלק קידוחים יהש מאשרת כי החלה בימים האחרונים הליך גיוס חוב בחו"ל באמצעות בנקי ההשקעות ג'.פי.מורגן ו-HSBC. גורמים המקורבים לדלק קידוחים מסרו אתמול לביזפורטל כי האינדיקציות להצלחת הגיוס טובות כשקהל היעד של הגיוס הוא משקיעים מחו"ל אבל בכוונתם לפעול גם מול משקיעים מוסדיים ישראלים כדי שיזרימו ביקושים. הכוונה לגייס 2-2.5 מיליארד דולר כמחזור חוב קיים בדלק קידוחים. רק כך, יהיה ניתן לחלק דיבידנדים לקבוצת דלק שכל כך זקוקה להם. 

אגרות החוב מיועדות להירשם למסחר במערכת "הרצף המוסדי" בבורסה בתל אביב, כאשר לצורך מתווה המימון הקימה השותפות חברה ייעודית (SPC) בשם לוויתן בונד. הנפקת אגרות החוב צפויה להיות בערך נקוב כולל של עד 2.25 מיליארד דולר, בחלוקה לארבע סדרות לפירעון בשנים 2023, 2025, 2027 ו-2030. עם זאת, היקף ההנפקה הכולל, מספר הסדרות, מועדי הפירעון, ההיקף של כל אחת מסדרות אגרות החוב, וכן שיעורי הריבית טרם נקבעו.

על-פי מתווה המימון, תבצע לוויתן בונד את הנפקת אגרות החוב למשקיעים, ותעמיד את תמורת ההנפקה כהלוואה לשותפות דלק קידוחים בתנאים זהים לתנאי אגרות החוב (back to back). להבטחת אגרות החוב וההלוואה שתועמד לשותפות, תשעבד דלק קידוחים את זכויות ההשתתפות בפרויקט לוויתן, לרבות הזכויות בחזקות לוויתן (34.45%), הכנסותיה מחוזי מכירת הגז מפרויקט לוויתן, הסכם התפעול המשותף, חלקה בנכסי הפרויקט, חשבונות בנק, פוליסות ביטוח מסוימות ורישיונות שונים. על פי תנאי המימון, התחייבויות השותפות מוגבלות לנכסים המשועבדים וללא ערבות או בטחונות נוספים. 

כפי שדיווחנו אתמול, ככל הידוע, להוציא אמירות אגב של גורמים הקשורים לדלק קידוחים אין אינדיקציות להזרמת ביקושים מצד משקיעים ישראלים שזוכרים ליצחק תשובה את שמיטת החוב בדלק נדל"ן ואינם מלאי הערכה על דרך ניהול המו"מ להסדר חוב בקבוצת דלק.

הגיוס של דלק קידוחים מגיע לכאורה בתנאים נוחים להם חיכו בחברה. מחיר חבית מסוג ברנט עלה לכ-43 דולר ועסקת שברון-נובל אמורה לתת רוח גבית לעסקה. יחד עם זאת, משקיעים מוסדיים ישראלים אינם ששים, כאמור, להיכנס לעסקה הזו שהתמורה ממנה תעבור ישירות לידי הבנקים הזרים להם חייבת החברה, נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה, 7.6 מיליארד שקל שאמורים להיפרע עוד השנה.

למעשה, תמורת הגיוס, ככל שיצליח, תאפשר לדלק קידוחים לפרוש מחדש את החוב למערכת הבנקאית הזרה לטווחים ארוכים יותר כשהבנקים יצאו מהמשחק והחוב של הבנקים יעבור לידי מחזיקי האג"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -3.37%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.