לקראת אישור: 20 מ' ש' לאוצר להקמת מערך חינוך פיננסי לציבור
ועדת הכספים דנה היום (ג'), בהעברת 20 מיליון שקל לאגף הפיקוח על שוק ההון באוצר, לצורך התנעת תהליך של בניית מערך לחינוך פיננסי בקרב האוכלוסייה. התקציב, ישמש בין השאר, להקמת אתר אינטרנט מרכזי לחינוך פיננסי, שיכלול מחשבונים שיאפשרו לציבור לבחון את אפיקי ההשקעה בהם הוא שם את כספיו, בין בקרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי המנהלים, קרנות ההשתלמות, ביטוחים שונים ואפיקים נוספים בשוק ההון.
הבקשה התקציבית תועלה לאישור בשבוע הבא לאחר בחינת הנושא בוועדת המשנה לביטוח. אתר האינטרנט צפוי להיות מוקם תוך שנה.
על רקע המשבר הפיננסי העולמי ועל רקע הפגיעה בחסכונות הציבור במסגרת הסדרי החוב עם הטייקונים, עלה הצורך בהעמקת הידע וההבנה של הציבור בנושאי פיננסים ושוק ההון. חשיבות הנושא עולה פעם אחר פעם בדיוני ועדת הכספים ועתה, העניין עובר לפסים מעשיים, כשהיום לראשונה, דנה הוועדה בתקציב ראשוני ספציפי למערך החינוך הפיננסי.
מנהלת מחלקת חינוך פיננסי באגף שוק ההון באוצר, נירית גדסי: "המחלקה היא חדשה, קיימת חצי שנה, והוקמה בעקבות החלטת ממשלה. אנחנו אמורים להתוות מדיניות וללבנות מערך לימודי לקידום החינוך הפיננסי בקרב האזרחים, כך שהם יקבלו החלטות מושכלות לגבי הכסף שלהם ברמה האישית והמשפחתית".
"קיימים שלושה רגולטורים המפקחים על הגופים הפיננסיים; הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף הביטוח ושוק ההון באוצר, שהמחלקה לחינוך פיננסי היא חלק ממנו. התקציב של 20 מיליון שקל נועד להקמת אתר אינטרנט מרכזי לחינוך פיננסי שיכלול כלים שימושיים עבור האזרחים; מחשבונים, סרטונים, מצגות אינטראקטיביות ומידע רב נוסף. אתר האינטרנט יוקם בתוך שנה".
גדסי הוסיפה ש"התכנית הכוללת תערב בעתיד, שותפים מהמגזר הפרטי וכך גם המימון לא יהיה כולו מהקופה הציבורית".
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה): הביע נכונות לאשר את הבקשה התקציבית אך דרש לקבל תמונה מלאה ומפורטת לגבי הבקשה וכיצד מתכוונים באוצר להוציאה אל הפועל. גפני אמר שהוא "דוחה את אישור הבקשה התקציבית בשבוע כיוון שאנו חברי הכנסת לא יודעים מהי התכנית הכוללת וכיצד זה יפעל. האם הדבר ייעשה בשיתוף משרד החינוך? מי ייכלל במערך החינוך הפיננסי, תלמידים מאיזה גיל?"
גפני הודיע, ש"הבקשה התקציבית תחזור למליאת ועדת הכספים לאישור בשבוע הבא, לאחר שוועדת המשנה לביטוח, תדון בפרטי התכנית ותקבל יותר פרטים לגבי המדיניות הכוללת בסוגיה".
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
