ד"ר מיכאל שראל נבחר לממונה כלכלה והכנסות המדינה במשרד האוצר
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, החליט למנות את ד"ר מיכאל שראל המכהן כיום כראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל לממונה כלכלה והכנסות המדינה במשרד האוצר. המינוי יובא לאישור הממשלה בשבועות הקרובים.
ד"ר שראל יעמוד בראש אגף מטה חדש במשרד האוצר שיעסוק בפיתוח וניהול שירותי מידע ומחקר מאקרו כלכליים ויוביל את מדיניות המיסוי והחקיקה. ראש האגף יהיה אחראי על ייצור כלים לקבלת החלטות, סקירות מקצועיות, השוואות בינלאומיות, ניתוח נתונים והצגת מגמות, תחזיות פיסקאליות ומתן שירותים מחקריים שונים לאגפי המשרד השונים.
נזכיר כי ד"ר מיכאל שראל, 49, נשוי + 4, שימש בשנים 2001-2006 כראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. כמו כן, מילא שראל מגוון תפקידים בקרן המטבע הבינלאומית בין השנים 1994-2000. מיכאל שראל הוא דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת הרווארד ובעל תואר ראשון (B.A) בכלכלה ומדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית.
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, אמר כי "ד"ר מיכאל שראל יתרום תרומה איכותית להנהלת האוצר ולחשיבה הכלכלית במדינת ישראל. אני מברך על נכונותו להתגייס לשירות הציבורי ולתרום מהידע והניסיון שצבר במהלך השנים לכלכלת ישראל".
מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, אמר: "המינוי של ד"ר מיכאל שראל והשינוי הארגוני יעצימו את עבודת המטה של משרד האוצר ואת יסודות המידע והמחקר הכלכלי עליהם היא מושתתת".
- 5.אילן 04/06/2012 16:31הגב לתגובה זומיכאל , אכן עשית פניה חדה מלימודי האלקטרוניקה , כמו שקרני אמר " מי שלא מתאים יגיד סליחה וייצא". כל הכבוד על הדרך - עלה והצלח ! אילן אמיר {אמסלם} ד1א
- 4.ז'בזינסקי למיטב , אייכל להראל (ל"ת)אייל 04/06/2012 15:23הגב לתגובה זו
- 3.כל הכבוד 04/06/2012 14:12הגב לתגובה זונתן פה פרשנויות יפות מאוד
- 2.04/06/2012 13:53הגב לתגובה זוהרווארד? יש לו אבא עשיר. בכסף קונים היום גם תואר אבל לא שכל.
- 1.בנטוב 04/06/2012 13:44הגב לתגובה זוטובים ומטיבים עים השכבות החלשות ושכבות הביניים ולא רק לחשב איך לישמור על הקופה החוכמה מיצד אחד לישמור ולחזק את הקופה ומיצד שני לישמור על החלשים ועל שכבות הביניים

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

מה יהיה היום בבורסה?
מדד המחירים
לצרכן שיתפרסם היום עשוי להשפיע על מסלול הריבית של בנק ישראל, שנמצא בצומת דרכים בין נתונים כלכליים יציבים יחסית לבין אי הוודאות שנובעת מהמלחמה. בעוד שבארה"ב ההימורים בשווקים כבר מגלמים בוודאות הורדת ריבית (ואפילו כמה כאלה עד סוף השנה), אצלנו הנגיד שוקל
את ההשלכות של הרחבת הלחימה על הפעילות הכלכלית. מצד אחד, אמנם האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד
ריבית? מדד המחירים באוגוסט צפוי לעלות 0.6%, כאשר הערכות האנליסטים נעות בין 0.5% ל-0.7% - להרחבה: מדד
המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
ברקע, צה״ל פתח שלב
חדש ומוגבר במבצע "מרכבות גדעון ב׳" בעיר עזה, שבמסגרתו תקף מעל 360 מטרות טרור בשלושה גלים, בהובלת פיקוד הדרום ובשיתוף חיל האוויר. התקיפות התמקדו בתשתיות טרור כמו מבנים שהוסבו למתקנים צבאיים, עמדות תצפית וצליפה, חמ"לי תצפית, מתקני פיקוד ושליטה ואתרי אחסון אמל״ח,
זאת כהכנה לכניסה לכניסה קרקעית של כוחות צה"ל.
האם מניות התשתיות מעניינות?
- נעילה שלילית בת"א: איידיאי צנחה 7.7%, הראל ומנורה 5.6%
- שער הדולר, חוזים על וול סטריט ומניות בולטות - מה קורה בשווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום התשתיות, שלרוב נתפס כאפור ומשעמם, הוא למעשה הבסיס לכל פעילות כלכלית: כבישים, תחבורה, תקשורת, מים ואנרגיה, ומספק ביקוש יציב ותשואות גבוהות יחסית בסיכון נמוך, כשגם השקעות ענקיות בתשתיות לטכנולוגיה ו-AI דוחפות את התחום קדימה. בשנים האחרונות מניות התשתיות בבורסה המקומית הניבו תשואות דומות למדד ת"א 125, והמשך הצמיחה תלוי בעיקר בתקציבי הממשלה ובהורדת ריבית שיכולה לשפר רווחיות. כדי לסייע למשקיעים להבין את הפוטנציאל, יצרנו דירוג חדש למניות תשתית לפי ערך כלכלי, צמיחה והערכת מומחים, לצד דירוג סיכון, שמאפשר לזהות מניות שמספקות תשואה גבוהה ביחס לסיכון. הכל בכתבה כאן - השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?