רני ליפשיץ מנכל טראלייט
צילום: חן וגשל
דוחות

הכנסות טראלייט זינקו ב-160% ל-13.5 מ' שקל בזכות פרויקט תענך 1

הפעלת פרויקט תענך 1 במהלך הרבעון תרמה כ-7.5 מיליון שקל להכנסות החברה; ההפסד הסתכם ב-7.6 מיליון שקל לעומת 13.2 מיליון שקל ברבעון המקביל

רוי שיינמן |


חברת האנרגיה המתחדשת טראלייט טראלייט -0.08%   פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2025, במהלכו החלה ההפעלה המסחרית של פרויקט הדגל תענך-1. סך ההספק המצטבר עבור המתקנים הנמצאים בהפעלה מסחרית והעומדים בתנאי סנכרון של החברה עלה לכ-328 מגה-וואט (על-פי 100% בפרויקטים) שצפויים להניב הכנסה שנתית בסך של כ- 141 מיליון שקל. בנוסף, החברה נמצאת בהקמה או לקראת הקמה של פרויקטים סולאריים ופרויקטי אגירה בהיקף של כ-176.5 מגה וואט ו-440 מגה וואט שעה אגירה, וכן פרויקטים בייזום מתקדם בהיקף של 558 מגה וואט וכ-3 ג'יגה וואט שעה אגירה.


הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2025 זינקו בכ-160% לכ-13.5 מיליון שקל, לעומת כ-5.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024. החברה ציינה כי הגידול נבע בעיקר מהכנסה ראשונה מפרויקט תענך 1 על סך כ-7.5 מיליון שקל. הרווח הגולמי ברבעון הראשון של השנה עלה בכ-8% לכ-4.1 מיליון שקל, לעומת כ-0.6 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד. ההפסד התפעולי הצטמצם ברבעון הראשון של 2025 לכ-2.8 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-7.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה רשמה ברבעון הראשון של השנה הפסד בסך של כ-7.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-13.2 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2024.


פרויקט תענך-1 הינו הפרויקט הסולארי הגדול בישראל, אשר צפוי לייצר כ-310 ג'יגה-וואט שעה של חשמל מאנרגיה סולארית בשנה. ההכנסות הצפויות מהפרויקט (100%) בשנת הפעלה מלאה שלו מוערכות בכ-60 מיליון שקל עם EBITDA של 46.4 מיליון שקל בשנה. חלק החברה בפרויקט הינו 51% והיתרה מוחזקת בידי קבוצת מגדל.


טראלייט מקימה כיום גם את פרויקט תענך-2, שהספקו 104 מגה־וואט בשילוב מתקן בעל יכולת אגירה של כ-440 מגה־וואט שעה. פרויקט תענך 2 צפוי להתחבר לרשת החשמל במהלך המחצית השנייה של 2026 ולהניב הכנסות של כ-86 מיליון שקל ורווח תפעולי תזרימי (Ebitda) של כ-68 מיליון שקל בשנה. בחודש מרץ 2025 עדכנה החברה כי חתמה על מזכר הבנות, הכפוף להסכם מחייב, להשקעה מצד מגדל בפרויקט תענך 2. במסגרת ההסכם, מגדל תשקיע עד 120 מיליון שקל בתמורה ל-40% מההחזקה בפרויקט הסולאר תענך-2 וטראלייט תחזיק ב-60% הנותרים.


סך הכל, צפוי הפרויקט הכולל (תענך 1 ותענך 2) הינו בהספק מותקן של 254 מגה, המהווים כ-5.2% מהיקף האנרגיה הירוקה במדינת ישראל ו-1.2% מסך ההספק של משק החשמל.


פרויקט נוסף, שעם הקמתו יהיה פרויקט האנרגיה הירוקה הגדול ביותר בישראל, שמקדמת טראלייט כיום, הוא פרויקט מגלן, ששטחו 3,250 דונם ועליו יקום מתקן של כ-340 מגה-וואט ומתקן בעל יכולת אגירה של כ-1,110 מגה-וואט שעה. הפרויקט שמוקם בשיתוף עם 13 יישובים בבקעת הירדן צפוי להתחבר לרשת ב-2027. במקביל, חתמה החודש טראלייט, באמצעות השותפות עם מהדרין, על הסכם להקמת אחד מהפרויקטים האגרו-וולטאיים הגדולים בישראל - בשטח של 448 דונם במטעי מושבת מטולה, בשיתוף אגודת חקלאי מטולה. הפרויקט, שהספקו הצפוי 40 מגה-וואט, יוקם בהשקעה של 180 מיליון שקל וצפוי להניב הכנסות של 26 מיליון שקל בשנה. הוא יוקם על אדמות של תושבי מטולה שפונו בתחילת הלחימה, וכך יחזרו לפעילות יצרנית.


"הרבעון הראשון של 2025 מהווה אבן דרך משמעותית עבור טראלייט, עם תחילת ההפעלה המסחרית של פרויקט תענך 1 - הפרויקט הסולארי הגדול בישראל", מסר לדברי רני ליפשיץ, מנכ"ל טראלייט. "מדובר בצעד ראשון במימוש צבר הפרויקטים המשמעותי מאוד של החברה. אנו ממשיכים לפעול בנחישות לקידום הקמת הפרויקטים המרכזיים הנוספים שלנו, כאשר במהלך הרבעון עדכנו לגבי פרויקט תענך-2 על השלמת שלב הסגירה הפיננסית, וכן קבלת היתר בניה ורישיון ייצור מותנה. בנוסף, חתמנו על מזכר הבנות עם מגדל שתשקיע גם בפרויקט תענך-2 ואנו רואים בהעמקת שיתוף הפעולה עם מגדל הבעת אמון גדולה. אנחנו ממשיכים לקדם גם את פרויקט מגלן בהיקף של 340 מגה וואט שיהיה הפרויקט הסולארי הגדול בישראל. בתוך כך, חתמנו לאחרונה באמצעות השותפות עם מהדרין, על הסכם להקמת אחד מהפרויקטים האגרו-וולטאיים הגדולים בישראל, בהספק של 40 מגה וואט, במטעי מושבת מטולה. נמשיך לבסס ולחזק את מעמדה של טראלייט כיצרנית החשמל הירוק מהמובילות בישראל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.