פולכרום של מעין ונצ'רס סוגרת סיבוב השקעה של 3 מיליון דולר

זאת לפי שווי לפולכרום של 8.5 מיליון דולר. גיא רוזן, יו"ר מעין ונצ'רס: "מעיד כאלף עדים על בשלות החברות ופוטנציאל הצפת הערך הגדול שגופי ההשקעה השונים מזהים בהן". קרנות מקוריאה ומאוסטרליה ישקיעו 700 א' ד'
רקפת סלע |

מעין ונצרס הודיעה היום א' כי חברת פולכרום המוחזקת בכ-22.7% ועוסקת בהשבחת חומרים מרוכבים באמצעות ננו טכנולוגיה חדשנית, חתמה על הסכם עם שתי קרנות זרות, על השקעה של 700 אלף דולר לפי שווי של 8.5 מיליון דולר אחרי הכסף, המהווה עליית ערך של קרוב ל - 100% תוך פחות משנתיים וקרוב ל- 400% תוך פחות מחמש שנים.

הגיוס הנוכחי משלים את סבב ההשקעה השני של החברה בהיקף כולל של כ-3 מיליון דולר. המשקיעות הינן קרן L&S, קרן השקעות קוריאנית, שממשלת קוריאה בין המשקיעות בה, המשקיעה בחברות טכנולוגיה בתחילת דרכן וקרן בבעלות Albany Capital של משפחת אלטר מאוסטרליה.

הטכנולוגיה של פולכרום, המבוססת על תגליות של פרופ' עודד שוסייב ופרופ' אריה אלטמן, משפרת את ביצועי החלקים הנבנים מחומרים מרוכבים לשימוש בתעשייה, תעופה וחלל, תעשיית הבניין, תחבורה וים, אנרגיה ירוקה (קלין-טק) ושוק מוצרי הספורט. שוק החומרים המרוכבים מוערך היום ב- 21 מיליארד דולר.

גיא רוזן, יו"ר מעין ונצ'רס: "הצטרפותם של שני גופים בינלאומיים מובילים כמשקיעים בחברת פולכרום, מהווה עדות ניצחת לעניין העצום שמעוררת הטכנולוגיה המהפכנית שפיתחה החברה, בכל רחבי העולם. זהו הגיוס החיצוני החמישי בחברות מעיין מתחילת השנה, דבר המעיד כאלף עדים על בשלות החברות ופוטנציאל הצפת הערך הגדול שגופי ההשקעה השונים מזהים בהן".

אביעד פרידמן, יו"ר פולכרום: "הטכנולוגיה הייחודית של פולכרום אשר פותחה על ידי צוות מדענים הכולל את פרופ' עודד שוסייב, פרופ' אריה אלטמן, ד"ר אמנון וולף וד"ר יצחק שליו, מעוררת עניין רב בקרב חברות תעשיה רבות. כמו כן זוכה החברה לעניין רב מצד משקיעים אשר זיהו את הערך והפוטנציאל הכלכלי הטמון בחברה. יתרון מרכזי בהשקעה של קרן L&S נובע מיכולתה לקדם במהירות את החדשנות של פולכרום ומיסחורה באמצעות חברות תעשיה קוריאניות".

נמרוד ליטבק, מנכ"ל פולכרום: "אנו צופים כי בעתיד, כל רכיב מחומרים מרוכבים שיבנה בעולם, יכלול את הטכנולוגיה המהפכנית של החברה. השימוש בטכנולוגיה של פולכרום מביא לשיפור כה גדול בתכונות המכאניות של הרכיבים, והעלות כל כך נמוכה, שזה פשוט מחויב המציאות. כבר היום אנו נמצאים בקשר עם חברות רב לאומיות, המוכרות במיליארדי דולרים, לקוחות אשר מחפשים פתרונות שרק הטכנולוגיה של פולכרום יכולה לספק להם. לאחר פיילוט מוצלח של יכולת ייצור תעשייתית, אנו נערכים לקראת שלב המכירות".

ג'ייסון לי, מנהל בקרן L&S, המיוצגת על ידי בית ההשקעות Yonaco : "לפני מספר חודשים השתתפנו בכנס קוריאה השנתי בישראל והוקסמנו מחברות ישראליות חדשניות רבות, ואנו מאמינים שישנו פוטנציאל רב לשיתופי פעולה בין חברות קוראניות וחברות טכנולוגיה ישראליות. לאחר שבחנו מגוון חברות החלטנו שההשקעה הראשונה שלנו תהיה בפולכרום לאור הטכנולוגיה הייחודית והיותה מודל מצוין לשיתוף פעולה בין המדינות במגוון תעשיות. אנו ממשיכים לפעול ביחד עם השותף העסקי שלנו בישראל, קבוצת Yonaco, להשקעות נוספות בישראל".

רו"ח איציק יונה, מנכ"ל ומייסד בית ההשקעות Yonaco: " זהו יום חג ליחסים הכלכליים של קוריאה וישראל עם השקעה ראשונה מזה שנים של קרן הון סיכון קוריאנית בחברת טכנולוגיה ישראלית. הערך המוסף של ההשקעה בא לביטוי עם יציאת הנהלת פולכרום לסבב פגישות בתעשיות העילית של קוריאה, ביוזמת L&S ".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




אסי לוינגר אנרגיקס
צילום: ענבל מרמרי

אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר

אנרג'יקס ביקשה לגייס עם דיסקאונט אפקטיבי של כ-9% וגם סיפקה הנמכת תחזית, המניה צנחה אבל המוסדיים שקנו בהנפקה כבר מורווחים; וגם: האכזבות של אנרג'יקס בפולין מול ההצלחות של אנלייט ודוראל בארה"ב האם זה המיקום הגיאוגרפי או איכות הניהול?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנרג'יקס הנפקה

אנרגי'קס אנרג'יקס -0.8%   צנחה בשבוע שעבר, היום היא בירידה קלה. אנרג'יקס הודיעה ברביעי על גיוס הון מהציבור באמצעות הנפקת מניות ואופציות הגיוס הזה גם אמור לדלל את המשקיעים משמעותית וגם ביטא, אז, דיסקאונט שקרוב ל-9% על המחיר בשוק טרום ההודעה. אבל זו לא רק הייתה הסיבה לתגובה החזקה במניה, לצד ההודעה על הגיוס אנרג'יקס צירפה עדכון על התוצאות של השנה.

אנרג'יקס העריכה כי לאור השפעות של ירידה בשערי החליפין, איכות רוח ירודה בפולין ועיכובים בחיבור מתקנים בארצות הברית ובישראל, ההכנסות וה-EBITDA הפרויקטאלי הכוללים לשנת 2025 יהיו נמוכים עד לכ-5% מהרף התחתון של התחזיות השנתיות שלה.

חברת האנרגיה המתחדשת שפעילה בעיקר בפולין תכננה להנפיק כ-20 מיליון מניות חדשות, לצד כ-20 מיליון כתבי אופציה שיצורפו למשקיעים במניות כשכל יחידת הנפקה תכלול 100 מניות ו-100 אופציות. שווי כל כתב אופציה עומד על כ-1.64 שקל, (מבוסס בין היתר על שער מניה של 17.8 שקל, סטיית תקן שבועית של 5.05% ושער ריבית חסרת סיכון של 4.1%) שזה אומר שאתם יכולים לקנות מניה במקום ב-18.02 שקל, המחיר טרום ההודעה ב-16.4 שקל שזה כ-9% דיסקאונט. אנרג'יקס אמרה כי גם בעלת השליטה, אלוני חץ, תשתתף במכרז עם הזמנה של כ-25% מההצעה ותרכוש לפחות 5 מיליון מניות.

הבוקר אנרג'יקס עדכנה כי במסגרת המכרז הגישו המשקיעים המסווגים התחייבויות מוקדמות לרכישת 291  אלף יחידות בהיקף כספי כולל של כ-518 מיליון שקל, כאשר מתוכן תיקח החברה 253 יחידות בהיקף כספי של כ 425 מיליון שקל שבתוך זה גם כלולה ההתחייבות של בעלת השליטה אלוני חץ לרכישת 100,000 יחידות בכ-168 מיליון שקל. המחיר ליחידה שנקבע במכרז הינו 1,675 אג' ואם נחשב את המחיר האפקטיבי של האופציה של כ-1.64 (מבוסס על שער מניה של 17.8 שקל, סטיית תקן שבועית של 5.05% ושער ריבית חסרת סיכון של 4.1%) אנחנו מקבלים מחיר אפטיקיבי של כ-15.11. אנרג'יקס סגרה את חמישי בשער של 1,630 (כשהמשקיעים העריכו שכנראה לא כולם יקבלו הקצאה) כך שיש למוסדיים שרכשו בהנפקה רווח מהיר של כ-7% מול מחיר הגיוס.

פולין מול ארה"ב

אנרג'יקס נהנתה מסביבת מחירים חריגה אבל ה"כשל שוק" שהיה בפולין הולך ומתקן את עצמו. אנרג'יקס נהנתה בשנתיים האחרונות ממחירי חשמל גבוהים מאוד שקיבעה מראש (גידור) בזמן משבר האנרגיה באירופה. רוב ההסכמים האלו פקעו או פוקעים בתקופה האחרונה מה שמאלץ את החברה למכור חשמל במחירי שוק נמוכים משמעותית, ומוביל לירידה בהכנסות.