קרן נוי
צילום: רן יחזקאל

קרן נוי נכנסת לתחבורה ציבורית - רוכשת 40% מנתיב אקספרס ב-253 מ' ש'

לקרן אופציה להגדיל את החזקתה ל-50%; לנתיב אקספרס שפועלת בצפון ובבית שמש יש 800 כלי רכב ו-1,000 נהגים 
נתנאל אריאל |

השקעה ראשונה של קרן נוי בתחום התחבורה הציבורית - הקרן רוכשת מקבוצת עפיפי 40% ממניות חברת התחבורה הציבורית "נתיב אקספרס" בתמורה ל-253 מיליון שקל.

קבוצת עפיפי, היא מהגדולות בארץ בתחום התחבורה הציבורית ובעלת זיכיונות להפעלת אשכולות תחבורה ציבורית באשכול הגליל ואשכול בית שמש. במסגרת העסקה, תזרים קרן נוי 253 מיליון שקל לנתיב אקספרס בתמורה להקצאה של 40% ממניות החברה. קבוצת עפיפי תחזיק ב-60% הנותרים. בנוסף, ניתנה לקרן נוי אופציה לרכישת 10% נוספים ממניות נתיב אקספרס בכפוף לתנאים מתלים.

חברת נתיב אקספרס, אשר הוקמה ב-2001 בעקבות החלטת הממשלה לקיים מכרזים תחרותיים על מנת להגביר את התחרות בשוק התחבורה הציבורית בישראל, מחזיקה, יחד עם התאגידים המוחזקים על ידה כיום, בצי הכולל  כ-800  כלי רכב ומעסיקה מעל 1,200 עובדים, מתוכם כ-1,000 נהגים.

פעילות החברה מתמקדת בהפעלת תחבורה ציבורית באזור הגליל, כמו כן, החברה מפעילה החל מיולי השנה את אשכול בית שמש ובנוסף זכתה במכרז להפעלת הרכבל בחיפה, שהינו פרויקט תחבורה ציבורית ראשון מסוגו בארץ, אשר צפוי להתחיל לפעול בקרוב. בימים אלה מתמודדת החברה במספר מכרזים להפעלת אשכולות תחבורה נוספים.

נתיב אקספרס הינה חברה בת בקבוצת עפיפי הוותיקה מנצרת, אשר התחילה את פעילותה בשנת 1927, הכוללת כיום 16 חברות העוסקות בתחומי התחבורה, תיירות, מלונאות, טכנולוגיית מידע, השקעות, נדל"ן וסחר בינלאומי.

העסקה הושלמה על רקע מדיניות הממשלה, לפיה מרבית קווי השירות בתחבורה ציבורית ובאוטובוסים יפורסמו להליכים תחרותיים עד לשנת 2030. כמו כן, תקציב ההשקעה בתחום התחבורה בישראל כיום צומח בעקביות, כאשר חלקו בתקציב של פיתוח כבישים פוחת לטובת צמיחה בתקציב פיתוח תחבורה ציבורית. במסגרת תוכנית החומש של חברת נתיבי ישראל, הוקצו כ-3.3 מיליארד שקל לנתיבי התחבורה ציבורית בכבישים בעלי עומסי תנועה גבוהים, אשר יאפשרו קיצור משמעותי של זמני הנסיעה בתחבורה הציבורית ושירות טוב יותר למשתמשים בה בכבישים עירוניים ובינעירוניים, כל זאת במטרה להעלאת רמת השימוש בתחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי.

קרן נוי הינה קרן התשתיות הגדולה בישראל, המנהלת נכסים בהיקף של כ-10 מיליארד ש"ח בארבע קרנות. עד כה השקיעה הקרן בעשרות פרויקטים בארץ ובעולם לרבות השקעה בכביש 6, עיר הבה"דים, התחנות התרמו סולאריות באשלים, פרויקט האגירה השאובה בכוכב הירדן, תחנת הכח בבאר טוביה, מספר רב של פרויקטים פוטו-וולטאים בישראל וכן בפרויקטים בשלבי פיתוח שונים בספרד ובאיטליה.

בקרנות נוי, שייסדו פיני כהן, רן שלח וגיל־עד בושביץ, משקיעים מרבית המשקיעים המוסדיים בישראל, כולל אלטשולר שחם, הפניקס, מנורה, עמיתים, כלל, מגדל, מיטב דש, הלמן אלדובי, פסגות, אוצר התיישבות היהודים ועוד.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

מקבוצת עפיפי נמסר: "אנו שמחים על השלמת העסקה עם קרן נוי ומייחסים חשיבות רבה לשותפות עם הקרן. אנו מאמינים כי יחד נוכל לשפר ולקדם את תחום התחבורה בארץ בשנים הבאות. ההחלטה להתקדם בעסקה עם קרן נוי באה לאחר זיהוי הפוטנציאל בשותפות זו לטווח רחוק ועל בסיס האמון ההדדי שנוצר עם הקרן. תהליך הכנסת שותף לנתיב אקספרס החל בשנת 2019, בליווי משרד EY, ניסן דר ומשרד יעקב סלמון ליפשיץ, והתמקד במציאת שותף שיביא לסינרגיה עסקית ושותפות שתהיה מבוססת על אמון וחזון משותף".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רכב חשמלי רשתות חברתיותרכב חשמלי רשתות חברתיות

חשש באירופה: האם הסינים שולטים מרחוק ברכבים החשמליים?

בדיקה באוסלו העלתה כי SIM רומני שהותקן באוטובוס אפשר לחברה הסינית גישה למערכת ניהול האנרגיה; הרשויות מזהירות מפגיעה בתשתיות רגישות - לא רק ב-5G ובאנרגיה אלא גם בתחבורה הציבורית והפרטית



ענת גלעד |
נושאים בכתבה רכב חשמלי סין

פרצת אבטחה באוטובוס חשמלי סיני שנחשפה בנורווגיה הובילה מדינות באירופה לבחון מחדש את חדירת הציוד הסיני לתחבורה ולתשתיות קריטיות. המקרה שהתרחש במכרה נטוש בהרי אוסלו, כשאוטובוס חשמלי מתוצרת יוטונג הוכנס לבדיקה, הצליח להבהיל את מקבלי ההחלטות באירופה. בבדיקה שביצעה רשות התחבורה הציבורית של עיר הבירה הנורבגית נמצא כי ניתן לשתק מרחוק את האוטובוס - וזאת באמצעות מערכת הבקרה של הסוללה. מדובר במנגנון שמיועד לניהול טעינה וביצועים, אך מסתבר שהוא מהווה גם נקודת תורפה שיכולה לשמש ככלי להשבתה יזומה.

החשיפה, שנעשתה בתנאים מבודדים מגישה חיצונית, באמצעות מנהרת סלע, הובילה לגל של בדיקות דומות גם בדנמרק, בבריטניה, ובהמשך גם בגרמניה ובהולנד. זאת על רקע גובר של חשש מפני חדירת רכיבים סיניים למערכות אנרגיה, תקשורת ותחבורה באירופה - מגמה שכבר גרמה למגבלות משמעותיות על ציוד תקשורת של וואווי במדינות רבות.

מדובר בפרצה שיכולה לאפשר השבתה לא רק על ידי מדינה עוינת, אלא גם על ידי גורם עברייני או תוקף חיצוני. החשש: שימוש במנגנוני עדכון תוכנה מרחוק (OTA) כדי להשבית ציוד תשתיתי. בדומה למקובל כיום במכשירים חכמים וברכבים, גם באוטובוסים ובמערכות סולאריות יש כיום יכולות שליטה ועדכון מהענן, מה שעלול להפוך לנשק קיברנטי. הבדיקה באוסלו העלתה כי כרטיס SIM רומני שהותקן באוטובוס אפשר לחברה הסינית גישה ישירה למערכת ניהול האנרגיה. ברשות התחבורה Ruter ציינו שהם מפתחים חומת אש ופתרונות עיכוב אותות כדי להתמודד עם הסיכון, אך ברור שמדובר באתגר עקרוני. עוד נמסר כי המידע נשמר בשרתים הממוקמים בגרמניה, אך עצם קיומה של גישה מהותית מרחוק נותר בעייתי.

גם רשתות חשמל ומים חשופות

מדובר בתופעה רחבה יותר: בכירים באיחוד האירופי מזהירים כי גם ממירי חשמל (inverters) שמותקנים במערכות סולאריות עלולים לשמש כלי למתקפה. חברות סיניות כמו וואווי שולטות בשוק הזה, ורבים מהממירים מתקשרים מרחוק עם מרכזי שליטה, כולל כאלה שממוקמים מחוץ לאירופה. לפי הערכות, כ-30% מתשתיות האנרגיה המתחדשת ביבשת נשענות על ציוד סיני.

לפי נתוני חברת הסיכון DNV, כ-12 ספקים מחזיקים גישה מרחוק לממירים המחוברים למאות אלפי פאנלים באירופה, מה שעשוי להשפיע על יציבות רשת החשמל כולה. חברי פרלמנט מהאיחוד התריעו: שיבושת מערך החשמל ביבשת נמצא במרחק של עדכון תוכנה אחד. מקרה שהמחיש את הסכנה התרחש באפריל האחרון, כאשר תקלה טכנית ברשת גרמה להשבתה חלקית בפורטוגל וספרד ולשיבושים נרחבים בתשתיות התחבורה והבריאות. בגרמניה החלה לאחרונה בדיקה של ציוד תקשורת סיני גם ברשתות מים עירוניות, לאחר שאותרו שערי בקרה המחוברים לענן באמצעות פרוטוקולים של יצרנים מסין. הדאגה המרכזית: אפשרות למניפולציה על מערכות מים בשעת חירום.

פקקים איילון
צילום: תמר מצפי

מס גודש - מה זה והאם הוא יוטל? המלחמות בין האוצר למשרד התחבורה

אם לא יוטל מס גודש, לא יהיה תקציב למטרו וההשלמה של הפרויקט תתעכב בשנים 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אגרת גודש

המאבקים הפוליטיים סביב מס הגודש נמשכים. משרד התחבורה  בראשות מירי רגב מנסה לבטל או לדחות את החוק שמטיל מס על כניסה ברכב אזורי גוש דן בשעות עומס - אך באוצר מזהירים שביטול יפגע דווקא בציבורי תחבורה ציבורית בפריפריה.

החוק, אשר קיבל אישור בכנסת בשנת 2021, והיה מתוכנן להיכנס לתוקף תוך 5 שנים אבל היישום נדחה מספר פעמים. החוק קובע גבייה על כלי רכב פרטיים שנכנסים אזור גוש דן בשעות עומס, בהתאם ל"טבעות חיוב" שמחולקות סביב תל־אביב. בין הטענות המרכזיות נגד המס: עומס נוסף על בעלי רכב, פגיעה בעסקים קטנים, העמסת תשלום על שכבות חלשות,  במיוחד בתושבי הפריפריה.
לעומת זאת, באוצר מציגים נתונים לפיהם רק כ‑3% מתושבי הפריפריה ישלמו את המס, מה שמעלה שאלה אם הבסיס לטיעון הפוליטי "פגיעה בפריפריה" מחזיק מים. כמו כן, הכנסות המס מיועדות למימון התחבורה הציבורית, מימון חלקי של פרויקט המטרו וחידוש תשתיות, כך שהביטול עשוי למעשה לפגוע באם אלה.
המתווה קובע תשלום לחציית טבעות הביניים והפנימיות בשעות הבוקר, תקרה של עד כ‑37.5 ש״ח ביום, והפטורים למוניות, דו‑גלגלי ולנסיעות טיפוליות. ההערכה היא שהכנסות מס הגודש יעמדו על מיליארד שקל ומעלה בשנה.
אם הממשלה תבחר לבטל את החוק,  היא תידרש למצוא מקור מימון חלופי לתשתיות התחבורה, עם סיכון לעיכובים משמעותיים בפרויקט המטרו שהעלות הכוללת שלו מוערכת במאות מיליארדי שקלים.

בדיון סוער בוועדת הכספים הצהירה השבוע מירי רגב כי תפעל לביטול החוק, ואף פנתה ישירות לראש הממשלה. לצדה, ח"כ משה גפני שהגיש הצעת חוק לדחיית המס, תוך הצגת הטענה כי מדובר ב"מס פריפריה" שפוגע באוכלוסיות החלשות. מה שכאמור על פי הבדיקה אינו נכון. 

החוק, נועד לצמצם את עומסי התנועה בגוש דן, מהעמוסים ביותר במדינות ה-OECD, באמצעות תמרוץ כלכלי לשימוש בתחבורה ציבורית. בהתאם, כל ההכנסות מהמס מיועדות כאמור לשדרוג התחבורה הציבורית, כולל תוספת של כ־700 מיליון שקל לתחזוק והרחבת השירות

ביטול מס הגודש עלול לדחות את ההשקה של המטרו כי לא יהיה תקציב לשנת 2037 לפחות, ולחייב קיצוצים בתוואים ובפריסת הקווים. בינתיים, ועדת השרים לחקיקה צפויה לדון בהצעת גפני ביום ראשון הקרוב.