מיוחד

ראש דסק מניות בדויטשה: "ביום טוב הזרים הם אולי 10% מהמחזור בבורסה, המצב הגיאופוליטי - זה כמו פיל בחדר"

הדר אשרת מדויטשה בנק ישראל בשיחה עם Bizportal: "אם ישראל תיכנס ל-MSCI אירופה, נראה זרימה מיידית של סכום כסף אדיר"
יוסי פינק | (4)

המתיחות הגיאופוליטית חוזרת לשחק תפקיד בבורסה בת"א. דיווחים על תקיפה של חיל האוויר בגבול סוריה-לבנון מלחיצים את המשקיעים והמעו"ף שנסחר מוקדם יותר בעליות של 0.5%, עבר לירידות של סביב 1%. מוקדם יותר השבוע שוחח Bizportal עם הדר אשרת, מנהל דסק המניות בדויטשה בנק ישראל שהתייחס לנוכחות הזרים בשוק המקומי.

"פעם פעילות הזרים הייתה מגיעה ל-40% מהמחזור הכללי בבורסה בת"א, עכשיו ביום טוב הפעילות שלהם בקושי מגיעה ל-10%. בהיבט הזה הלכנו אחורה בצורה משמעותית". לדבריו של אשרת, הגורם המרכזי לירידה החדה בפעילות הזרים היא קודם כל טכנית, עניין שדרוג ישראל לשוק מפותח (מאי 2010), אבל מעבר לזה, אומר אשרת, כי "הזרים אוהבים את הסיפור הכלכלי, זה קל לשווק את כלכלת ישראל אבל עדיין יש גורמים שעוצרים את זרימת הכסף - וברור שאחד הבולטים זה המצב הגיאופוליטי. זה כמו פיל בחדר, תמיד נמצא ברקע. יש גופים שבגלל הסיכון בכלל לא מוכנים להסתכל על השקעה כאן, אבל יש כאלה פתוחים לזה".

בעניין שדרוג ישראל מבחינת ה-MSCI לקטגוריה של שווקים מפותחים, אשרת מספר כי בדויטשה הם עובדים יחד עם הבורסה בכדי לקדם מהלך לפיו ישראל תיכנס לרשימה של MSCI אירופה. אני מניח שתשובה לגבי העניין הזה תתקבל תוך שבועות, אולי חודשים. אם ישראל תיכנס, אנחנו מדברים על זרימה פאסיבית של סביב 2 מיליארד דולר ואח"כ עוד כסף מנוהל שיגיע ובהיקפים אפילו גדולים".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כולם שוכחים את המס על הבורסה 25%???? (ל"ת)
    אנונימי 30/01/2013 16:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הזרים כבר מזמן לא פה (ל"ת)
    ירון 30/01/2013 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    lepxii 30/01/2013 15:42
    הגב לתגובה זו
    המעבר לDM היה טעות היה ראוי לחזור בהקדם לEM - יש מספיק סיבות. ניתן להכיר בכישלון המעבר. המשק הישראלי הוא בעל מאפיינים של מדינה מתפתחת - הוא מאוד לא יציב. כמו שדרום קוריאה וטיוואן נשארות בEM - ראוי שאנו נחזור. צריך לחפוף מסחר באופן מלא עם אירופה - שני עד שישי, 10:00 עד 18:30.
  • מני 30/01/2013 16:54
    הגב לתגובה זו
    אתה שוכח שעלויות גיוס ההון של ממשלת ישראל כ DM קטנות לעומת גיוס הון כ EM.
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.