חיים אביב: "יש פער לא קטן בין החלום לבין המציאות - הפער הוא היעדר הון"

"יש פער לא קטן בין החלום לבין המציאות בתחום הביוטכנולוגיה. הפער שהיה חסר בין שני אלו הוא היעדר הון וזה נכון גם היום", כך אומר יזם הביוטכנולוגיה פרופ' חיים אביב בכנס הביומד של Bizportal. "אז לא הייתה לנו תשתית לגיוס הון, אבל היום יש דיי הרבה חברות גדולות שמתקדמות ומבינות את התהליכים הרגולטוריים.

"בשנת 1979 כשהתחלתי להתעסק בתחום המחקר הביולוגי, הגעתי לפרד אדלר בניו יורק לא שמעתי אז את המושג של קרנות הון סיכון. פרד אדלר היה אחד מהמובילים של קרנות ההון סיכון ונתן את הדחיפה הראשונה להייטק הישראלי".

"אז, קרנות ההון סיכון לא התעניינו בביומד בכלל. הגעתי אליו לניו יורק כדי לעניין אותו בתחום הזה. כולם מדברים איתי אבל אף אחד לא אמר לי שום דבר על מוצרים. בוול סטריט לא ראיתי אף אחד רעב אבל ראיתי אנשים או שהם חולים, או שהם חושבים שהם חולים".

לדברי אביב, "החזון שלנו היה שעל תשתית חזקה למדי של אקדמיה ואנשים טובים שזה יזמות/טכנולוגיה אפשר יהיה לבנות פה תעשיה מעניינת. הציפייה הייתה שלאחר שבע שנים יקומו פה 5 עד עשר חברות שימכרו מוצרים במאות מיליוני דולרים. זה לא קרה. לא הבנתי אז שצריך גם הון".

"הכסף הראשון לחברת ביוטכנולוגיה כללית הגיעה דרך פרד אדלר ואלרון. היה אז גל גדול מאוד מעניין של הנפקות בוול סטריט כגון ג'ננטק בשנת 1982. החברות גייסו דיי הרבה כספים בוול סטריט בבורסה הציבורית".

"אני לא הכרתי אז את המושג של 'תוכנית עסקית'. הצמידו לנו מישהו כדי שיכתוב בשבילנו תוכנית עסקית. חברות גייסו אז על נייר 40-50 מיליון דולר ואפילו יותר. ברגע הראשון שנפתח השוק גייסנו כ-10 מיליון דולר במחיר בעייתי. זה עשה את ההבדל שעד היום לא התאוששנו ממנו".

בהרצאתו ציין אביב כי גם טבע התפתחה בזכות הביוטכנולוגיה. "הגל הזה של התעשייה דחף את אלי הורביץ להשקיע בתרופת הקופקסון. הורביץ חשב שזה יכול לתת דחיפה למניה וטבע הפכה לחברה ביוטכנולוגית, חברה מאוד חשובה ואני מקווה שהיא תישאר בארץ להרבה שנים".