אביגדור ליברמן שר הביטחון
צילום: מסך חדשות 2
מאקרו כלכלה

ליברמן כשר אוצר יפעל לצמצום הגירעון אבל לא דרך העלאת מסים

ליברמן צפוי להעלות את ההשקעה בתשתיות; ההשבעה הצפויה של הממשלה תוריד את החששות מהורדת דירוג עתידית לחוב של ממשלת ישראל 
מודי שפריר | (26)
נושאים בכתבה אביגדור ליברמן

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד הודיע אתמול לנשיא המדינה כי "עלה בידו" להרכיב ממשלת רוטציה עם יו"ר ימינה נפתלי בנט. מפלגות הימין קיבלו את התפקידים הכלכליים הבכירים בממשלת השינוי. 'ישראל ביתנו', 'תקווה חדשה' ו'ימינה' חולשות על מרבית התיקים, בהם האוצר, החקלאות, הנגב והגליל, השיכון, הפנים וההתיישבות. שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן יקבל משרת שר נוסף במשרדו וגם את ראשות ועדת הכספים.

בניגוד להתנהלות שני שרי האוצר הקודמים (כ"ץ וכחלון), ליברמן הבהיר לאחרונה שיפעל לצמצום הגרעון התקציבי. יחד עם זאת, ליברמן הבהיר כי יימנע מהעלאות מיסים.

ליברמן הבהיר גם כי ידאג להגדלה ניכרת של ההשקעה בתשתיות (בשילוב עם המגזר הפרטי), יחזק את מערך ההכשרות המקצועיות, יפעל להגדלת הסיוע לפנסיונרים ויגבש חבילת צעדים לשילוב החרדים בשוק העבודה. בנוסף, סביר להניח כי הממשלה החדשה תפעל להורדת 'יוקר המחייה' וכן להורדת מכסים, הגברת התחרות והקטנת הבירוקרטיה.

לסיום נציין כי ההשבעה הצפויה של הממשלה צפויה להוריד את החששות מהורדת דירוג עתידית לחוב של ממשלת ישראל (ראו אזהרות חברת הדירוג Moody's בנושא).

סיום הלחימה בעזה, בשילוב עם פתיחת הכלכלה הובילו בשבוע האחרון לעלייה מחודשת וחדה בהיקף רכישות הצרכנים בכרטיסי אשראי - במיוחד בענפי התיירות, אך גם בהוצאות על מסעדות ו'חינוך ופנאי'. מאידך, נרשמה בשבוע האחרון ירידה חדה יחסית ברכישות ברשתות המזון - גרף 1.

נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי מאז תחילת חודש אפריל מעידים על האצת הצריכה הפרטית ברבעון השני במרבית הענפים. בצד הענפים אשר "נפגעים" לכאורה מפתיחת הכלכלה ו'כתמונת מראה' למגמה בשנת 2020, נציין את התכווצות הרכישות ברשתות המזון ברבעון השני (בהשוואה ל- Q1) - גרף 2. 

סיום הלחימה והחזרה לשגרה הובילו גם לעלייה חדה בשהות הישראלים ב'מרכזי קניות' וב'מקומות עבודה'. שהות הישראלים ב'מקומות עבודה' נמוכה עתה ב-7% בלבד בהשוואה לרמה טרם משבר הקורונה - אינדיקציה מעודדת לשוק התעסוקה המקומי, במיוחד בהינתן העובדה שחלק מהחברות מאפשרות עדיין לעובדים לעבוד מהבית.

בנוסף, מעניין לראות כי שהות הישראלים במרכזי קניות נמוכה עדיין ב-9% בהשוואה לרמה טרום המשבר, זאת למרות הזינוק שחל ברבעון השני בצריכה הפרטית (בחלק מהענפים לרמות גבוהות יותר מהרמה טרום המשבר). ניתן להסביר את הסתירה הקיימת לכאורה בין הנתונים, בגידול אפשרי בסל הקנייה של הצרכנים בעת הגעה לקניונים/מרכזי הקניות, ובכך שחלק לא קטן מהרכישות מתבצע עדיין באמצעות ה- Online.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    אחיתופל 04/06/2021 17:53
    הגב לתגובה זו
    בשבועיים האחרונים מאז שמתגבשת ממשלה במקום הליכוד הופיעו ברחוב שלי וברחוב הסמוך אלי 10 שלטים על דירות למכירה נראה לי כאילו שיש מידע בשוק הדיור שהמחירים הולכים לרדת וזה לא סתם אקראי ואנשים האם יש מבין עניין שיכול להרחיב על התופעה הזו
  • 18.
    בהצלחה! ביבי הרס הכלכלה (ל"ת)
    אוצר של אמא 04/06/2021 14:44
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    ליברמן יתן לגירעון 48 שעות לרדות ולא.. (ל"ת)
    שי.ע 03/06/2021 21:04
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    זיו 03/06/2021 19:01
    הגב לתגובה זו
    שר האוצר צריך לנשק לביבי את הרגליים מכל תמלוגי הגז שצריכים להיכנס למדינה.זה הדבר היחיד שיציל אותנו
  • 15.
    איך הגנב נוכל הזה יהיה שר אוצר?? אלוהים ישמור.. (ל"ת)
    03/06/2021 17:03
    הגב לתגובה זו
  • אבי שר 04/06/2021 08:03
    הגב לתגובה זו
    כשהחרדים גנבו אותנו כל השנים. מעמד הביניים בהמגזר החילוני, נושא בעול העלוקות והגנבים כל הזמן. עד שנתפוצץ
  • 14.
    בן 03/06/2021 16:33
    הגב לתגובה זו
    ראשית הצבעתי לך ואני מאחל לך הצלחה. יש לך המון עבודה אחרי שביבי וכץ הרסו את המשק. אני מציע שתעשה משהו שעשו בארהב וזה הצליח להם מאוד וזה להפחית את המס על הבורסה. המס כיום גבוה מאוד ולא מזמן משקיעים חדשים. זה פוגע ללא ספק בצמיחה. הורדת המס ל10% תטיס את הכלכלה בישראל לשחקים.
  • 13.
    אנונימי 03/06/2021 15:34
    הגב לתגובה זו
    כי עד כה בכל המשרדים שהיה לא הראה מי יודע מה הצלחה
  • הצחקת אותי. אין אמונה באיש הזה. (ל"ת)
    רוני 03/06/2021 21:59
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    יובל 03/06/2021 15:28
    הגב לתגובה זו
    השקעות בהייטק ,ולווטק , השקעה בתשתיות . תחבורה ציבורית על חשבון תחבורה פרטית .אותה חייבים לצמצם בלפחות 50% .השקעה באנרגיה נקייה חינוך וטכנולוגיה .
  • 11.
    דרור 03/06/2021 15:20
    הגב לתגובה זו
    דיבורים כמו חול . זה האיש שבהיותו שר ביטחון הבטיח לחסל את החמאס ועזה . דיבורים כמו חול . בולשיט אחד גדול .
  • 10.
    גידי 03/06/2021 14:04
    הגב לתגובה זו
    ולהקטין את הגירעון. הכסף לא של ירון "הרפגון"
  • 9.
    ממשלת הליכוד נועדה לדאוג לאינטרסנטים בנדל"ן להעחות את מחירי הדירות בליכוד ומקורוביהם יש אינטרסנטים שזה כל תכליתם והם גרמו אסון על עם ישראל במלירי דיור ושכירות מההזויים בעולם (ל"ת)
    נדל"ן מושחת 03/06/2021 13:20
    הגב לתגובה זו
  • בנק ישראל הוא האשם, ריביות נמוכות מידי כמו סמים (ל"ת)
    בני 04/06/2021 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יוסי 03/06/2021 12:49
    הגב לתגובה זו
    הבנאדם בא בלי תוכניות בלי הצהרות. סתם כמו פעם למה אוצר?ככה כי אני רוצה כח. קח דוגמה מהחלון.בא עם תוכניות ויעדים ועדה כאן מהפכה שאת פרותיה אוכלים עד היום
  • 7.
    שר אוצר 03/06/2021 12:46
    הגב לתגובה זו
    אולי סוף סוף יהיה שר אוצר שיטפל בשקל החזק וכל הטרמפיסטים למינהם בנקים בחו"ל וכ'ו שעושים שורט על הכלכלה והנגיד הרופס שלנו! המדינה היקרה בעולם אם הוא בא עם רצון טוב זה אחד שלגמרי יכול לעזור לצעירים בעניין הדיור אולי סוף סוף אם כמה שזו ממשלה הזויה יוקרו פה דברים וישראל תתחיל לשגשג גם פנימה לא רק על הנייר רוב הדור הצעיר שלא בהיי טק צועק הצילוו כבר שנים ואין מענה
  • 6.
    רוני 03/06/2021 11:59
    הגב לתגובה זו
    ממש קוסם הליברמן הזה . כדי לצמצם גרעון או שמעלים מיסים או מקצצים חזק בהוצאות הממשלה כולל תשלומי העברה . לא שמענו על קסם מסוג אחר . רצוי לדבר אמת ולא למרוח שטויות
  • בן 03/06/2021 14:04
    הגב לתגובה זו
    אחלה כסף
  • מאיר 03/06/2021 13:09
    הגב לתגובה זו
    לצמצם החוב על ידי קיצוץ בקצבאות ,קיצוץ השנור שילכו לעבוד
  • 5.
    דרור ישראלי 03/06/2021 11:32
    הגב לתגובה זו
    בטווח הארוך, זה אולי אפשרי. בטווח הקצר, עוד הוצאות ממשלה אומר פחות כסף לממשלה.
  • ריווחי בנק ישראל ישלמו חוב (ל"ת)
    בן 03/06/2021 14:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קירשנר 03/06/2021 10:15
    הגב לתגובה זו
    למשל שהשם של ליברמן יהיה בכרטיס אשראי שלי
  • 3.
    מייהו 03/06/2021 10:14
    הגב לתגובה זו
    איך תמיד נותנים לחתול לשמור על השמנת ?
  • 2.
    אלעד 03/06/2021 10:10
    הגב לתגובה זו
    אוצר למושחת
  • הייתה לו דוגמה טובה ללמוד ממנה (ל"ת)
    אני 03/06/2021 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סטף 03/06/2021 09:59
    הגב לתגובה זו
    חבורת קירשנבאומים שילמדו את החרדים איך מנהלים את הקופה הציבורית . שאלוהים ישמור .
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?