צביקה ויליגר ויליפוד
צילום: אלעד גוטמן

צביקה ויליגר: "נמצא אלטרנטיבה לטורקיה"

וילי פוד מציגה ירידה בהכנסות על רקע מתקפות החות'ים, והמשך שחיקה ברווחיות. האנליסטית שירה אחיעז מ-IBI צופה שיפור ברבעונים הקרובים, אך מציינת ש"הדרך חזרה לרווחיות הממוצעת של השנים האחרונות עוד ארוכה" 
הדס מגן | (10)

"אנחנו חיים מבעיה לבעיה. היתה הבעיה של החות'ים ועכשיו יש לנו את הבעיה עם הטורקים". כך אומר צביקה ויליגר, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון של יבואנית המזון, וילי פוד, שפרסמה את דוחותיה לרבעון הראשון. הדוחות המציגים ירידה דו ספרתית בהכנסות, על רקע השיבושים בתובלה הימית מהמזרח הרחוק, בשל מתקפות החותים, והחברה מציינת כי הדבר עלול להשפיע לרעה על תוצאותיה. 

החברה מייבאת שליש ממוצריה מהמזרח הרחוק, והשיבושים בתובלה הימית התבטאו בהארכה של 3-4 שבועות במשך הייבוא.  בצד זה, נרשם המשך שחיקה במדדי הרווחיות, אם כי הרווחיות גבוהה בהשוואה לשלושת הרבעונים הקודמים.

החברה רשמה ירידה של כ-10% בהכנסות הרבעון,  שעמדו על 136 מיליון שקל. הרווחיות הגולמית ירדה לרמה של 25.5%, לעומת 26.5% ברבעון המקביל, והסתכמה ב-34.7 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם ב-18.6 מיליון שקל, לעומת כ-11 מיליון שקל ברבעון המקביל. 

לדברי ויליגר, השחיקה ברווחיות נובעת מהעלייה בעלות ההובלות. הוא מציין כי החברה מחפשת פתרונות לעניין הגבלת הייבוא מטורקיה, אבל, הוא מציין, "המוצרים  האלטרנטיביים לא יהיו באותה רמת מחיר כמו המוצרים מטורקיה".

מה זה אומר? שמחירי המוצרים יעלו? 

"לא חושב, אני גם לא בטוח שההגבלות של טורקיה  ימשיכו. כרגע ההחלטות (של טורקיה) הן 'מהבטן'".

אתה חושב שתימשך השחיקה ברווחיות? 

"אני לא חושב, כי נמצא אלטרנטיבות לטורקיה, יש כמה דברים מענייינים, וגם אם אלה לא יהיו אותם מחירים, עדיין נהיה תמיד זולים מהמתחרים". 

באשר להשפעת המלחמה, ציין ויליגר כי ההשפעה על שוק המזון חיובית, שכן "אנשים אוכלים יותר בבית, והצריכה עולה". 

ואכן, בדו"חות שלה מציינת וילי פוד, שככל שחוסר הוודאות בדבר אספקת מוצרים משם תימשך, היא תוכל למצוא חלופות ליבוא מוצרים מספקים אחרים ממדינות אחרות.

עוד היא מציינת, כי מכירת מוצרי המזון הבסיסיים לא הושפעה מהותית  ממצב המלחמה ואף הוגברה בסמוך לפרוץ המלחמה, בעיקר על ידי הזמנות של מוצרים בעלי חיי מדף ארוכים.

להערכת החברה, למלחמה לא הייתה השפעה מהותית על המצב הכספי ועל תוצאות פעילותה.  כן היא מציינת, כי הצליחה לשמור על רציפות תפעולית ותפקודית, לרבות שמירה על מצבת עובדים אפקטיבית והמשך שמירה על פעילות אפקטיבית עם לקוחותיה וספקיה.

על פי אנליסטית הקמעונאות, שירה אחיעז, מבית ההשקעות IBI,  הרווחיות של וילי פוד ירדה מכמה סיבות: התייקרות במחירי המוצרים המיובאים, היחלשות השקל מול הדולר והאירו והעלייה במחירי התובלה הימית.  עם זאת, מבנה הוצאות התפעול התכווץ בהשוואה לתקופה המקבילה, בעיקר בשל ירידה בהוצאות פרסום, ולכן  השחיקה ברווח הגולמי השתרשרה רק בחלקה לרווח התפעולי (שירד  לרמה של 8.5% ברבעון הראשון (לעומת 8.6% ברבעון המקביל).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מריה 24/05/2024 10:09
    הגב לתגובה זו
    הכשרות מיקרת את המוצרים
  • 5.
    אבנר 23/05/2024 16:15
    הגב לתגובה זו
    למה נתניהו והדתיים חילקו מזוודות כסף לחמאס? הדברים לא ברורים.
  • למה תקפו אנית נוסעים בלב - ים? (ל"ת)
    נושי 04/06/2024 01:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שוק חופשי 22/05/2024 15:58
    הגב לתגובה זו
    ולהסיק לאלתר ייבוא בלעדי של מותג מזון כלשהו, כך גם תעלה הרווחיות מכיוון שהצריכה תגבר הייבואני מזון בארץ מאמינים שהם מריכים להרוויח 300% על כל מוצר שהם מוכרים וככה זה נראה ברגע שישחררו את כל שוק המזון לייבוא מקביל לייבא כל מותגי המזון ללא הגבלה
  • 3.
    עוד חברה חזירה על חשבוננו?? (ל"ת)
    איציק 22/05/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אליפז תימני 22/05/2024 09:12
    הגב לתגובה זו
    אכן צריכת המזון משתנה בזמן מלחמה ואנחנו משמינים. לעניננו: כמות המזון איננה משתנה, יש שינוי בין מקומות הצריכה, והסטה בין צריכת המזון בבית למקומות ההסעדה.
  • 1.
    מיכה 22/05/2024 08:40
    הגב לתגובה זו
    לא לדאוג . הישראלי המצוי , שלא מעניינת אותו המלחמה ימשיך לבלות חופשותיו הטורקיה .
  • קצא 22/05/2024 11:59
    הגב לתגובה זו
    מי טס למדינת אחים מוסלמים.רק אחים מוסלמים מישראל
  • 40 מליון תיירים מידי שנה מכל העולם ... (ל"ת)
    נושי 04/06/2024 01:18
  • טעות 22/05/2024 09:51
    הגב לתגובה זו
    חסר הכבוד העצמי,משתינים עליו וזה כידוע גשם
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.