אלי אדדי סלקום
צילום: רמי זרנגר
דוחות

סלקום: גידול של 67% ברווח - 55 מיליון שקל

חברת התקשורת סיימה את הרבעון עם גידול של 3% בהכנסות שעמדו על 1.04 מיליארד שקל; ה-EBITDA המתואם צמח ב-15% והסתכם בכ-354 מיליון שקל

איתן גרסטנפלד | (1)

חברת התקשורת סלקום סלקום -1.4%  מסיימת את הרבעון הרביעי של השנה עם צמיחה של כ-3% בהכנסות לצד קפיצה של כ-67% ברווח הנקי.


הכנסות החברה ברבעון הרביעי עמדו על כ-1.09 מיליארד שקל, לעומת כ-1.12 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, בנטרול הכנסות קש"ג הכנסות החברה עמדו על 1.04 מיליארד שקל גידול של 3% לעומת 1.01 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. חברות התקשורת נוהגות להציג את ההכנסות מקש"ג, תעריף אותו הן מעבירות חברות התקשורת ביניהן עבור שיחות נכנסות, מכיוון שלרוב אין לו השפעה על הרווחיות של החברות. בתוך כך, בסוף המחצית הראשונה של 2025 דמי הקש"ג צפויים להתבטל, בעקבות מהלך שמקדם משרד התקשורת בשנים האחרונות.


בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון עמד על כ-55 מיליון שקל, גידול של כ-67% לעומת 33 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


ה-EBITDA המתואם של החברה הסתכם ברבעון בכ-354 מיליון שקל, לעומת 308 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-15%.


נכון לסוף השנה לחברה 3.61 מיליון מנויי סלולר, גידול של כ-59 אלף מנויים ביחס לשנת 2023. במהלך השנה עמד שיעור נטישת הלקוחות בתחום על 29.3%, בדומה לשיעור של 29.2% בשנת 2023. עם זאת, במהלך השנה היא חוותה ירידה מתמשכת בהכנסה החודשית הממוצעת למנוי (ARPU) שעמדה על 43.6 לעומת 47.5 שקל בשנת 2023. עם זאת, בניכוי קש"ג עמדה ההכנסה הממוצעת למנוי על 37.4 שקל, לעומת 37.5 שקל בשנת 2033.


בתחום האינטרנט לחברה 322 אלף מנויי סיבים, גידול של 63 אלף מנויים משנת 2023. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי אינטרנט עלתה במהלך השנה ל-92.5 שקל, לעומת 89.6 שקל בשנת 2023. 


לבסוף, מצבת מנויי הטלוויזיה של החברה לשנת 2024 עומדת על 273 אלף מנויים, גידול של 10,000 מנויים ביחס לשנה לפני כן. 


אלי אדדי, מנכ"ל סלקום: "סלקום סוגרת את שנת 2024 ברבעון חזק שתורם לתוצאות המצוינות שאנו מציגים היום, עם שיאים בציוד הקצה וברווח הנקי, לצד גידול בתזרים המזומנים ובהכנסות, המשך הקטנת החוב, כ-350 מיליון שקל בשנתיים וצמיחה בכמות המנויים, המבססת את מעמדה של סלקום כקבוצת התקשורת המובילה בישראל. סלקום מסכמת את השנה כשהיא בעלת רשת ה-5G המהירה והגדולה בישראל, עם למעלה מאלף אתרים, אחרי גיוס לקוחות בולטים במגזר העסקי, זכייה במכרז צה"ל ועוד. בשנה הקרובה נמשיך במימוש התכנית האסטרטגית לצמיחה במיקודים העסקיים, לרבות חיזוק חווית הלקוח והשירות. אני מודה ללקוחות על הבחירה בסלקום כל פעם מחדש, לשוק על האמון במהלכים שביצענו בחודשים האחרונים, לעובדים ולחברי ההנהלה על העשייה והתוצאות ולדירקטוריון על הליווי."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 20/03/2025 07:53
    הגב לתגובה זו
    נוגשי עבדים אתם.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?