
טראלייט מדווחת על רווח תפעולי ראשון בתולדותיה ועוברת להנהגה נשית
עם הפעלה מסחרית מלאה של תענך 1, זינוק חד של כ-470% בהכנסות וירידה של כ-37% בהפסד בשורה התחתונה, טראלייט נכנסת לעידן חדש תחת הנהגה נשית
חברת האנרגיה המתחדשת טראלייט טראלייט -0.46% דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025, ולראשונה מאז הקמתה, מסיימת רבעון עם רווח תפעולי של כ-6.6 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-7.1 ברבעון השני של 2024. בנוסף, החברה מדווחת על חילופי הנהלה: שגית חן, שהייתה עד כה משנה למנכ"ל, תמונה לתפקיד המנכ"לית במקום המייסד רני ליפשיץ, שצפוי להתמנות ליו"ר חברת הבת מנורה אנרגיה, על פי החברה, המהלך מאפשר לליפשיץ לעסוק במימון ובאסטרטגיה, בעוד שחן תנהל את הפעילות השוטפת.
הכנסות החברה זינקו
בכ-470% ל-25.1 מיליון שקל, בעיקר בזכות ההפעלה המסחרית של תענך-1. גם הרווח הגולמי קפץ ב-420% לכ-10.4 מיליון שקל, מה שהוביל אמנם לרווח תפעולי, אך עדיין עם שורה תחתונה שלילית. ההפסד לבעלי המניות עמד על כ-4.9 מיליון שקל, לאור גידול חד בהוצאות המימון, שהסתכמו בכ-13.5
מיליון שקל, בעיקר בשל השפעות חשבונאיות של שיערוך הלוואות צמודות מדד. במילים אחרות, האינפלציה והריבית שוחקות את התוצאה החשבונאית. מעניין לציין כי בנטרול השפעת השיערוכים, החברה דיווחה על איזון מלא. במבט על המחצית כולה, הכנסות החברה זינקו ב-302% ל-38.6 מיליון
שקל, עם רווח תפעולי של 3.8 מיליון שקל והפסד נקי מצומצם של 8.8 מיליון שקל בלבד, חיתוך של יותר מ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
לצד תענך 1, טראלייט נמצאת כעת בשלבי הקמה של תענך 2, פרויקט בהספק של 104 מגה־וואט עם אגירה של 440 מגה־וואט שעה. עלות ההקמה מוערכת בכ-512 מיליון שקל, וההכנסות החזויות עומדות על כ-80 מיליון שקל בשנה, עם רווח תפעולי תזרימי של 62 מיליון שקל. החברה כבר גייסה את מגדל, שתשקיע עד 120 מיליון שקל תמורת 40% מהפרויקט. אבל המהלך הבולט ביותר הוא פרויקט מגלן בבקעת הירדן, שאמור להיות הגדול ביותר בארץ בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בפרויקט עצום, בהספק של כ-350 מגה־וואט ויכולת אגירה של 1,500 מגה־וואט שעה. תאריך יעד לחיבור לרשת: 2028. פרויקט זה נעשה בשיתוף עם 13 יישובים, ומצריך קפיצה לא רק בביצוע, אלא גם ביכולת מימון, רגולציה וניהול תפעולי בשטח.
הכנסות טראלייט זינקו ב-160% ל-13.5 מ' שקל בזכות פרויקט תענך 1
- הכנסות טראלייט זינקו ב-160% ל-13.5 מ' שקל בזכות פרויקט תענך 1
- ב-180 מיליון שקל: מהדרין וטראלייט מקימות פרויקט אגרו-וולטאי בצפון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרוייקטים והשפעות המאקרו
לטראלייט פורטפוליו פרויקטים רחב בישראל, הכולל פרויקטים
פעילים, בהקמה ובפיתוח. נכון לסוף הרבעון השני של 2025, החברה מפעילה מסחרית פרויקטים בהספק כולל של כ-319 מגה־ואט (מתוכם כ-184 מגה־ואט בבעלותה). במקביל, מקימה פרויקטים נוספים בהספק של כ-463 מגה־ואט, מהם כ-392 מגה־ואט בבעלותה, וכן מתקני אגירה בהיקף של כ-440 מגה־ואט
שעה. בפיתוח מתקדם מצויים פרויקטים בהספק של כ-574 מגה־ואט ובאגירה של כ-3,730 מגה־ואט שעה, ואילו בשלבי ייזום מוקדמים עוד כ-620 מגה־ואט ייצור וכ-3,516 מגה־ואט שעה אגירה, כאשר חלקה של טראלייט בפרויקטים אלה עומד על כ-385 מגה־ואט ייצור וכ-1,758 מגה־ואט שעה אגירה.
הדו"חות של טראלייט כוללים גם הערכה מעודכנת להשפעות הסביבה הכלכלית: הותרת הריבית על 4.5% וצפי להמשך אינפלציה קרובה לגבול העליון של היעד, יוצרים סביבה בעייתית למימון פרויקטים עתידיים. מרבית ההלוואות של טראלייט צמודות למדד, אך גם ההכנסות צפויות להיות כאלה, מה שמצמצם סיכון חלקי. עם זאת, ההנהלה מדגישה כי כל עלייה של 1% במדד או בריבית עלולה להעלות את הוצאות המימון בכחמישה מיליון שקל בשנה. לצד ההשפעות המאקרו־כלכליות, טראלייט אינה מנותקת מהקשר ביטחוני והסלמה עלולה להכביד על השוק הפיננסי, להוביל להורדות דירוג נוספות ואף לעכב קידום תשתיות. עם זאת, החברה ממשיכה להפעיל פרויקטים ולנהל הקמות בכפוף להנחיות פיקוד העורף, ואף מדווחת על גידול בפניות מיישובים לקידום פרויקטי גידור סולאריים.
רני ליפשיץ, המנכ"ל
היוצא: "אנו מציגים צמיחה משמעותית בשורת ההכנסות ומעבר לראשונה לרווחיות תפעולית - על רקע רבעון מלא ראשון של הפעלה מסחרית בפרויקט הדגל תענך-1 וכאשר אנו ממשיכים בפיתוח הפורטפוליו המשמעותי שלנו. השורה התחתונה הושפעה משערוך חשבונאי של הלוואות צמודות (למרות
שההכנסות בגין אותם הפרויקטים צמודות למדד) ואנו נערכים כיום לקידום פרויקטים נוספים להפעלה מסחרית - ובראשם פרויקט תענך-2 ובהמשך הקמת פרויקט מגלן בבקעת הירדן - מהלך שצפוי להביא את החברה לרווח נקי משמעותי בשנים הקרובות. לסיום, אני גאה להעביר את שרביט ניהול החברה
לשגית חן, שותפתי לדרך מראשיתה של טראלייט והמועמדת המתאימה ביותר להוביל את החברה לשלב הבא - של צמיחה מואצת, הצלחות והישגים נוספים".
- גלוברנדס שומרת על ההכנסות, אבל הרווחיות יורדת
- גולד בונד: ההכנסות זינקו 46%, ה-EBITDA ב-47% ל-16 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות...
מניית החברה נסחרת על פי שווי שוק של כ-893.5 מיליון שקל. במהלך 2025, מניית החברה עלתה בכ-66.8% ואילו ב-12 החודשים האחרונים עלתה בכ-83.1%.

קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר
ענקית האלומיניום מכרה יותר במלחמה אבל התקשתה לתרגם את זה לשורה התחתונה: ההכנסות צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, אבל קליל רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 1.5 מיליון שקל אשתקד; בקליל מנסים להפיל על הסינים את תוצאות הרבעון, "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה, בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין"
זה היה אמור להיות רבעון חלום לקליל. ענקית האלומיניום שמייצרת פרופילים לדלתות וחלונות הייתה אמורה לסלוק את השפעות המלחמה. יכלו לראות את זה גם בשוק: אחרי כמה טילים בליסטיים שנחתו באזור המרכז ופירקו אלפי חלונות, המשקיעים הזניקו את המניה. בתוך שלושה ימים היא זינקה ב־52%, מאזורי ה־183 שקל כמעט עד 280, משווי שוק של 408 מיליון שקל לשיא של 615 מיליון. כבר אז אמרנו שזה לא הגיוני. כדי להצדיק כזה שווי קליל הייתה צריכה להחליף את החלונות לא רק של כל גוש דן, אלא גם של תל אביב וירושלים גם יחד. אפילו המנכ"ל נאלץ להודות בדיבורים עם התקשורת שהזינוק לא מתכתב עם קרקע המציאות. באמת, השוק עיכל את המשמעויות ותיקן בחדות, והמניה חזרה להיסחר סביב שווי שוק של כ־480 מיליון שקל.
רכבת ההרים במניית קליל - מבט שנתי
קליל לא הגיעה מוכנה למלחמה והרבעון ה"חלומי" הסתכם בהפסד. תקראו לזה "הזגג הולך יחף", היא אולי לא באמת הייתה צריכה להחליף את כל הפרופילים של כל המטרופולינים, אבל אפילו באזורים שבהם הייתה פגיעה נקודתית לא היו לה מספיק צוותים כדי לתת מענה. אבל מעבר למצוקת כוח האדם, הייתה משקולת הרבה יותר כבדה, האלומיניום.
קליל הצטיידה במלאים יקרים בדיוק כשהמחיר בעולם התחיל לרדת, ככה שמצאה את עצמה עם חומרי גלם במחסנים מול שוק שבו המחירים הולכים ונשחקים. המלאי קפץ בכ-20% והסתכם ב-96.2 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל בסוף 2024 ו־73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- התנפצו לכם החלונות בזמן מלחמה? המדריך המלא לקבלת פיצוי
- אחרי זינוק של 50%, האם העלייה במניית קליל מוצדקת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיקרי התוצאות
ההכנסות ברבעון השני של שנת 2025 צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, בהשוואה ל-68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.

נעילה בירוק בוהק: אלקטרה נדל"ן קפצה 11%, שיכון ובינוי 7%; איילון זינקה 12%, ליברה ב-5.8%
גלי האופטימיות הגיעו מוויומינג עד תל אביב: המסחר בבורסה ננעל בעליות חדות כשהשוק מצפה להורדת ריבית בישראל, במקביל להקלה בארה"ב; מניות הנדל"ן הובילו את העליות, על רקע הרגישות של הסקטור לריבית נמוכה כשאלקטרה נדל"ן בלטה לחיוב; זינוקים נרשמו גם במניות הביטוח והסקטור הבנקאי לצד עליות באג"ח הממשלתיות וירידת תשואות
"אפקט פאוול" השפיע גם על השוק המקומי, אחרי נאום שהכין את הקרקע להורדת ריבית כבר בספטמבר, הנאום הכה גלים אל מעבר לים וגם המסחר בתל אביב מתנל במגמה חיובית עם עליות חדות.
מדד ת"א 35 סגר בעליה של 1.34% ומדד ת"א 90 רשם
זינוק של ב-2.67%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים הוסיף 1.34%, מדד הביטוח רשם זינוק של 2.52%, מדד הנדל"ן בלט גם הוא לחיוב עם זינוק של 4% מדד הנפט והגז עלה 1.39%.
החגיגות מגיעות גם לשוק האגח שנסחר במגמה חיובית ועליות של עד 0.7%. העליות מגיעות ברקע להערכות כי הריבית בישראל תרד בקרוב, במקביל לחידוש הורדות הריבית בארה"ב אחרי נאומו של פאוול בסוף השבוע. הריבית ברוטו על אג"ח עם מח"מ של 10.6 שנים עומד על 4.37%.
העליות מגיעות ברקע נאום פאוול, יו"ר הפד בג'קסון הול השפיע על השוק האמריקאי והוא משפיע בעקיפין גם על השוק המקומי. פאוול הודה כי הסביבה הכלכלית השתנתה בחודשים האחרונים, וכי ייתכן שמדיניות הריבית הנוכחית כבר אינה מתאימה. לדבריו, דפוסי התעסוקה מצביעים על התקררות מסוימת בשוק העבודה, והדבר מאפשר לבחון הפחתת ריבית, אולי כבר בהחלטת הפד הקרובה. וול סטריט כבר הפנימה - תהיה הורדת ריבית בסבירות גבוהה. הצפי גם שבישראל נראה הורדת ריבית בקרוב.
- הביטקוין מזנק, שער הדולר צונח בעולם - גם בישראל;
- מדד הביטוח טיפס ב-8.4% בהובלת מגדל; אלוני חץ עלתה ב-4.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעות הריבית ניכרות גם בשוק המניות, ובעיקר בענף הנדל"ן. סביבת ריבית יורדת מפחיתה את עלויות המימון של חברות הנדל"ן, משפרת את תזרים המזומנים שלהן, ומסייעת להעלאת שווי הנכסים
דרך ירידת שיעורי ההיוון. בנוסף, ריבית נמוכה מחזקת את האטרקטיביות של השקעות בנכסים כמו נדל"ן מניב, לעומת אג"ח ממשלתיות, ומעודדת כניסת משקיעים מוסדיים. לכן, ככל שהשוק יתקרב לסביבת ריבית נמוכה יותר, מניות הסקטור צפויות ליהנות מסנטימנט חיובי.