לקראת אישור: 20 מ' ש' לאוצר להקמת מערך חינוך פיננסי לציבור

האתר יכלול מחשבונים שיאפשרו לציבור לבחון את אפיקי ההשקעה בהם הוא שם את כספיו, בין בקרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי המנהלים, קרנות ההשתלמות, ביטוחים ואפיקים נוספים בשוק ההון
יעל גרונטמן |

ועדת הכספים דנה היום (ג'), בהעברת 20 מיליון שקל לאגף הפיקוח על שוק ההון באוצר, לצורך התנעת תהליך של בניית מערך לחינוך פיננסי בקרב האוכלוסייה. התקציב, ישמש בין השאר, להקמת אתר אינטרנט מרכזי לחינוך פיננסי, שיכלול מחשבונים שיאפשרו לציבור לבחון את אפיקי ההשקעה בהם הוא שם את כספיו, בין בקרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי המנהלים, קרנות ההשתלמות, ביטוחים שונים ואפיקים נוספים בשוק ההון.

הבקשה התקציבית תועלה לאישור בשבוע הבא לאחר בחינת הנושא בוועדת המשנה לביטוח. אתר האינטרנט צפוי להיות מוקם תוך שנה.

על רקע המשבר הפיננסי העולמי ועל רקע הפגיעה בחסכונות הציבור במסגרת הסדרי החוב עם הטייקונים, עלה הצורך בהעמקת הידע וההבנה של הציבור בנושאי פיננסים ושוק ההון. חשיבות הנושא עולה פעם אחר פעם בדיוני ועדת הכספים ועתה, העניין עובר לפסים מעשיים, כשהיום לראשונה, דנה הוועדה בתקציב ראשוני ספציפי למערך החינוך הפיננסי.

מנהלת מחלקת חינוך פיננסי באגף שוק ההון באוצר, נירית גדסי: "המחלקה היא חדשה, קיימת חצי שנה, והוקמה בעקבות החלטת ממשלה. אנחנו אמורים להתוות מדיניות וללבנות מערך לימודי לקידום החינוך הפיננסי בקרב האזרחים, כך שהם יקבלו החלטות מושכלות לגבי הכסף שלהם ברמה האישית והמשפחתית".

"קיימים שלושה רגולטורים המפקחים על הגופים הפיננסיים; הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף הביטוח ושוק ההון באוצר, שהמחלקה לחינוך פיננסי היא חלק ממנו. התקציב של 20 מיליון שקל נועד להקמת אתר אינטרנט מרכזי לחינוך פיננסי שיכלול כלים שימושיים עבור האזרחים; מחשבונים, סרטונים, מצגות אינטראקטיביות ומידע רב נוסף. אתר האינטרנט יוקם בתוך שנה".

גדסי הוסיפה ש"התכנית הכוללת תערב בעתיד, שותפים מהמגזר הפרטי וכך גם המימון לא יהיה כולו מהקופה הציבורית".

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה): הביע נכונות לאשר את הבקשה התקציבית אך דרש לקבל תמונה מלאה ומפורטת לגבי הבקשה וכיצד מתכוונים באוצר להוציאה אל הפועל. גפני אמר שהוא "דוחה את אישור הבקשה התקציבית בשבוע כיוון שאנו חברי הכנסת לא יודעים מהי התכנית הכוללת וכיצד זה יפעל. האם הדבר ייעשה בשיתוף משרד החינוך? מי ייכלל במערך החינוך הפיננסי, תלמידים מאיזה גיל?"

גפני הודיע, ש"הבקשה התקציבית תחזור למליאת ועדת הכספים לאישור בשבוע הבא, לאחר שוועדת המשנה לביטוח, תדון בפרטי התכנית ותקבל יותר פרטים לגבי המדיניות הכוללת בסוגיה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.69%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.