אורביט עם הזמנה נוספת - מערכות לוויניות בהיקף של 2.3 מיליון דולר
אורביט אורביט 0.61% המייצרת ומשווקת מערכות תקשורת לווינית מדווחת על הזמנה נוספת - הפעם מלקוח אירופאי שהזמין מערכות תקשורת לוויינית קרקעיות מסוג GAIA 100 להורדת נתונים מרשת לווייני תצפית בהיקף של כ- 2.3 מיליון דולר. בשבוע שעבר דיווחה החברה על הזמנה בסך 3 מיליון דולר מחה"א האמריקני מתוך הסכם מסגרת בהיקף של 16.5 מיליון דולר עליו חתמו הצדדים לפני חודשיים.
GAIA100 הינה סדרה של מערכות עקיבה יבשתיות אחרי לווייני LEO ו-MEO (שכבות שונות באטמוספרה). המערכות פועלות תחת ראדום, מאופיינות בביצועים גבוהים ויכולת פעולה בתנאי מזג אויר משתנים בעלות צריכת אנרגיה יעילה ותחזוקה מינימלית אשר מקנים יתרונות בפעולה באתרים לא מאוישים.
"אנו שמחים לדווח על קבלת הזמנה נוספת מלקוח אירופאי, אשר רכש בעבר מאורביט מערכות תצפית מהחלל", מסר דניאל אשחר, מנכ"ל אורביט. "מדובר בלקוח המציג צמיחה מואצת בתחום שירותי לוויין לתחומים האזרחיים והצבאיים אשר מרחיב את התשתית שלו לאספקת שירותי לוויין ללקוחות גלובליים. מערכות 100 GAIA מהוות מנוע צמיחה של אורביט לאור הגידול הניכר בצריכת שירותי לוויינים אזרחיים וצבאיים".
אורביט הציגה כבר צמיחה במשך 23 רבעונים ברציפות והיא מתקדמת אל עבר הכנסות של 100 מיליון דולר ב-3 שנים, והמשקיעים, שעדיין זוכרים תקופות ישנות יותר וטובות פחות בחברה, מתעוררים - ב-2023 המנייה עלתה ב-15% ומאז תחילת השנה היא הוסיפה עוד 5.5%.
- לקראת המיזוג עם Kratos - אורביט רושמת צמיחה דו ספרתית
- אורביט: "בעזרת חברה אמריקאית גדולה נוכל לפתוח דלתות חדשות בשוק הביטחוני"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנית אורביט מתחילת השנה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
