ההסכם בוטל - טראלייט לא תמכור חשמל לדליה ב-2.2 מיליארד שקל
טראלייט הייתה אמורה למכור לדליה חשמל מפרויקט "תענך 2" בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל, אך החברות דיווחו שההסכם מבוטל; לצד זאת, טראלייט דיווחה לאחרונה על סגירה פיננסית לשלב הראשון בפרויקט
חברת האנרגיה המתחדשת טראלייט טראלייט 2.32% וספקית החשמל דליה אנרגיה, שבשליטת משק אנרגיה משק אנרגיה -0.29% , דיווחו על ביטול ההסכם במסגרתו טראלייט הייתה אמורה למכור לדליה חשמל בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל שיופק מפרויקט "תענך 2" של טראלייט.
לפי ההסכם דליה אנרגיה הייתה אמורה לרכוש את מלוא החשמל המיוצר במסגרת פרויקט תענך 2 שצפוי להתחיל בהפעלה מסחרית החל מהמחצית הראשונה של 2025, בהספק מותקן (DC) של כ-104 מגה-וואט, משולב מתקן אגירה בהספק של 440 מגה-וואט שעה.
טראלייט ציינה "סיום ההסכם נעשה בהסכמה מלאה בין הצדדים, על רקע הרגולציה החדשה (אסדרה בילטראלית במודל השוק למתח עליון) ושיפור בתנאי הסחר של יצרני החשמל כדוגמת החברה". לפני כחודשיים דיווחה דליה על חתימה על מזכר הבנות למימון "דליה 2" עם בנק לאומי ודיסקונט בהיקף של 4.25 מיליארד שקל. הכסף ישומש לצורך מימון הקמת יחידת ייצור בהספק שלא יפחת מ-630 מגה וואט ולא יעלה על 900 מגה וואט, וזאת על פי האסדרה הקונבנציונאלית.
טראלייט מצדה דיווחה לאחרונה על מעדכנת על סגירה פיננסית לשלב א' בפרויקט "תענך 2" בהיקף של כ-250 מיליון שקל, וכן על קבלת היתר בנייה ורישיון ייצור מותנה. הפרויקט צפוי להתחבר לרשת החשמל במהלך המחצית השנייה של 2026 ולהניב הכנסות של כ-86 מיליון שקל ורווח תפעולי תזרימי (Ebitda) של כ-68 מיליון שקל בשנה. בנוסף, לאחרונה דיווחה טראלייט גם על קבלת אישור הפעלה מסחרית לפרויקט תענך 1, פרויקט סולארי בהספק מותקן של כ-150 מגה-וואט (DC), אשר צפוי לייצר כ-310 ג'יגה-וואט שעה של חשמל מאנרגיה סולארית בשנה.
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- טראלייט: נחתם הסכם של עד 2.5 מיליארד שקל למכירת חשמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות הצפויות מהפרויקט (100%) בשנת הפעלה מלאה שלו מוערכות בכ-60 מיליון שקל עם רווח תפעולי תזרימי (Ebitda) של 46.4 מיליון שקל בשנה. חלק החברה בפרויקט הינו 51% והיתרה מוחזקת בידי קבוצת מגדל. סך הכל, הפרויקט הכולל (תענך 1 ותענך 2) הינו בהספק מותקן של מעל 250 מגה, המהווים כ-5.2% מהיקף האנרגיה הירוקה במדינת ישראל ו-1.2% מסך ההספק של משק החשמל.
לצד זאת, בחודש שעבר עלו דיווחים על כך החברה מנהלת מגעים עם עופר ינאי, בעל השליטה בחברת נופר אנרגיה, בנוגע למיזוג החברות. החברה ציינה כי קיימה בדיקות ומגעים ראשוניים ביחס לפנייה זו, אשר לא הבשילו לכדי הצעה קונקרטית וכי המגעים הופסקו. מניית טראלייט נסחרת לפי שווי של 614 מיליון שקל אחרי עלייה של 15% בשנה האחרונה.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
