הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
שגית חן, מנכ"לית טראלייט. צילום טראלייטשגית חן, מנכ"לית טראלייט. צילום טראלייט
דוחות

טראלייט מדווחת על רווח תפעולי ראשון בתולדותיה ועוברת להנהגה נשית

עם הפעלה מסחרית מלאה של תענך 1, זינוק חד של כ-470% בהכנסות וירידה של כ-37% בהפסד בשורה התחתונה, טראלייט נכנסת לעידן חדש תחת הנהגה נשית

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה טראלייט

חברת האנרגיה המתחדשת טראלייט טראלייט 0%  דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025, ולראשונה מאז הקמתה, מסיימת רבעון עם רווח תפעולי של כ-6.6 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-7.1 ברבעון השני של 2024. בנוסף, החברה מדווחת על חילופי הנהלה: שגית חן, שהייתה עד כה משנה למנכ"ל, תמונה לתפקיד המנכ"לית במקום המייסד רני ליפשיץ, שצפוי להתמנות ליו"ר חברת הבת מנורה אנרגיה, על פי החברה, המהלך מאפשר לליפשיץ לעסוק במימון ובאסטרטגיה, בעוד שחן תנהל את הפעילות השוטפת. 

הכנסות החברה זינקו בכ-470% ל-25.1 מיליון שקל, בעיקר בזכות ההפעלה המסחרית של תענך-1. גם הרווח הגולמי קפץ ב-420% לכ-10.4 מיליון שקל, מה שהוביל אמנם לרווח תפעולי, אך עדיין עם שורה תחתונה שלילית. ההפסד לבעלי המניות עמד על כ-4.9 מיליון שקל, לאור גידול חד בהוצאות המימון, שהסתכמו בכ-13.5 מיליון שקל, בעיקר בשל השפעות חשבונאיות של שיערוך הלוואות צמודות מדד. במילים אחרות, האינפלציה והריבית שוחקות את התוצאה החשבונאית. מעניין לציין כי בנטרול השפעת השיערוכים, החברה דיווחה על איזון מלא. במבט על המחצית כולה, הכנסות החברה זינקו ב-302% ל-38.6 מיליון שקל, עם רווח תפעולי של 3.8 מיליון שקל והפסד נקי מצומצם של 8.8 מיליון שקל בלבד,  חיתוך של יותר מ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד תענך 1, טראלייט נמצאת כעת בשלבי הקמה של תענך 2, פרויקט בהספק של 104 מגה־וואט עם אגירה של 440 מגה־וואט שעה. עלות ההקמה מוערכת בכ-512 מיליון שקל, וההכנסות החזויות עומדות על כ-80 מיליון שקל בשנה, עם רווח תפעולי תזרימי של 62 מיליון שקל. החברה כבר גייסה את מגדל, שתשקיע עד 120 מיליון שקל תמורת 40% מהפרויקט. אבל המהלך הבולט ביותר הוא פרויקט מגלן בבקעת הירדן, שאמור להיות הגדול ביותר בארץ בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בפרויקט עצום, בהספק של כ-350 מגה־וואט ויכולת אגירה של 1,500 מגה־וואט שעה. תאריך יעד לחיבור לרשת: 2028. פרויקט זה נעשה בשיתוף עם 13 יישובים, ומצריך קפיצה לא רק בביצוע, אלא גם ביכולת מימון, רגולציה וניהול תפעולי בשטח.

הכנסות טראלייט זינקו ב-160% ל-13.5 מ' שקל בזכות פרויקט תענך 1

פרוייקטים והשפעות המאקרו

לטראלייט פורטפוליו פרויקטים רחב בישראל, הכולל פרויקטים פעילים, בהקמה ובפיתוח. נכון לסוף הרבעון השני של 2025, החברה מפעילה מסחרית פרויקטים בהספק כולל של כ-319 מגה־ואט (מתוכם כ-184 מגה־ואט בבעלותה). במקביל, מקימה פרויקטים נוספים בהספק של כ-463 מגה־ואט, מהם כ-392 מגה־ואט בבעלותה, וכן מתקני אגירה בהיקף של כ-440 מגה־ואט שעה. בפיתוח מתקדם מצויים פרויקטים בהספק של כ-574 מגה־ואט ובאגירה של כ-3,730 מגה־ואט שעה, ואילו בשלבי ייזום מוקדמים עוד כ-620 מגה־ואט ייצור וכ-3,516 מגה־ואט שעה אגירה, כאשר חלקה של טראלייט בפרויקטים אלה עומד על כ-385 מגה־ואט ייצור וכ-1,758 מגה־ואט שעה אגירה.


הדו"חות של טראלייט כוללים גם הערכה מעודכנת להשפעות הסביבה הכלכלית: הותרת הריבית על 4.5% וצפי להמשך אינפלציה קרובה לגבול העליון של היעד, יוצרים סביבה בעייתית למימון פרויקטים עתידיים. מרבית ההלוואות של טראלייט צמודות למדד, אך גם ההכנסות צפויות להיות כאלה, מה שמצמצם סיכון חלקי. עם זאת, ההנהלה מדגישה כי כל עלייה של 1% במדד או בריבית עלולה להעלות את הוצאות המימון בכחמישה מיליון שקל בשנה. לצד ההשפעות המאקרו־כלכליות, טראלייט אינה מנותקת מהקשר ביטחוני והסלמה עלולה להכביד על השוק הפיננסי, להוביל להורדות דירוג נוספות ואף לעכב קידום תשתיות. עם זאת, החברה ממשיכה להפעיל פרויקטים ולנהל הקמות בכפוף להנחיות פיקוד העורף, ואף מדווחת על גידול בפניות מיישובים לקידום פרויקטי גידור סולאריים.


רני ליפשיץ, המנכ"ל היוצא: "אנו מציגים צמיחה משמעותית בשורת ההכנסות ומעבר לראשונה לרווחיות תפעולית - על רקע רבעון מלא ראשון של הפעלה מסחרית בפרויקט הדגל תענך-1 וכאשר אנו ממשיכים בפיתוח הפורטפוליו המשמעותי שלנו. השורה התחתונה הושפעה משערוך חשבונאי של הלוואות צמודות (למרות שההכנסות בגין אותם הפרויקטים צמודות למדד) ואנו נערכים כיום לקידום פרויקטים נוספים להפעלה מסחרית - ובראשם פרויקט תענך-2 ובהמשך הקמת פרויקט מגלן בבקעת הירדן - מהלך שצפוי להביא את החברה לרווח נקי משמעותי בשנים הקרובות. לסיום, אני גאה להעביר את שרביט ניהול החברה לשגית חן, שותפתי לדרך מראשיתה של טראלייט והמועמדת המתאימה ביותר להוביל את החברה לשלב הבא - של צמיחה מואצת, הצלחות והישגים נוספים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית החברה נסחרת על פי שווי שוק של כ-893.5 מיליון שקל. במהלך 2025, מניית החברה עלתה בכ-66.8% ואילו ב-12 החודשים האחרונים עלתה בכ-83.1%. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 29/08/2025 10:06
    הגב לתגובה זו
    איפה כל הכסף שנעלם מהחברה על ידי העוקץ שחברת בת שלהם לשעבר עשתה להם עם מצגות שווא ומסמכים כוזבים על פרויקטים עתידיים לכאורה ולמה לא פורסם שהם נפרדו ומה הם דמי הבושה ששולמה שם
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פקדונות קרנות כספיות

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות השבבים מזנקות, ירידות בחברות הביטוח - ת"א 35 עולה 1.1%

פתיחה חזקה בתל אביב עם רוח גבית ארביטראז'ית - קמטק מזנקת 10% וניתקה את זרם הפקודות לפתיחה אנגלית; אחרי שנתיים של אי-שקט החטופים החיים שבו לביתם וחלק מהחללים הובאו למנוחתם; המסחר נפתח הבוקר באווירה של אופטימיות מהולה בזהירות, עם ציפיות להפחתת ריבית ולקראת תקציב חדש שצפוי להטות את הכיוון הכלכלי אל עבר השקעות פנימיות וצמיחה, ופחות לעבר הוצאות ביטחוניות

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

פתיחה חיובית בבורסה מסמנת את חזרת המסחר לשגרה מלאה. המדדים המרכזיים בעליות שערים - מדד ת"א 35 מזנק 1.1% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

במבט על הסקטורים המגמה חיובית ברובה - מדד הבנקים מוסיף 0.5% מדד ת"א ביטוח יציב על האפס בנטיה לירידות קלות. ת"א נדל"ן עולה 1% ות"א בניה מזנק 2%.2. ת"א נפט וגז מאבד 0.5%.


אחרי יומיים בהם הבורסה הייתה סגורה לרגל חג שמחת תורה מניות הארביטראז' חוזרות עם פערים חיוביים משמעותיים - קמטק קמטק 10.52%  , נובה נובה 5%   וגם טאואר 2.95%   מטפסות והובילו אותנו לבחון האם מניות השבבים הישראליות יקרות? בדקנו האם מניות השבבים הישראליות כבר יקרות מדי אחרי העליות החדות מתחילת השנה, או שעדיין יש בהן פוטנציאל. הנתונים מראים שנובה וקמטק נסחרות בפרמיה משמעותית, בעוד שטאואר מתומחרת באופן מאוזן יותר. לקריאה מלאה של הניתוח עם השוואת מכפילים, דוחות עדכניים ומבט קדימה על תעשיית השבבים - לחצו כאן.


תקופת החגים מאחורינו, וגם אחרי שנתיים של מלחמה, החטופים החיים שבו הביתה וחלק מהחללים חזרו גם הם למנוחת עולמים. ברקע החזרה והעסקה, הנשיא טראמפ הגיע לישראל ונאם בכנסת, וסיפק כמה אמירות מעניינות. בין היתר דיבר טראמפ על הרחבת הסכמי אברהם, ואף אמר כי נשיא אינדונזיה יגיע לביקור בישראל, ולמרות שהביקור לא יצא לפועל, הציפייה להסכמים שיתרמו לכלכלה עשויים לדחוף את השוק המקומי.


מצב הפנסיה שלכם טוב. "הפנסיה בישראל מהטובות בעולם" - על פי מדד מרסר הבינלאומי. מערכת הפנסיה בישראל זכתה השנה לדירוג הגבוה ביותר במדד הפנסיה העולמי של Mercer‑CFA Institute (דירוג מרסר) ונכנסה לרשימת חמש המדינות היחידות בעולם עם דירוג A. מדובר בהישג משמעותי עבור ישראל. המשמעות, על רגל אחת היא שהישראלים חוסכים הרבה יחסית למקומות אחרים בעולם, ששיעור הקצבה ביחס לשכר יחסית גבוה. זה יכול להישמע מפתיע, אבל ניתחנו את זה לפני מספר חודשים והתברר לנו שאכן מצב הפנסיה בארץ הוא בסה"כ טוב מאוד - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת.


קריאה מעניינת - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרווח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום


להמשך הכתבה לחץ כאן