האם תם עידן הקנאביס והחלה עונת השלדים?
סקטור הקנאביס היה אחד מהסקטורים הלוהטים בבורסה המקומית במהלך שנת 2018 ועד שנת 2020. כמעט כל חברה שרק כתבה את המילה קנאביס בדיווח, בדוח הכספי או במפגשי משקיעים – מיד חוותה זינוק במניה שלה.
בשוק ההון היו דאז שלדים בורסאיים רבים מספור, וכולם החלו מחזרים אחר חברות קנאביס. כל השלדים ניסו להשיג את "8 הגדולות" – 8 החברות שהיו היחידות עם הרישיון מהיק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) לגידול של קנאביס רפואי בישראל. חלק מהחברות הצליחו במשימתן: קנדוק נרכשה בידי אינטרקיור -3.14% , הפעילות הישראלית של תיקון עולם קנבט 0% נרכשה בידי קנביט של ברק רוזן, פארמוקן התמזגה אל חברת מדיקל ושיח מדיקל 2.4% התמזגה עם השלד ביונד טיים. גם חברת בטר ניסתה להתמזג עם חברת וויטסמוק (כיום נקראת טקטונה 0.57% ), אך המיזוג כשל - ובטר בסופו של דבר נרכשת ע"י אינטרקיור.
חלק מהחברות, כמו קאנומד גפן מגורים 0.54% אף ניסו להקים פעילות בעצמן. אך כל החברות בענף, גילו מהר מאוד שלא הכל וורוד. זה קל לרשום במצגת שהחברה תמכור 20 טון של תוצרת קנאביס לפי 20 שקל לגרם – אבל זה קשה באמת לגרום לזה לקרות. כסף לא צומח על העצים, וגם לא על שיחי קנאביס – וכפי שהכתיב בנג'מין גראהם, אבי תורת השקעות הערך לפני קרוב ל-100 שנה: "כל דבר שקל לעשות אותו, יהיה קשה לעשות ממנו כסף" – וכמו תיאוריית הדאו דאז, וכמו אי אלו טרנדים שנפוצו בעבר ונפוצים כיום. אם אין בענף "חפיר", כל אחד יכול לעסוק בו והוא אינו דורש השקעות הוניות משמעותיות – קשה למצוא סיבה שאכן החברות יצליחו לייצר בו תשואה על ההון מעל לממוצע.
טו מייק לונג סטורי שורט – החברות בענף לא הצליחו לעשות כסף. מלבד אינטרקיור ושיח כל החברות הפסדיות – מי יותר ומי פחות. ההערכות הן, בהתבסס על קצב שריפת המזומנים וקופות המזומנים (עם התאמה להון חוזר) שכבר לקראת סוף השנה הנוכחית – תחילת השנה הבא נתחיל לראות מספר חברות קנאביס מחפשות פעילות למיזוג או נכנסות להליכי חדלות פירעון.
- מניות הקנאביס זינקו עד 40% - האם תהיה הקלה ברגולציה?
- טראמפ מדבר על הקנאביס - האם הוא יפתח את השוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה זה שלד בורסאי?
שלד בורסאי זה בעצם חברה ציבורית, בדרך כלל חברה שהייתה לה פעילות כל שהיא בעבר שלא צלחה – שכעת בלי פעילות עסקית מהותית ושמחפשת למיזוג אליה חברה פרטית. במסגרת המיזוג, החברה הפרטית "נותנת" חלק ממניותיה לבעלי השלד ומקבלת בדרך כלל בתמורה את השליטה בחברה הממוזגת.
אז למה שחברה תיתן מניות לחברה פרטית אחרת, שהיא כאמור בדרך כלל ללא פעילות עסקית מהותית? החברה הפרטית המתמזגת לשלד יכולה ליהנות מכניסה לבורסה המקומית שמקנה לה יתרונות בגיוס כסף, נטילת הלוואות מהמערכת הבנקאית אל מול מניות הבעלים כבטוחה, ממזומנים ככל ויש בקופת השלד ומההפסדים הצבורים לצורכי מס שיש בשלד (אם כי פס"ד נאוי מהעת האחרונה מערער את היתרון האחרון שנמנה). בנוסף, בזמנים כאלו – בהן העלאת הריבית "סתמה" כמעט לחלוטין את ההנפקות של חברות נוספות בבורסה המקומית (למעט חריגות כמו, פרקומט מהעת האחרונה – שהיא חברה רווחית), שלד הוא כמעט הדרך היחידה של חברת סטארט-אפ להיכנס לבורסה המקומית.
כיום, כאשר כמעט ואין שלדים – מוערך השווי של שלד ציבורי בכ-10 מיליון שקל. כלומר המחיר לפיו מוכנים לרכוש שלד ציבורי, שאינו ברשימת השימור (לרשימת השימור נכנסות בדרך כלל חברות עם שווי שוק ואחזקות ציבור נמוכים מאוד או עם אי בהירות במצב החברה) – עומד על כ-10 מיליון שקל.
- מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
המלכוד המסתתר בדוחות הכספיים
פעמים רבות – אנשים רוכשים חברה הפסדית בשווי המתקרב לשווי שלד מתוך אמירה כי "לאן כבר היא עוד יכולה לרדת, היא כבר מתקרבת לשווי שלד?". אך זוהי אמירה בעייתית, שלא לומר שגויה לחלוטין. חברה עם חובות, שנכנסות להליכי חדלות פירעון – בדרך כלל תהיה שווה לבעלי מניותיה הקיימים שווי אפסי, שכן במסגרת הסדר החוב נלקח גם השלד הבורסאי ונמכר בהליך הצעות פומבי לצורך כיסוי חובות החברה.
עוד נתון שחשוב לשים לב אליו הוא שיוך החובות – כלומר האם החברה האם היא שחבה בחובות, או שרק חברות בנות, שמאוגדות כחברות בנות חבות בחובות. נניח והחברה הבת היא שחבה בחובות לספקים, ואילו החברה האם היא בלי פעילות עסקית של ממש אלא חברת אחזקות – אזי סביר להניח, אלא אם כן בוצעו פעולות פליליות או "מימון דק" (מימון דק ברוב המוחץ של המקרים לא יהיה רלוונטי לחברות ציבוריות בענף) – החברה הבת תפשוט את הרגל ואילו בעלי המניות של החברה האם יוכלו להיות בעלי השלד.
אך פעמים רבות, כאשר חברה נוטלת הלוואות מהבנקים ובטח כאשר מנפיקה אג"ח – אזי החברה, כחברה האם חבה בתשלום החובות ולכן במקרה של חדלות פרעון – יהיה ניתן למכור גם את השלד הבורסאי. את הנתונים הללו, ניתן למצוא בדוח הכספי "סולו" של החברות, ככל והן מפרסמות אותו.
חברות קנאביס המסתמנות כשלדים פוטנציאליים הינן: אינטליקנה וקאנומד – שדיווחו לאחרונה על בחינת ביצוע של מיזוג ויוניבו 0% ופנאקסיה ישראל שנראה כי נמצאות בקשיים פיננסיים משמעותיים. בסופו של יום, צפויות להתווסף מספר רב של חברות קנאביס אל עולם השלדים, דבר שמן הסתם מעריכים גורמים בענף – יוריד את מחיר השלדים.
הכותב הינו סמנכ"ל ומנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות פיינאל קפיטל
אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, כל הנכתב הינו דעתו של הכותב בלבד ואין הכותב ו/או צוות בית ההשקעות פיינאל קפיטל אחראים לנזקים כל שהם שיגרמו כתוצאה מפעולות בניירות ערך בעקבות הכתבה
- 7.אחד 31/07/2022 15:32הגב לתגובה זושסופה של יוניבו קרב? כותב הכתבה הוא מסנכל מחקר. בעיתון כלכלי לא כותבים על מצב עסקים של החברה? מה עם קצת רקע ונימוקים כלכליים למה יוניבו תיעלם?
- 6.מעניין. (ל"ת)הקורא 30/07/2022 13:40הגב לתגובה זו
- 5.טוגדר מס1 (ל"ת)טירן 28/07/2022 22:10הגב לתגובה זו
- 4.מה עם השלדים של טילרי וסנדל ??? (ל"ת)י 28/07/2022 14:47הגב לתגובה זו
- אלה חברות עם מאות מיליוני דולרים מזומן (ל"ת)איזה שלדים? 28/07/2022 16:39הגב לתגובה זו
- 3.ערן 28/07/2022 13:42הגב לתגובה זואולי יש סיבה שהיא לא מקצועית אלא אישית?
- מאיר 28/07/2022 17:30הגב לתגובה זוהחברה קפצה מעבר לפופיק. מחירה בשיא היה כ 1600. שווי של 1 מיליארד ש"ח על ריק. החלום שכולם יקנו קנביס במחירים דיניונים התעופף לו. התחרות הורידה את המחירים. טוגדר בנתה על אוגנדה ועל גרמניה. שניהם אכזבה ענקית. תגידו:רגולציה...אולי. אבל באירופה לא חיכו לטוגדר. גם לא בטוח באיכות הסחורה שלהם. המשקיעים הפסידו את המכנסיים .ולא רק בטוגדר. אבל לחברים הנחמדים שמנהלים את החברה היה רצון ותקוה. היה...ומה שהיה כבר לא יהיה
- 2.כל הכבוד (ל"ת)וורן באפט 28/07/2022 13:11הגב לתגובה זו
- 1.שכחתם את וונטיז (ל"ת)פרי 28/07/2022 12:23הגב לתגובה זו

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.51%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
מטריקס מטריקס -0.08% חתמה אמש על הסכם משמעותי עם מדינה זרה לפיתוח והטמעת מערכות בינה מלאכותית מתקדמות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. הפרויקט יכלול יכולות מחקר חדשניות ויכולות הגנת סייבר ייחודיות וצפוי להימשך כשנתיים
עסקה זו מצטרפת לעסקאות מהשנים האחרונות, במסגרתן מפתחת מטריקס פתרונות מתקדמים בתחום הביטחוני עבור מדינות זרות. לרוב מדובר במגה פרויקטים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, המשלבים מגוון תחומים והתמחויות בעולמות הסייבר, הענן, ה-AI, כגון פרויקט דאטה AI, והגנת סייבר בהיקף של כ-40 מיליון דולר עליו דיווחה מטריקס לפני כשנתיים.
לאחרונה דיווחה מטריקס על פיתוחים חדשים בתחום ה-AI: פיתוח RGpt - הצ'אטבוט המוניציפלי החכם והרב-לשוני הראשון בישראל עבור רשויות מקומיות; פתרון GenAI לקופ"ח לבקרה של מסמכים רפואיים החוסך מיליוני שקלים בשנה; פלטפורמת תרגום עצמאית דו-כיוונית לעברית וערבית בניב ישראלי עבור מפא"ת שבעלת תוצאות עדיפות על גוגל ב-84% מהמקרים ועוד.
מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס: "זו עוד זכייה בשרשרת עסקאות משמעותיות המעידה על ההובלה של מטריקס בעולמות ה-AI, הסייבר, הדיגיטל והענן. מטריקס עוסקת כבר שנים בפיתוח מערכות מבוססות AI עבור המגזר העסקי ומערכת הביטחון. תחום ה-AI פתח בפנינו אוקיינוס של הזדמנויות עסקיות בישראל ובעולם. המומחים שלנו מספקים מענה לכל היבט באקוסיסטם של טכנולוגיות ה-AI: וידאו, קול, תמונה, טקסט, עיבוד שפה טבעית, תמלול, טיפול בדאטה ותרגומי שפה מתקדמים – וזאת בשלל סביבות - פיננסים, ביטחון, בריאות, היי טק ומגזר ציבורי. השילוב הייחודי הזה, בין מומחיות טכנולוגית עמוקה לבין הבנה של המאפיינים המיוחדים לכל מגזר, הוא המפתח להצלחת מטריקס במסע חדשנות מבוססת בינה מלאכותית."
- מג'יק עם עלייה של 12% בהכנסות וכ-10% ברווח הנקי לבעלי המניות
- מטריקס: ההכנסות עלו כ-9%, הרווח הנקי גדל ב-4.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוחות הרבעון השני
מטריקס סיכמה את הרבעון השני של 2025 עם צמיחה בהכנסות ובשורת הרווח, תוך המשך מגמת שיפור בתזרים המזומנים. ההכנסות עלו בכ-8.9% ל-1.45 מיליארד שקל (או כ-13.3% בנטרול שינויי רישום), הרווח הגולמי גדל בכ-10% והרווח התפעולי טיפס בכ-14%, עם תרומה משמעותית של כ-9% מצמיחה אורגנית. ה-EBITDA ברבעון עמד על שיא של 176 מיליון שקל, עלייה של כ-13.6%. הרווח הנקי עלה ב-4.4% ל-76.3 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה הגיע ל-156.9 מיליון שקל, עלייה של כ-8.5%. במקביל, התזרים מפעילות שוטפת זינק ב-28% ל-122.5 מיליון שקל.