ההסכם בוטל - טראלייט לא תמכור חשמל לדליה ב-2.2 מיליארד שקל
טראלייט הייתה אמורה למכור לדליה חשמל מפרויקט "תענך 2" בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל, אך החברות דיווחו שההסכם מבוטל; לצד זאת, טראלייט דיווחה לאחרונה על סגירה פיננסית לשלב הראשון בפרויקט
חברת האנרגיה המתחדשת טראלייט טראלייט 2.85% וספקית החשמל דליה אנרגיה, שבשליטת משק אנרגיה משק אנרגיה -0.36% , דיווחו על ביטול ההסכם במסגרתו טראלייט הייתה אמורה למכור לדליה חשמל בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל שיופק מפרויקט "תענך 2" של טראלייט.
לפי ההסכם דליה אנרגיה הייתה אמורה לרכוש את מלוא החשמל המיוצר במסגרת פרויקט תענך 2 שצפוי להתחיל בהפעלה מסחרית החל מהמחצית הראשונה של 2025, בהספק מותקן (DC) של כ-104 מגה-וואט, משולב מתקן אגירה בהספק של 440 מגה-וואט שעה.
טראלייט ציינה "סיום ההסכם נעשה בהסכמה מלאה בין הצדדים, על רקע הרגולציה החדשה (אסדרה בילטראלית במודל השוק למתח עליון) ושיפור בתנאי הסחר של יצרני החשמל כדוגמת החברה". לפני כחודשיים דיווחה דליה על חתימה על מזכר הבנות למימון "דליה 2" עם בנק לאומי ודיסקונט בהיקף של 4.25 מיליארד שקל. הכסף ישומש לצורך מימון הקמת יחידת ייצור בהספק שלא יפחת מ-630 מגה וואט ולא יעלה על 900 מגה וואט, וזאת על פי האסדרה הקונבנציונאלית.
טראלייט מצדה דיווחה לאחרונה על מעדכנת על סגירה פיננסית לשלב א' בפרויקט "תענך 2" בהיקף של כ-250 מיליון שקל, וכן על קבלת היתר בנייה ורישיון ייצור מותנה. הפרויקט צפוי להתחבר לרשת החשמל במהלך המחצית השנייה של 2026 ולהניב הכנסות של כ-86 מיליון שקל ורווח תפעולי תזרימי (Ebitda) של כ-68 מיליון שקל בשנה. בנוסף, לאחרונה דיווחה טראלייט גם על קבלת אישור הפעלה מסחרית לפרויקט תענך 1, פרויקט סולארי בהספק מותקן של כ-150 מגה-וואט (DC), אשר צפוי לייצר כ-310 ג'יגה-וואט שעה של חשמל מאנרגיה סולארית בשנה.
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- טראלייט: נחתם הסכם של עד 2.5 מיליארד שקל למכירת חשמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות הצפויות מהפרויקט (100%) בשנת הפעלה מלאה שלו מוערכות בכ-60 מיליון שקל עם רווח תפעולי תזרימי (Ebitda) של 46.4 מיליון שקל בשנה. חלק החברה בפרויקט הינו 51% והיתרה מוחזקת בידי קבוצת מגדל. סך הכל, הפרויקט הכולל (תענך 1 ותענך 2) הינו בהספק מותקן של מעל 250 מגה, המהווים כ-5.2% מהיקף האנרגיה הירוקה במדינת ישראל ו-1.2% מסך ההספק של משק החשמל.
לצד זאת, בחודש שעבר עלו דיווחים על כך החברה מנהלת מגעים עם עופר ינאי, בעל השליטה בחברת נופר אנרגיה, בנוגע למיזוג החברות. החברה ציינה כי קיימה בדיקות ומגעים ראשוניים ביחס לפנייה זו, אשר לא הבשילו לכדי הצעה קונקרטית וכי המגעים הופסקו. מניית טראלייט נסחרת לפי שווי של 614 מיליון שקל אחרי עלייה של 15% בשנה האחרונה.

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
