משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר

לא שקט במגדל: ברקת מצמצם את כוחו של שלמה אליהו

הממונה על רשות שוק ההון והביטוח, פנה לחברה בדרישה להסדיר את חלוקת התפקידים בין הדירקטוריונים של מגדל אחזקות וחברת הבת מגדל ביטוח; אליהו ייאלץ לבחור בין תפקיד היו"ר בחברת האם לישיבה בדירקטוריון חברת הבת. תחילתו של הסוף?
איתן גרסטנפלד | (2)

הבלאגן בחברת מגדל ביטוח -3.65%  נמשך, אתמול הודיע הממונה על רשות שוק ההון והביטוח משה ברקת לבעל השליטה בחברה שלמה אליהו, כי עליו לבחור בין תפקידו כיו"ר מגדל אחזקות, לבין תפקידו בדירקטוריון חברת הבת מגדל ביטוח. זאת, על רקע חשיפת ביזפורטל מאתמול לפיה, החברה של אליהו, מסתירה את שוויה האמתי של חברת הביטוח.

> מניית מגדל קרסה: אליהו מחביא הפסד עתק בחסות רואי החשבון 

ברקת פנה לחברה בדרישה להסדיר את חלוקת התפקידים בין הדירקטוריונים של החברות, היות ולטענתו, אליהו עושה שימוש מופרז בתפקידו כיו"ר חברת האם, תוך שהוא פוגע בתפקוד חברת הבת. זאת, בין היתר על רקע השינויים התכופים בהנהלת החברה, שנעשו בהובלת אליהו.

במכתב ששלח ברקת נכתב כי, "מזה תקופה מאופיינת מגדל ביטוח בחוסר יציבות משמעותי בשדרה הניהולית הבכירה שלה. בחינת הרשות הצביעה על מספר אירועים אשר לדבריה, מעידים על תפקוד לקוי של מר אליהו בניגוד לחובות המוטלות עליו מכח הוראות הדין, לרבות הובלת דירקטוריון החברה ליטול בניגוד להוראות הדין את סמכויותיו של דירקטוריון מגדל ביטוח".

הממונה מונה שני אירועים מרכזיים, הראשון קשור להקמת ועדת דירקטוריון החברה בחודש נובמבר 2018. לעמדת הרשות, ההתנהלות באירוע מעלה חשש כי אליהו כמו גם דירקטורים נוספים בחברה המכהנים אף הם גם במגדל ביטוח, פעלו בניגוד לחובת האמונים שלהם. חובה הכוללת הימנעות מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקיד הדירקטור במבטח לבין תקידהם האחרים. בין היתר בנושאים כגון חלוקות דיבידנד, מינוי נושאי משרה, שמירה על שליטה במבטח.

האירוע השני אותו מציין הממונה, הוא החלטת דירקטוריון החברה באפריל 2020, להפסיק את כהונתו של ניר גלעד כמנכ"ל החברה, כדירקטור וכיו"ר הדירקטוריון של מגדל ביטוח. לעמדת הרשות, בכך נטל דירקטוריון החברה את סמכויות מגדל ביטוח, לפיהן ויו"ר הדירקטוריון ימונה על ידי דירקטוריון המבטח. גם באירוע הזה רואה הרשות חשש לפעולה של הדירקטורים המשותפים בהנחייתו וביוזמתו של אליהו בניגוד לחובת האמונים שלהם. 

לפיכך חותמת הרשות את מכתבה בקביעה, לפיה אליהו אינו רשאי להמשיך ולכהן במקביל כדירקטור בחברה ובמגדל ביטוח. במידה ויבחר להמשיך ולכהן כדירקטור במגדל ביטוח, יהא עליו לקבוע את משרדיו מחוץ למשרדי מגדל ביטוח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

שוויה האמתי של מגדל ביטוח

אתמול, פרסמנו כי קיים פער עצום בין שווי חברת הביטוח שבספרים של חברת אליהו הנפקות (חברת האם והסבתא), לבין זו שבמציאות. החברה, אמנם מדווחת על הון של 3 מיליארד שקל, אך ההון הכלכלי שלה הוא במקרה הטוב 200 מיליון שקל.

בדוחות, שווי ההחזקות בחברת הביטוח, מוצג על פי שיטת השווי המאזני החשבונאית (שיטה שלא מתאימה למהות - שכן אליהו הנפקות שולטת במגדל), ועומד על 4.1 מיליארד שקל. מנגד, שוויה של החברה בבורסה עומד על כ-1.9 מיליארד שקל, אליהו הנפקות מחזיקה ב-68.5% ממניות מגדל כלומר חלקה עומד על 1.3 מיליארד שקל.

עלייתו ונפילתו של שלמה אליהו 

בשנת 2012, רכש איש העסקים שלמה אליהו, את השליטה בחברת הביטוח מגדל, מענקית הביטוח האיטלקית ג'נרלי, תמורת כ-3.55 מיליארד שקל. העסקה נראתה  בזמנו מבטיחה שכן נעשתה בדיסקאונט של כ-8% על מחיר השוק, וסיפקה לאליהו את נכס הביטוח הכי טוב שהיה בשוק. בשביל אליהו העסקה הייתה "השלמת מעגל", לאחר שהחל את דרכו כשליח במגדל. 

התפתחות מחיר מניית מגדל ביטוח מאז כניסתו של אליהו

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גדול 15/07/2020 23:10
    הגב לתגובה זו
    גילוי נאות ביז פורטל ...
  • 1.
    פנסיונר במגדל 15/07/2020 12:56
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף מישהו קם ומעז לעשות סדר בחברה הנוכלית הזאת. אינני מבין איך עד היום אף אחד לא קם והתריע על נוהלי ושיטות העבודה של מגדל שפגעו באלפי גמלאים בארץ.
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.