בניסיון לשרוד, פארמוקן הצליחה לגייס את יריב לרנר: רכש 15% מהחברה בדיסקאונט של 35%
לפני יומיים הודיעה פארמוקן למשקיעים שהיא מבקשת לגייס כ-6 מיליון שקל. החברה צריכה ונואשת למזומנים ולכן יצאה להנפקה בדיסקאונט גדול של 35% על מחיר המניה (שנסחרת כבר בשווי של שלד בורסאי, 6-7 מיליון שקל בלבד). אז כן, היא הצליחה לגייס את הכסף והביקושים אפילו היו גבוהים ועמדו על 14.8 מיליון שקל והחברה הצליחה לגייס לבסוף 6.55 מיליון שקל (לפי שווי של 15.9 מיליון שקל). קצת מרווח נשימה לחברה בקריסה - שלפני הגיוס נותרו בקופתה מזומנים בהיקף של כ-4 מיליון שקל, לאחר ששרפה בחצי שנה מזומנים בהיקף של 7.4 מיליון שקל. בהתאם לקצב שריפת המזומנים ובעקבות הגיוס החדש היא עשויה לשרוד עוד כשנה, אולי קצת פחות.
אבל מה שלא פחות מעניין הוא שהחברה הצליחה לגייס בהנפקה את יריב לרנר, אשר רכש 14.2% מהחברה תמורת 2 מיליון שקל. לרנר ידוע בתור משקיע אשר מנסה לעזור לחברות בקריסה שאליהן הוא נכנס. האם שם חדש הוא מה שיעזור לחברה? ליוניבו זה לא עזר.
לרנר השקיע בעבר ברשת בתי הקפה לנדוור והוא אחד מבלי חברת נטל"י, אשר אחראית על המוקד הטלפוני של היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות. נראה כי המשקיע מתעניין מאוד בתחום שכן בעבר החזיק בשלד בורסאי אליו התמזגה חברת הקנאביס קנאשור .
כזכור, בדומה לשאר חברות הסקטור, גם ביצועיה של פארמוקן לא טובים. אחרי ההייפ הגדול לפני שנתיים הסקטור קרס. החברות טרם מצליחות להציג תוצאות טובות, ובינתיים בעיקר שורפות כסף. חלק כבר יצאו מהתחום וחלקן מחפשות את עצמן מחדש (קאנומד שמחפשת את דרכה בנדל"ן, יוניבו 0% הקורסת שסוגרת את המפעל ועוד). בנוסף לשתי אלה, גם אינטליקנה ו פנאקסיה ישראל נראות בדרך הנכונה להפוך לשלדים. הבורסה כבר ביטלה את מדד הקנאביס, לאחר שהתרסק ב-70% והסב נזק כבד למשקיעים.
ספציפית בפארמוקן, בחודש יולי האחרון מנכ"ל החברה התפטר אחרי שהתגלתה פטריה בצמחי החברה. ברבעון השני של השנה החברה הכניסה 7 מיליון שקל לעומת 10 מיליון שקל ברבעון המקביל וההפסד התפעולי העמיק עד ל-5.2 מיליון שקל, לעומת 2.55 מיליון אשתקד. ההפסד הנקי זינק ל-6.2 מיליון שקל, לעומת 2.2 מיליון אשתקד ברבעון המקביל.
בחצי השנה הראשונה של 2022 רשמה פארמוקן ירידה בהכנסות של 22% ל-14.2 מיליון שקל, לעומת 18.2 מיליון אשתקד. ההפסד התפעולי עמד על 6.2 מיליון שקל, שיפור לעומת הפסד תפעולי של 8.4 מיליון בתקופה המקבילה בשנה שעברה. ההפסד הנקי הסתכם ב-7.4 מיליון שקל, עליה לעומת הפסד של 7 מיליון אשתקד.
- 1.קפיצת חתול מת...בהצלחה חחחחחח (ל"ת)אנונימי 14/09/2022 15:44הגב לתגובה זו
- אזרח נבטן 23/10/2022 19:09הגב לתגובה זוהנפקה זה סגירת שורט. גניבה בחסות החוק
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?
על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים
חדשות משמעותיות רגע לפני פתיחת שבוע המסחר בישראל: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים
נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירחפ, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.
עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.
אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל עברנו לפנות בוקר לשעון חורף, והמשמעות היא הקדמה של שעות המסחר בארה"ב בשעה למשך השבוע הקרוב, עד שבארה"ב יעברו לשעון חורף גם כן ב-2 בנובמבר.
