דוד פולק חלל תקשורת עמוס 17
צילום: SPACECOM

חלל תקשורת עברה להפסד של כ-3 מיליון דולר; העתיד נמצא בעמוס 17

למרת עליה של כ-1 מיליון דולר בהכנסות שהסתכמו בכ-20.9 מיליון דולר, החברה מסכמת את הרבעון עם הפסד לאור הגידול בהוצאות המימון
נועם בראל |

חברת חלל תקשורת -0.84% הציגה עליה של כמיליון דולר בהכנסות ברבעון השני, אך רושמת מעבר להפסד של כ-3.1 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד. במקביל, מדווחת החברה כי הלוויין עמוס 17 סיים בהצלחה את שלב הבדיקות הראשון במסלול ועל פי התכנון יתחיל את פעילותו המסחרית במהלך הרבעון הרביעי של 2019.

הכנסות החברה הסתכמו ברבעון השני בכ-20.9 מיליון דולר, וזאת בהשוואה לכ-19.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, כאשר העליה מיוחסת בעיקר לגידול מהכנסות מהלווין עמוס 4 המספק תקשורת לווינית באסיה ובאפריקה.

עם זאת, בשורה התחתונה, חלל תקשורת מסכמת את הרבעון השני עם מעבר להפסד של כ-3.1 מיליון דולר לעומת רווח של כ-3.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, וזאת לאור הגידול בהוצאות המימון של החברה שהסתכמו בכ-7.9 מיליון דולר לעומת כ-1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. 

צבר ההזמנות של החברה, נכון לחודש יולי עמד על כ-411 מיליון דולר, כאשר עיקר ההזמנות מגיעות מלווין עמוס 3 המספק תקשורת לווינית באירופה ובמזרח התיכון. כך או אחרת, התוצאות האלו שמבבוססות על הלווינים הקודמים הם לא הבשורה. הבשורה בחלל היא שיגור מוצלח של לווין עמוס 17 שצפוי להניב לה הכנסות בהמשך ולהחזיר אותה למסלול של צמיחה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל


הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד