יוסי רוזן יסיים את תפקידו כיו"ר דירקטוריון בתי הזיקוק

היו"ר יעזוב את תפקידו בתום חמש שנים בתפקיד. יוסי רוזן: "בזן של היום תהיה בזן אחרת מבחינת מעמדה, רווחיותה ותרומתה לבעלי מניותיה"
רקפת סלע | (2)

יוסי רוזן, יו"ר בזן, הודיע היום (ב') לדירקטוריון של בזן על כוונתו לסיים את תפקידו במהלך המחצית השנייה של שנה זו. רוזן מסיים את תפקידו בתום חמש שנות כהונה ולאחר שהושלמה במלואה ביצועה של התוכנית האסטרטגית משנת 2007, אותה גיבש, התווה והוביל כיו"ר דירקטוריון בזן.

התוכנית כללה: הקמת מתקן המידן בהשקעה של 500 מיליון דולר הצפויה להסתיים בסוף יוני שנה זו, השלמת המיזוג בין חברות הקבוצה ליחידה אחת, תוך ניצול הסינרגיות שבין החברות בקבוצה, כולל השקעות בפרויקטים לסינרגיה. מהפך בגישה לאיכות הסביבה ולקהילה תוך השקעת משאבים רבים בתחום שבמהלכה הושקעו משנת 2007 כ- 144 מיליון דולר.

בנוסף נכללה בתוכנית גיבוש הנהלה חדשה אשר תוביל את החברה לעידן החדש בו, היא תנצל את ההשקעות, הגז הטבעי והמיזוג להתייעלות, רווחיות והשאת ערך החברה. ניהולה של החברה באמצעות דירקטוריון פעיל אשר אימץ עקרונות מימשל תאגידי מתקדם, תוכניות אכיפה ויישומן בפועל.

במכתב ההודעה על פרישתו כתב יו"ר בזן יוסי רוזן: "בזן של היום תהיה בזן אחרת מבחינת מעמדה, רווחיותה ותרומתה לבעלי מניותיה, עם השלמת הקמת המידן, ביצוע המיזוגים בקבוצה והגעה מלאה של גז טבעי לחיפה ואני מקווה כי מחליפי, יחד עם הנהלת החברה ובעלי מניותיה ייהנו מפירות ההשקעה באמצעים ובמאמצים של כולנו. החברה התברכה בעובדים ומנהלים מוכשרים, מסורים ונאמנים ובדירקטוריון פעיל, מקצועי ותומך בגיבוי בעלי המניות הרואים למרחקים."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מוטי 29/05/2012 09:21
    הגב לתגובה זו
    יוסי רוזן יור אחד הטובים שהיו לחברה
  • 1.
    xx-009 28/05/2012 16:59
    הגב לתגובה זו
    כמה חבל היה יו''ר טוב הוביל את מיזוג בזן והתעשייה הפטרוכימית המעבר לגז טבעי המתקן החדש [הפצחן המימני] שאמור לשדרג את מערכת הזיקוק של בזן ולהפוך אותה לחברת זיקוק פטרוכימית מתקדמת יותר אז נכון שדירקטוריון יושב בתל אביב לא בחיפה איפה שנמצאים המתקנים שלהם אבל עדיין היה יו''ר טוב שתרם לחברה ולסביבה.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').