ההסכם בוטל - טראלייט לא תמכור חשמל לדליה ב-2.2 מיליארד שקל
טראלייט הייתה אמורה למכור לדליה חשמל מפרויקט "תענך 2" בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל, אך החברות דיווחו שההסכם מבוטל; לצד זאת, טראלייט דיווחה לאחרונה על סגירה פיננסית לשלב הראשון בפרויקט
חברת האנרגיה המתחדשת טראלייט טראלייט -0.34% וספקית החשמל דליה אנרגיה, שבשליטת משק אנרגיה משק אנרגיה 1.49% , דיווחו על ביטול ההסכם במסגרתו טראלייט הייתה אמורה למכור לדליה חשמל בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל שיופק מפרויקט "תענך 2" של טראלייט.
לפי ההסכם דליה אנרגיה הייתה אמורה לרכוש את מלוא החשמל המיוצר במסגרת פרויקט תענך 2 שצפוי להתחיל בהפעלה מסחרית החל מהמחצית הראשונה של 2025, בהספק מותקן (DC) של כ-104 מגה-וואט, משולב מתקן אגירה בהספק של 440 מגה-וואט שעה.
טראלייט ציינה "סיום ההסכם נעשה בהסכמה מלאה בין הצדדים, על רקע הרגולציה החדשה (אסדרה בילטראלית במודל השוק למתח עליון) ושיפור בתנאי הסחר של יצרני החשמל כדוגמת החברה". לפני כחודשיים דיווחה דליה על חתימה על מזכר הבנות למימון "דליה 2" עם בנק לאומי ודיסקונט בהיקף של 4.25 מיליארד שקל. הכסף ישומש לצורך מימון הקמת יחידת ייצור בהספק שלא יפחת מ-630 מגה וואט ולא יעלה על 900 מגה וואט, וזאת על פי האסדרה הקונבנציונאלית.
טראלייט מצדה דיווחה לאחרונה על מעדכנת על סגירה פיננסית לשלב א' בפרויקט "תענך 2" בהיקף של כ-250 מיליון שקל, וכן על קבלת היתר בנייה ורישיון ייצור מותנה. הפרויקט צפוי להתחבר לרשת החשמל במהלך המחצית השנייה של 2026 ולהניב הכנסות של כ-86 מיליון שקל ורווח תפעולי תזרימי (Ebitda) של כ-68 מיליון שקל בשנה. בנוסף, לאחרונה דיווחה טראלייט גם על קבלת אישור הפעלה מסחרית לפרויקט תענך 1, פרויקט סולארי בהספק מותקן של כ-150 מגה-וואט (DC), אשר צפוי לייצר כ-310 ג'יגה-וואט שעה של חשמל מאנרגיה סולארית בשנה.
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- טראלייט: נחתם הסכם של עד 2.5 מיליארד שקל למכירת חשמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות הצפויות מהפרויקט (100%) בשנת הפעלה מלאה שלו מוערכות בכ-60 מיליון שקל עם רווח תפעולי תזרימי (Ebitda) של 46.4 מיליון שקל בשנה. חלק החברה בפרויקט הינו 51% והיתרה מוחזקת בידי קבוצת מגדל. סך הכל, הפרויקט הכולל (תענך 1 ותענך 2) הינו בהספק מותקן של מעל 250 מגה, המהווים כ-5.2% מהיקף האנרגיה הירוקה במדינת ישראל ו-1.2% מסך ההספק של משק החשמל.
לצד זאת, בחודש שעבר עלו דיווחים על כך החברה מנהלת מגעים עם עופר ינאי, בעל השליטה בחברת נופר אנרגיה, בנוגע למיזוג החברות. החברה ציינה כי קיימה בדיקות ומגעים ראשוניים ביחס לפנייה זו, אשר לא הבשילו לכדי הצעה קונקרטית וכי המגעים הופסקו. מניית טראלייט נסחרת לפי שווי של 614 מיליון שקל אחרי עלייה של 15% בשנה האחרונה.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
