דלק קידוחים מאשרת - החלה בגיוס 2-2.5 מיליארד דולר בחו"ל
כפי שחשפנו באתר ביזפורטל אתמול (חבל ההצלה ליצחק תשובה), דלק קידוחים יהש מאשרת כי החלה בימים האחרונים הליך גיוס חוב בחו"ל באמצעות בנקי ההשקעות ג'.פי.מורגן ו-HSBC. גורמים המקורבים לדלק קידוחים מסרו אתמול לביזפורטל כי האינדיקציות להצלחת הגיוס טובות כשקהל היעד של הגיוס הוא משקיעים מחו"ל אבל בכוונתם לפעול גם מול משקיעים מוסדיים ישראלים כדי שיזרימו ביקושים. הכוונה לגייס 2-2.5 מיליארד דולר כמחזור חוב קיים בדלק קידוחים. רק כך, יהיה ניתן לחלק דיבידנדים לקבוצת דלק שכל כך זקוקה להם.
אגרות החוב מיועדות להירשם למסחר במערכת "הרצף המוסדי" בבורסה בתל אביב, כאשר לצורך מתווה המימון הקימה השותפות חברה ייעודית (SPC) בשם לוויתן בונד. הנפקת אגרות החוב צפויה להיות בערך נקוב כולל של עד 2.25 מיליארד דולר, בחלוקה לארבע סדרות לפירעון בשנים 2023, 2025, 2027 ו-2030. עם זאת, היקף ההנפקה הכולל, מספר הסדרות, מועדי הפירעון, ההיקף של כל אחת מסדרות אגרות החוב, וכן שיעורי הריבית טרם נקבעו.
על-פי מתווה המימון, תבצע לוויתן בונד את הנפקת אגרות החוב למשקיעים, ותעמיד את תמורת ההנפקה כהלוואה לשותפות דלק קידוחים בתנאים זהים לתנאי אגרות החוב (back to back). להבטחת אגרות החוב וההלוואה שתועמד לשותפות, תשעבד דלק קידוחים את זכויות ההשתתפות בפרויקט לוויתן, לרבות הזכויות בחזקות לוויתן (34.45%), הכנסותיה מחוזי מכירת הגז מפרויקט לוויתן, הסכם התפעול המשותף, חלקה בנכסי הפרויקט, חשבונות בנק, פוליסות ביטוח מסוימות ורישיונות שונים. על פי תנאי המימון, התחייבויות השותפות מוגבלות לנכסים המשועבדים וללא ערבות או בטחונות נוספים.
כפי שדיווחנו אתמול, ככל הידוע, להוציא אמירות אגב של גורמים הקשורים לדלק קידוחים אין אינדיקציות להזרמת ביקושים מצד משקיעים ישראלים שזוכרים ליצחק תשובה את שמיטת החוב בדלק נדל"ן ואינם מלאי הערכה על דרך ניהול המו"מ להסדר חוב בקבוצת דלק.
- מנצלים את המומנטום: קבוצת דלק ו-ENI מכרו 3% ממניות איתקה תמורת כ-100 מיליון פאונד
- דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגיוס של דלק קידוחים מגיע לכאורה בתנאים נוחים להם חיכו בחברה. מחיר חבית מסוג ברנט עלה לכ-43 דולר ועסקת שברון-נובל אמורה לתת רוח גבית לעסקה. יחד עם זאת, משקיעים מוסדיים ישראלים אינם ששים, כאמור, להיכנס לעסקה הזו שהתמורה ממנה תעבור ישירות לידי הבנקים הזרים להם חייבת החברה, נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה, 7.6 מיליארד שקל שאמורים להיפרע עוד השנה.
למעשה, תמורת הגיוס, ככל שיצליח, תאפשר לדלק קידוחים לפרוש מחדש את החוב למערכת הבנקאית הזרה לטווחים ארוכים יותר כשהבנקים יצאו מהמשחק והחוב של הבנקים יעבור לידי מחזיקי האג"ח.

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.