לקראת אישור: 20 מ' ש' לאוצר להקמת מערך חינוך פיננסי לציבור
ועדת הכספים דנה היום (ג'), בהעברת 20 מיליון שקל לאגף הפיקוח על שוק ההון באוצר, לצורך התנעת תהליך של בניית מערך לחינוך פיננסי בקרב האוכלוסייה. התקציב, ישמש בין השאר, להקמת אתר אינטרנט מרכזי לחינוך פיננסי, שיכלול מחשבונים שיאפשרו לציבור לבחון את אפיקי ההשקעה בהם הוא שם את כספיו, בין בקרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי המנהלים, קרנות ההשתלמות, ביטוחים שונים ואפיקים נוספים בשוק ההון.
הבקשה התקציבית תועלה לאישור בשבוע הבא לאחר בחינת הנושא בוועדת המשנה לביטוח. אתר האינטרנט צפוי להיות מוקם תוך שנה.
על רקע המשבר הפיננסי העולמי ועל רקע הפגיעה בחסכונות הציבור במסגרת הסדרי החוב עם הטייקונים, עלה הצורך בהעמקת הידע וההבנה של הציבור בנושאי פיננסים ושוק ההון. חשיבות הנושא עולה פעם אחר פעם בדיוני ועדת הכספים ועתה, העניין עובר לפסים מעשיים, כשהיום לראשונה, דנה הוועדה בתקציב ראשוני ספציפי למערך החינוך הפיננסי.
מנהלת מחלקת חינוך פיננסי באגף שוק ההון באוצר, נירית גדסי: "המחלקה היא חדשה, קיימת חצי שנה, והוקמה בעקבות החלטת ממשלה. אנחנו אמורים להתוות מדיניות וללבנות מערך לימודי לקידום החינוך הפיננסי בקרב האזרחים, כך שהם יקבלו החלטות מושכלות לגבי הכסף שלהם ברמה האישית והמשפחתית".
"קיימים שלושה רגולטורים המפקחים על הגופים הפיננסיים; הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף הביטוח ושוק ההון באוצר, שהמחלקה לחינוך פיננסי היא חלק ממנו. התקציב של 20 מיליון שקל נועד להקמת אתר אינטרנט מרכזי לחינוך פיננסי שיכלול כלים שימושיים עבור האזרחים; מחשבונים, סרטונים, מצגות אינטראקטיביות ומידע רב נוסף. אתר האינטרנט יוקם בתוך שנה".
גדסי הוסיפה ש"התכנית הכוללת תערב בעתיד, שותפים מהמגזר הפרטי וכך גם המימון לא יהיה כולו מהקופה הציבורית".
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה): הביע נכונות לאשר את הבקשה התקציבית אך דרש לקבל תמונה מלאה ומפורטת לגבי הבקשה וכיצד מתכוונים באוצר להוציאה אל הפועל. גפני אמר שהוא "דוחה את אישור הבקשה התקציבית בשבוע כיוון שאנו חברי הכנסת לא יודעים מהי התכנית הכוללת וכיצד זה יפעל. האם הדבר ייעשה בשיתוף משרד החינוך? מי ייכלל במערך החינוך הפיננסי, תלמידים מאיזה גיל?"
גפני הודיע, ש"הבקשה התקציבית תחזור למליאת ועדת הכספים לאישור בשבוע הבא, לאחר שוועדת המשנה לביטוח, תדון בפרטי התכנית ותקבל יותר פרטים לגבי המדיניות הכוללת בסוגיה".

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
הפיצול של ג’נרל אלקטריק הופך את התמונה לחדה יותר, כי כל עסק עומד לבד. וורנובה נהנית מביקוש לחשמל וטורבינות גז, איירוספייס נשענת על תנועה אווירית ושירותים, והלת’קייר סופגת לחץ מסין וממכסים
ג’נרל אלקטריק מפרקת בשנים האחרונות את הקונצרן הישן לשלוש חברות ציבוריות נפרדות, אחת לתעופה, אחת לאנרגיה ואחת לבריאות. מהרגע שהשוק מתחיל לתמחר כל פעילות לבד, התמונה נהיית ברורה יותר, גם לטוב וגם לרע.
מאז ההודעה על המהלך בנובמבר 2021 ועד היום, מי שהחזיק את ההשקעה לאורך כל הדרך ומחזיק גם בשלוש החברות שנולדו מהפיצול מציג תשואה מצטברת
של יותר מ-600%. זה מגיע מזה שחלק מהפעילויות מושכות חזק למעלה, ואחרות מתקדמות בקצב איטי יותר, בלי שמישהו “מסתיר” את זה בתוך דוח מאוחד.
בפועל זה קורה בשני שלבים. בתחילת 2023 פעילות הבריאות יוצאת כחברה עצמאית. באפריל 2024 גם פעילות האנרגיה מתפצלת, ופעילות התעופה נשארת כחברה עצמאית שממותגת כאיירוספייס.
וורנובה
בוורנובה GE Vernova -4.61% הסיפור הוא בעיקר ביקוש לחשמל, לא סיסמאות. ברגע שהביקוש עולה, חברות חשמל צריכות עוד יכולת ייצור ועוד חיזוק לרשת. וכשצריך להוסיף יכולת מהר יחסית, טורבינות גז וציוד תשתיות חוזרים למרכז, גם אם זה פחות נוצץ מכותרות על אנרגיה ירוקה.
