טראלייט מדווחת על רווח תפעולי ראשון בתולדותיה ועוברת להנהגה נשית
עם הפעלה מסחרית מלאה של תענך 1, זינוק חד של כ-470% בהכנסות וירידה של כ-37% בהפסד בשורה התחתונה, טראלייט נכנסת לעידן חדש תחת הנהגה נשית
טראלייט חברת האנרגיה המתחדשת טראלייט טראלייט -1.57% דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025, ולראשונה מאז הקמתה, מסיימת רבעון עם רווח תפעולי של כ-6.6 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-7.1 ברבעון השני של 2024. בנוסף, החברה מדווחת על חילופי הנהלה: שגית חן, שהייתה עד כה משנה למנכ"ל, תמונה לתפקיד המנכ"לית במקום המייסד רני ליפשיץ, שצפוי להתמנות ליו"ר חברת הבת מנורה אנרגיה, על פי החברה, המהלך מאפשר לליפשיץ לעסוק במימון ובאסטרטגיה, בעוד שחן תנהל את הפעילות השוטפת.
הכנסות החברה זינקו
בכ-470% ל-25.1 מיליון שקל, בעיקר בזכות ההפעלה המסחרית של תענך-1. גם הרווח הגולמי קפץ ב-420% לכ-10.4 מיליון שקל, מה שהוביל אמנם לרווח תפעולי, אך עדיין עם שורה תחתונה שלילית. ההפסד לבעלי המניות עמד על כ-4.9 מיליון שקל, לאור גידול חד בהוצאות המימון, שהסתכמו בכ-13.5
מיליון שקל, בעיקר בשל השפעות חשבונאיות של שיערוך הלוואות צמודות מדד. במילים אחרות, האינפלציה והריבית שוחקות את התוצאה החשבונאית. מעניין לציין כי בנטרול השפעת השיערוכים, החברה דיווחה על איזון מלא. במבט על המחצית כולה, הכנסות החברה זינקו ב-302% ל-38.6 מיליון
שקל, עם רווח תפעולי של 3.8 מיליון שקל והפסד נקי מצומצם של 8.8 מיליון שקל בלבד, חיתוך של יותר מ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
לצד תענך 1, טראלייט נמצאת כעת בשלבי הקמה של תענך 2, פרויקט בהספק של 104 מגה־וואט עם אגירה של 440 מגה־וואט שעה. עלות ההקמה מוערכת בכ-512 מיליון שקל, וההכנסות החזויות עומדות על כ-80 מיליון שקל בשנה, עם רווח תפעולי תזרימי של 62 מיליון שקל. החברה כבר גייסה את מגדל, שתשקיע עד 120 מיליון שקל תמורת 40% מהפרויקט. אבל המהלך הבולט ביותר הוא פרויקט מגלן בבקעת הירדן, שאמור להיות הגדול ביותר בארץ בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בפרויקט עצום, בהספק של כ-350 מגה־וואט ויכולת אגירה של 1,500 מגה־וואט שעה. תאריך יעד לחיבור לרשת: 2028. פרויקט זה נעשה בשיתוף עם 13 יישובים, ומצריך קפיצה לא רק בביצוע, אלא גם ביכולת מימון, רגולציה וניהול תפעולי בשטח.
הכנסות טראלייט זינקו ב-160% ל-13.5 מ' שקל בזכות פרויקט תענך 1
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- טראלייט: נחתם הסכם של עד 2.5 מיליארד שקל למכירת חשמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרוייקטים והשפעות המאקרו
לטראלייט פורטפוליו פרויקטים רחב בישראל, הכולל פרויקטים
פעילים, בהקמה ובפיתוח. נכון לסוף הרבעון השני של 2025, החברה מפעילה מסחרית פרויקטים בהספק כולל של כ-319 מגה־ואט (מתוכם כ-184 מגה־ואט בבעלותה). במקביל, מקימה פרויקטים נוספים בהספק של כ-463 מגה־ואט, מהם כ-392 מגה־ואט בבעלותה, וכן מתקני אגירה בהיקף של כ-440 מגה־ואט
שעה. בפיתוח מתקדם מצויים פרויקטים בהספק של כ-574 מגה־ואט ובאגירה של כ-3,730 מגה־ואט שעה, ואילו בשלבי ייזום מוקדמים עוד כ-620 מגה־ואט ייצור וכ-3,516 מגה־ואט שעה אגירה, כאשר חלקה של טראלייט בפרויקטים אלה עומד על כ-385 מגה־ואט ייצור וכ-1,758 מגה־ואט שעה אגירה.
הדו"חות של טראלייט כוללים גם הערכה מעודכנת להשפעות הסביבה הכלכלית: הותרת הריבית על 4.5% וצפי להמשך אינפלציה קרובה לגבול העליון של היעד, יוצרים סביבה בעייתית למימון פרויקטים עתידיים. מרבית ההלוואות של טראלייט צמודות למדד, אך גם ההכנסות צפויות להיות כאלה, מה שמצמצם סיכון חלקי. עם זאת, ההנהלה מדגישה כי כל עלייה של 1% במדד או בריבית עלולה להעלות את הוצאות המימון בכחמישה מיליון שקל בשנה. לצד ההשפעות המאקרו־כלכליות, טראלייט אינה מנותקת מהקשר ביטחוני והסלמה עלולה להכביד על השוק הפיננסי, להוביל להורדות דירוג נוספות ואף לעכב קידום תשתיות. עם זאת, החברה ממשיכה להפעיל פרויקטים ולנהל הקמות בכפוף להנחיות פיקוד העורף, ואף מדווחת על גידול בפניות מיישובים לקידום פרויקטי גידור סולאריים.
רני ליפשיץ, המנכ"ל
היוצא: "אנו מציגים צמיחה משמעותית בשורת ההכנסות ומעבר לראשונה לרווחיות תפעולית - על רקע רבעון מלא ראשון של הפעלה מסחרית בפרויקט הדגל תענך-1 וכאשר אנו ממשיכים בפיתוח הפורטפוליו המשמעותי שלנו. השורה התחתונה הושפעה משערוך חשבונאי של הלוואות צמודות (למרות
שההכנסות בגין אותם הפרויקטים צמודות למדד) ואנו נערכים כיום לקידום פרויקטים נוספים להפעלה מסחרית - ובראשם פרויקט תענך-2 ובהמשך הקמת פרויקט מגלן בבקעת הירדן - מהלך שצפוי להביא את החברה לרווח נקי משמעותי בשנים הקרובות. לסיום, אני גאה להעביר את שרביט ניהול החברה
לשגית חן, שותפתי לדרך מראשיתה של טראלייט והמועמדת המתאימה ביותר להוביל את החברה לשלב הבא - של צמיחה מואצת, הצלחות והישגים נוספים".
- אקונרג'י הקצתה מניות ב-250 מיליון שקל: המוסדיים הגדולים הגדילו אחזקות
- אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
מניית החברה נסחרת על פי שווי שוק של כ-893.5 מיליון שקל. במהלך 2025, מניית החברה עלתה בכ-66.8% ואילו ב-12 החודשים האחרונים עלתה בכ-83.1%.
- 1.אנונימי 29/08/2025 10:06הגב לתגובה זואיפה כל הכסף שנעלם מהחברה על ידי העוקץ שחברת בת שלהם לשעבר עשתה להם עם מצגות שווא ומסמכים כוזבים על פרויקטים עתידיים לכאורה ולמה לא פורסם שהם נפרדו ומה הם דמי הבושה ששולמה שם
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןבוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור
הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה. אל תאשימו אותן - המטרה שלהן היא להרוויח; סוף-סוף הרגולטור הרדום התעורר
עסק צריך להרוויח. המטרה המוצהרת של חברות היא למקסם את הרווח. זה נהדר למשקיעים, לצרכנים זה ממש לא נהדר. כשחברת ביטוח מרוויחה מעבר לרווח נורמלי זה אומר שהיא גובה יותר על ביטוחים ועל דמי ניהול וכו'. כשבנק מדווח על רווח לא נורמלי הוא לוקח לכם ריבית גבוהה על הלוואה ונותן ריבית נמוכה על פיקדון. לא הוגן, אבל מה אתם רוצים שיעשה מנכ"ל? יגיד אני לא במשחק וייקח ריבית נמוכה על הלוואה? תוך 4 חודשים יעיפו אותו.
הבעיה היא אולי קצת בחברות ובבנקים שהפכו לתאווי בצע ברמה מופרזת. הבעיה אצל הרגולטור - בנק ישראל בהקשר של הבנקים, ורשות שוק ההון על חברות הביטוח. חברות הביטוח מרוויחות פי 3-4 מאשר רק לפני 3 שנים ונסחרות בשווי גבוה פי 3-4 מאשר אז. כשהן מרוויחות כך, ובעיקר כשהן מגדילות כך את הרווח, זה על חשבונכם. רשות שוק ההון כבר סיפרה לנו בדוח השנתי ל-2024 שהתחרות בשוק הביטוח חלשה. עכשיו, באיחור היא מתחילה לפעול.
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, בוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.
מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה
בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -0.08% , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, זו "חותמת טובה", בחירה רגולטורית תומכת, שעשויה לשמש כמקרה בוחן לרווחיות המתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8%
- הממונה על שוק ההון:" יש תופעות של עושק ועמלות מופרזות"
- הממונה על שוק ההון הטיל קנס של 7.3 מיליון שקל על חברת ממונא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפניקס: הדוגמא הנגדית
ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.
