לקראת אישור: 20 מ' ש' לאוצר להקמת מערך חינוך פיננסי לציבור

האתר יכלול מחשבונים שיאפשרו לציבור לבחון את אפיקי ההשקעה בהם הוא שם את כספיו, בין בקרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי המנהלים, קרנות ההשתלמות, ביטוחים ואפיקים נוספים בשוק ההון
יעל גרונטמן |

ועדת הכספים דנה היום (ג'), בהעברת 20 מיליון שקל לאגף הפיקוח על שוק ההון באוצר, לצורך התנעת תהליך של בניית מערך לחינוך פיננסי בקרב האוכלוסייה. התקציב, ישמש בין השאר, להקמת אתר אינטרנט מרכזי לחינוך פיננסי, שיכלול מחשבונים שיאפשרו לציבור לבחון את אפיקי ההשקעה בהם הוא שם את כספיו, בין בקרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי המנהלים, קרנות ההשתלמות, ביטוחים שונים ואפיקים נוספים בשוק ההון.

הבקשה התקציבית תועלה לאישור בשבוע הבא לאחר בחינת הנושא בוועדת המשנה לביטוח. אתר האינטרנט צפוי להיות מוקם תוך שנה.

על רקע המשבר הפיננסי העולמי ועל רקע הפגיעה בחסכונות הציבור במסגרת הסדרי החוב עם הטייקונים, עלה הצורך בהעמקת הידע וההבנה של הציבור בנושאי פיננסים ושוק ההון. חשיבות הנושא עולה פעם אחר פעם בדיוני ועדת הכספים ועתה, העניין עובר לפסים מעשיים, כשהיום לראשונה, דנה הוועדה בתקציב ראשוני ספציפי למערך החינוך הפיננסי.

מנהלת מחלקת חינוך פיננסי באגף שוק ההון באוצר, נירית גדסי: "המחלקה היא חדשה, קיימת חצי שנה, והוקמה בעקבות החלטת ממשלה. אנחנו אמורים להתוות מדיניות וללבנות מערך לימודי לקידום החינוך הפיננסי בקרב האזרחים, כך שהם יקבלו החלטות מושכלות לגבי הכסף שלהם ברמה האישית והמשפחתית".

"קיימים שלושה רגולטורים המפקחים על הגופים הפיננסיים; הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף הביטוח ושוק ההון באוצר, שהמחלקה לחינוך פיננסי היא חלק ממנו. התקציב של 20 מיליון שקל נועד להקמת אתר אינטרנט מרכזי לחינוך פיננסי שיכלול כלים שימושיים עבור האזרחים; מחשבונים, סרטונים, מצגות אינטראקטיביות ומידע רב נוסף. אתר האינטרנט יוקם בתוך שנה".

גדסי הוסיפה ש"התכנית הכוללת תערב בעתיד, שותפים מהמגזר הפרטי וכך גם המימון לא יהיה כולו מהקופה הציבורית".

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה): הביע נכונות לאשר את הבקשה התקציבית אך דרש לקבל תמונה מלאה ומפורטת לגבי הבקשה וכיצד מתכוונים באוצר להוציאה אל הפועל. גפני אמר שהוא "דוחה את אישור הבקשה התקציבית בשבוע כיוון שאנו חברי הכנסת לא יודעים מהי התכנית הכוללת וכיצד זה יפעל. האם הדבר ייעשה בשיתוף משרד החינוך? מי ייכלל במערך החינוך הפיננסי, תלמידים מאיזה גיל?"

גפני הודיע, ש"הבקשה התקציבית תחזור למליאת ועדת הכספים לאישור בשבוע הבא, לאחר שוועדת המשנה לביטוח, תדון בפרטי התכנית ותקבל יותר פרטים לגבי המדיניות הכוללת בסוגיה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

סוגת (צילום: תמר מצפי)סוגת (צילום: תמר מצפי)

למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר

סוגת מונפקת בשווי גבוה - מכפיל רווח מייצג של 23-25, כאשר יש שורה של חברות מזון שנסחרות משמעותית מתחת לתמחור הזה;. הציבור בסוף ישלם את מחיר הגאות; בהנפקות יש לרוב רק צד אחד שמרוויח - הצד המנפיק

מנדי הניג |

הנפקות הן מקום מצוין להפסיד כסף. בכל גל הנפקות המשקיעים המוסדיים והפרטיים הפסידו כסף. לכו 40 שנה לאחור, לשנות ה-80, גל ההנפקות בשנות ה-90', הנפקות הדוט קום ב-99-2000 ועוד. תמיד בסוף זה נגמר בירידות. הגל האחרון ב-2021 היה כואב במיוחד - 100 הנפקות, מתוכם 5-6 טובות, עוד כמה בינוניות וכ-90 זבל. הנפיקו חברות אנרגיה מתחדשות במיליארדים והם היום שלדים של מיליונים בודדים. כעת יש גל של הנפקות עם דגש על חברות מזון ונדל"ן. אלו לא חברות טכנולוגיה שימחקו, אלב בנדל"ן הסיכון גדול מאוד והן מגיעות לבורסה כדי לשתף את הציבור בסיכון ובמזון פשוט מנפיקים בשווי מנופח מאוד.  אלו חברות שיכולות להיות טובות - סוגת היא חברה טובה, אבל המחיר בהנפקה הוא לא מלא, הוא מנופח. אין סיבה לרכוש חברה בהנפקה במכפיל רווח של 23 בשעה ששטראוס ושורה של חברות מזון שנסחרות בבורסה במכפילים נמוכים משמעותית.   


חברת המזון סוגת, המוכרת בישראל במוצרי בסיס כמו סוכר, אורז, קטניות, שמנים ומלח, מתקדמת לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב, שצפויה להתרחש בחודש הקרוב. החברה תנסה לגייס 250-300 מיליון שקל  לפי שווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. היו דיווחים על שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל - אבל זה טריק ידוע של חתמים: לזרוק שווים גבוהים ואז "להתפשר" על המחיר. 

סוגת הוקמה בשנות ה-60 כחברה לייבוא וייצור סוכר, דגנים וקטניות, בעוד שמלח הארץ פועלת משנת 1922 בייצור וייבוא מלח. ב-2019 רכשה קרן פורטיסימו, בהנהלת יובל כהן, את מלח הארץ מידי שרי אריסון תמורת 160 מיליון שקל, ולאחר מכן את סוגת מחברת מאן תמורת 60 מיליון דולר, מה שיצר את הקבוצה המאוחדת. ב-2021 מכרה פורטיסימו 20% מסוגת לפועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, בשווי של 750 מיליון שקל. מאז ביצעה סוגת רכישות בהיקף של מעל 300 מיליון שקל: פעילות הקמעונאות של שמן תעשיות (163 מיליון שקל, 2020), אגס ירוק (טחינה וחלווה, 88 מיליון שקל, 2021), 50% מפרג (תבלינים, 40 מיליון שקל, 2023), 50% מקפה אל-נח'לה (קפה ופיצוחים, 2024), ופופסטאר (פופקורן, 17 מיליון שקל, 2025). הרכישות הרחיבו את סל המוצרים לכ-300 פריטים, כולל מותגים כמו "עץ הזית", "אל-ארז", "פרג" ו"מלח הארץ". החברה מפעילה מפעלים בקריית גת, עתלית, אילת ומגדל העמק, עם רשת לוגיסטית ארצית.

ההנפקה: שווי, גיוס ומבנה בעלויות

ההנפקה כוללת גיוס של 250-300 מיליון שקל, כאשר 80–120 מיליון שקל יופנו לפירעון הלוואות, והיתר למימון התרחבות ורכישות נוספות. השווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. לאחר ההנפקה, פורטיסימו תחזיק ב-57%, פועלים אקוויטי ב-14%, והציבור ב-26%. ההנהלה תחזיק חלקים קטנים: המנכ"ל גיא פרופר 1.5% וסמנכ"לים בקבוצה יחזיקו ביחד בכ-1.5% נוספים.

בתשעת החודשים הראשונים של 2025 דיווחה סוגת על הכנסות של 716 מיליון שקל, ירידה של 1% בהשוואה לתקופה המקבילה. הרווח הנקי זינק ב-81% ל-24 מיליון שקל, הודות לשיפור בשולי רווח גולמי ותפעולי, כולל הפסקת מכירת מוצרים בעלי רווחיות נמוכה. תחזית 2025: הכנסות של 944 מיליון שקל, דומה ל-2024 ונמוך ב-2% מ-2023. ל-2026 צופים בחברה מחזור של 977 מיליון שקל. נתחי שוק: מלח מיוחד 91%, מלח באריזות נייר 76%, סוכר 56%, אורז 53%, קטניות 37%, שמן 25%. הדומיננטיות מעניקה כוח תמחור.