הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
שגית חן, מנכ"לית טראלייט. צילום טראלייטשגית חן, מנכ"לית טראלייט. צילום טראלייט

טראלייט: נחתם הסכם של עד 2.5 מיליארד שקל למכירת חשמל

הפרויקט הסולארי תענך-2 שבדרום עמק יזרעאל, עם הספק מותקן של כ-107 מגה־וואט ויכולת אגירה של כ-440 מגה־וואט שעה צפוי להגדיל את פעילות החברה, לאור חוזה אספקה ארוך טווח עם ספק חשמל מרכזי; ההסכם משפר את תנאיו של הסכם דומה עם חברת דליה אנרגיה, שבוטל לפני כחצי שנה

רן קידר |
נושאים בכתבה טראלייט

חברת האנרגיה המתחדשת טראלייט טראלייט -0.08%  חתמה על עסקת מכירה רחבת היקף מול ספק חשמל מרכזי ששמו לא הוזכר. העסקה, בהיקף כולל של כ-2.3 עד 2.5 מיליארד שקל, כוללת מכירת תעודות זמינות וחשמל מפרויקט תענך-2, שצפוי להתחבר לרשת החשמל במחצית השנייה של 2026. הפרויקט, שממוקם בדרום עמק יזרעאל, כולל הספק מותקן של כ-107 מגה־וואט ויכולת אגירה של כ-440 מגה־וואט שעה. מדובר בפרויקט הגדול ביותר שנבנה עד כה במסגרת אסדרת שוק החשמל החדשה במתח עליון.

חשוב לציין כי בפברואר השנה, החברה דיווחה על ביטול הסכם עם ספקית החשמל דליה אנרגיה, שבמסגרתו היתה אמורה לבתצע מכירת חשמל מ-תענך-2, בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל, וניתן לומר שמעז יצא מתוק, היות והעסקה החדשה בסכומים מעט גבוהים יותר, כך שהביטול היטיב עם טראלייט. 

על פי ההסכם, טראלייט תספק לספק החשמל את כל תעודות הזמינות של הפרויקט למשך 23 שנה, החל ממועד ההפעלה המסחרית. תעודות אלו מקנות לספקי חשמל זכות להנחות משמעותיות ברכישת חשמל ממנהל המערכת, כך שהן הופכות לנכס בעל ערך מהותי. במקביל, החשמל עצמו יימכר ישירות למנהל המערכת, במחיר שוק. התמהיל הזה, שבו תעודות הזמינות נמכרות בנפרד מהאנרגיה, מאפשר לטראלייט למקסם את הרווחיות מפרויקטים תחת רגולציה חדשה. 

בנוסף, תעודות ה-ESG שמקנות הכרה באנרגיה ירוקה,יישארו בבעלות טראלייט, מה שעשוי לשמש את החברה ליעדים נוספים. אמנם העסקה עדיין תלויה באישור הממונה על ההגבלים העסקיים, אך אין צפי לעיכובים מהותיים לאור מתווה ההסדרה המאושר, שכבר התקבע בענף. 

השקעות של מגדל ופרויקט מגלן 

בנוסף, במרץ 2025 הודיעה החברה על מזכר הבנות עם מגדל, לפיו תשקיע חברת הביטוח עד 120 מיליון שקל תמורת 40% מהחזקות בפרויקט תענך-2. ההשקעה, שכפופה להסכם מחייב, משקפת את האמון של שחקנים מוסדיים בפוטנציאל של השוק. שני שלבי הפרויקט (תענך-1 שכבר פועל ותענך-2 שבדרך) צפויים להפיק יחד כ-257 מגה-וואט. בהיקף כזה, מדובר בכ-3.5% מתפוקת האנרגיה הירוקה בישראל, וכך תענך יהיה הפרויקט הסולארי הגדול ביותר במדינ, שיוכל לספק חשמל לכ-75 אלף משקי בית, או כרבע מיליון תושבים. 

מגלן בדרך: קפיצת מדרגה נוספת פרויקט נוסף שתופס תאוצה בטראלייט הוא פרויקט מגלן שבבקעת הירדן, שמשתרע על שטח של כ-3,250 דונם והוא עתיד לאכלס מתקן בהספק של כ-350 מגה־וואט עם אגירה של 1,300 מגה־וואט שעה. אם יוקם על פי התכנון, מגלן יהיה מתקן האנרגיה הירוקה הגדול בישראל, עם חיבור לרשת שמיועד לסוף 2028.  התכנית היא בשיתוף עם 13 יישובים, והיא שלב נוסף במעבר מאנרגיה מסורתית לייצור מבוזר ומבוסס קהילה. 

שגית חן, מנכ"לית טראלייט, מסרה: "שלב ב' של פרויקט התענך מבשיל ויוצא לדרך. העסקה מהווה אבן דרך חשובה לקידום הצבר המשמעותי של טראלייט, ותתרום באופן ממשי לעמידה ביעדי האנרגיה הירוקה של מדינת ישראל. אנו גאים להוביל פרויקט לאומי בקנה מידה כזה, שמשלב חדשנות, קיימות ותרומה ישירה לכלכלת האזור, לצד העובדה שזהו מהלך שמחזק את מעמדנו כמובילים בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דוח הרבעון השני ופרויקטים נוספים

לטראלייט פורטפוליו פרויקטים רחב בישראל, הכולל פרויקטים פעילים, בהקמה ובפיתוח. נכון לסוף הרבעון השני של 2025, החברה מפעילה מסחרית פרויקטים בהספק כולל של כ-319 מגה־ואט (מתוכם כ-184 מגה־ואט בבעלותה). במלים אחרות, ההיקף של תענך-2 הוא גדול, ועם הספק מותקן של כ-107 מגה־וואט הוא יגדיל את פעילות החברה בכ-33%. 

ב-180 מיליון שקל: מהדרין וטראלייט מקימות פרויקט אגרו-וולטאי בצפון


ברבעון השני החברה דיווחה על רווח תפעולי, לראשונה מאז הקמתה, בעיקר לאור זינוק בהכנסות החברה (עלייה של כ-470% ל-25.1 מיליון שקל), לאור ההפעלה המסחרית של תענך-1, כך שהצפי הוא שההפעלה המסחרית של תענך-2 גם היא תוביל לשיפור משמעותי בתוצאות החברה. 


המהלכים הרגולטוריים האחרונים במשק החשמל מקלים על פרויקטים חדשים, כמו למשל מודל האסדרה הבילטרלית, שמאפשר לחברות אנרגיה למכור את התפוקה ואת תגמולי הזמינות בנפרד, ובכך להגדיל גמישות תפעולית והכנסות. בנוסף, טראלייט נהנית גם מהסדרת המתקנים האגרו-וולטאיים בישראל, שמאפשרת באופן רשמי ייצור חשמל סולארי מעל שדות חקלאיים פעילים.

טראלייט מדווחת על רווח תפעולי ראשון בתולדותיה ועוברת להנהגה נשית

מניית החברה נסחרת על פי שווי שוק של כ-835 מיליון שקל. במהלך 2025, מניית החברה עלתה בכ-60.8% ואילו ב-12 החודשים האחרונים עלתה בכ-70.8%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

מנדי הניג ותמיר חכמוף |
נושאים בכתבה עופר ינאי נופר אנרגיה

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

להמשך הכתבה לחץ כאן
בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.

להמשך הכתבה לחץ כאן