ההסכם בוטל - טראלייט לא תמכור חשמל לדליה ב-2.2 מיליארד שקל
טראלייט הייתה אמורה למכור לדליה חשמל מפרויקט "תענך 2" בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל, אך החברות דיווחו שההסכם מבוטל; לצד זאת, טראלייט דיווחה לאחרונה על סגירה פיננסית לשלב הראשון בפרויקט
חברת האנרגיה המתחדשת טראלייט טראלייט -5.1% וספקית החשמל דליה אנרגיה, שבשליטת משק אנרגיה משק אנרגיה 2.49% , דיווחו על ביטול ההסכם במסגרתו טראלייט הייתה אמורה למכור לדליה חשמל בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל שיופק מפרויקט "תענך 2" של טראלייט.
לפי ההסכם דליה אנרגיה הייתה אמורה לרכוש את מלוא החשמל המיוצר במסגרת פרויקט תענך 2 שצפוי להתחיל בהפעלה מסחרית החל מהמחצית הראשונה של 2025, בהספק מותקן (DC) של כ-104 מגה-וואט, משולב מתקן אגירה בהספק של 440 מגה-וואט שעה.
טראלייט ציינה "סיום ההסכם נעשה בהסכמה מלאה בין הצדדים, על רקע הרגולציה החדשה (אסדרה בילטראלית במודל השוק למתח עליון) ושיפור בתנאי הסחר של יצרני החשמל כדוגמת החברה". לפני כחודשיים דיווחה דליה על חתימה על מזכר הבנות למימון "דליה 2" עם בנק לאומי ודיסקונט בהיקף של 4.25 מיליארד שקל. הכסף ישומש לצורך מימון הקמת יחידת ייצור בהספק שלא יפחת מ-630 מגה וואט ולא יעלה על 900 מגה וואט, וזאת על פי האסדרה הקונבנציונאלית.
טראלייט מצדה דיווחה לאחרונה על מעדכנת על סגירה פיננסית לשלב א' בפרויקט "תענך 2" בהיקף של כ-250 מיליון שקל, וכן על קבלת היתר בנייה ורישיון ייצור מותנה. הפרויקט צפוי להתחבר לרשת החשמל במהלך המחצית השנייה של 2026 ולהניב הכנסות של כ-86 מיליון שקל ורווח תפעולי תזרימי (Ebitda) של כ-68 מיליון שקל בשנה. בנוסף, לאחרונה דיווחה טראלייט גם על קבלת אישור הפעלה מסחרית לפרויקט תענך 1, פרויקט סולארי בהספק מותקן של כ-150 מגה-וואט (DC), אשר צפוי לייצר כ-310 ג'יגה-וואט שעה של חשמל מאנרגיה סולארית בשנה.
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- טראלייט: נחתם הסכם של עד 2.5 מיליארד שקל למכירת חשמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות הצפויות מהפרויקט (100%) בשנת הפעלה מלאה שלו מוערכות בכ-60 מיליון שקל עם רווח תפעולי תזרימי (Ebitda) של 46.4 מיליון שקל בשנה. חלק החברה בפרויקט הינו 51% והיתרה מוחזקת בידי קבוצת מגדל. סך הכל, הפרויקט הכולל (תענך 1 ותענך 2) הינו בהספק מותקן של מעל 250 מגה, המהווים כ-5.2% מהיקף האנרגיה הירוקה במדינת ישראל ו-1.2% מסך ההספק של משק החשמל.
לצד זאת, בחודש שעבר עלו דיווחים על כך החברה מנהלת מגעים עם עופר ינאי, בעל השליטה בחברת נופר אנרגיה, בנוגע למיזוג החברות. החברה ציינה כי קיימה בדיקות ומגעים ראשוניים ביחס לפנייה זו, אשר לא הבשילו לכדי הצעה קונקרטית וכי המגעים הופסקו. מניית טראלייט נסחרת לפי שווי של 614 מיליון שקל אחרי עלייה של 15% בשנה האחרונה.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.2% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.13% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
