מרים בסקון. צילום: רמי זרנגראיך בונים את הבית שתמיד רציתם מבלי להיתקע בבירוקרטיה?
החלום על בית מושלם מתחיל בפרטים הכי קטנים. איפה יהיה המטבח, כמה אור ייכנס לסלון, ואיך לגרום לבית להרגיש בדיוק כמו שרוצים. אבל לפני זה צריך לעבור דרך
 תקנות ודרישות שמכתיבה הרשות המקומית. מרים בסקון שמתמחה גם בתכנון וגם ברישוי, מסבירה כיצד לגשר בין השניים
באחד השירים הכי מוכרים של אריק איינשטיין, הוא שר על כמה טוב לו בבית. עם התה והלימון, הספרים הישנים ואותם ההרגלים. יש משהו במילים הפשוטות האלה שמבטא את החלום של כל אחד מאיתנו, לגור בבית שנרצה לחזור אליו שוב ושוב.
לכן, כשאנשים יוצאים לדרך כדי לבנות או לשפץ את בית החלומות שלהם, הכוונה ברורה. ליצור מרחב שירגיש בדיוק כך. אבל, לא פעם החלום הגדול נתקל במציאות מורכבת. לא כי רצינו יותר מדי אלא כי מה לעשות, אנחנו בכל זאת חיים בתוך מסגרת חוקתית, עם תקנות, דרישות והגבלות מקומיות, כאלה שלא תמיד מתיישבות עם כל חזון עיצובי שעלה לנו בראש.
יחד עם זאת, גם אם יש חוקים וכללים, זה לא אומר שצריך לוותר על החלום, להפך. בעזרת תכנון נכון של אנשי מקצוע שיודעים כיצד לנווט בין הרצונות תוך כדי שמתמודדים עם כללי הבירוקרטיה, אפשר לבנות בית שירגיש כמו כל השירים של אריק איינשטיין, כאלה שאנחנו תמיד רוצים לחזור ולשמוע אותם שוב.
תכנון ורישוי ביד אחת: פחות טעויות, יותר דיוק
כדי להבין איך נכון לשלב בין תכנון אדריכלי לרגולציה תכנונית, פנינו למרים בסקון, הנדסאית אדריכלות ותיקה ובעלת ניסיון מעמיק גם בתחום הרישוי. כששאלנו אותה על החשיבות של שילוב בין שני התחומים, היא הסבירה:
- ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על פרויקט היום צריך אחד-שניים״
 - מתלבטים איך לעצב את העתיד שלכם? לפניכם חמש נקודות מכווינות
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
"כשאותו אדם אחראי גם על התכנון וגם על הרישוי, הכול זורם נכון. אין חוסר הבנות, אין כדור שעובר מיד ליד, לכן התמונה שלמה החל מהשלב הראשון. אני למשל לא מתחילה לבנות פאזל ואז מעבירה אותו הלאה לאיש מקצוע אחר, אלא אני זו שמרכיבה אותו מההתחלה ועד הסוף".
מה המשמעות של זה בפועל? פחות כאבי ראש למי שרוצים לבנות בית חדש או לבצע שיפוץ נרחב בבית או בדירה קיימים. כך, במקום "לשחק" פינג פונג בין האדריכל ליועץ הרישוי בכל הנוגע לתוכניות ולתיאומים שצריך לעשות מול הרשות המקומית, ולגלות בדיעבד שמה שתוכנן מראש לא עומד בתקנות, הכל מתבצע תחת קורת גג אחת. כך יודעים בכל רגע נתון איפה יכולים להיות חסמים והיכן נמצאת הגמישות, ואז התכנון כולו תמיד יהיה מחובר לשטח. למה שהרשות המקומית מאפשרת, למה שהקרקע מאפשרת וכמובן, למה שהלקוח רוצה וצריך.
החוכמה היא לדעת מראש היכן ממוקמים הקווים האדומים
מאחר ולא כל מה שנראה פשוט על הנייר יכול לעבור אישור, מרים בסקון מסבירה כי הסדר הנכון מתחיל דווקא מהצד הפחות זוהר, והוא בירור מעמיק של זכויות הבנייה. "רק לאחר שאני מבינה בדיוק מה אפשר לבנות, אני שומעת את הלקוח ולומדת את החלום שלו. ואז מתוך מכלול האפשרויות של מערכת הרישוי מאפשרת, אני מתרגמת את זה לתכנון אדריכלי חכם שמאזן בין הרצוי למצוי".
על דוגמה מהשטח מרים בסקון מספרת: "לקוח שביקש לבנות בית פרטי, רצה שיהיה עוד חדר בקומת הקרקע. על פניו מדובר תוספת פשוטה, אבל כשנכנסנו לבירור הזכויות, התברר שכל זכויות הבנייה על הקרקע כבר נוצלו. כלומר, אי אפשר היה לבנות אפילו עוד מטר אחד במפלס הקרקע, גם אם פיזית יש שם שטח פנוי. לכן במקום ללכת על תכנון שלא יתקבל ולבזבז זמן יקר, מיד כיוונתי את הלקוח לפתרון אחר והוא הוספת חדר בקומה העליונה, בהתאם למה שהרשות כן מאפשרת, והגשנו בקשה שמתאימה לחוק".
מרים בסקון מדגישה כי הידע ברישוי משפיע על כל תהליך התכנון. לדבריה אם לא מתחשבים בדרישות העירייה כבר מהשלב הראשון, הסיכוי שהבקשה תידחה גדל באופן משמעותי. כל דחייה כזו מחזירה את התהליך כולו שבועות ולעיתים חודשים לאחור, אולם אם מתכננים נכון אפשר להימנע מזה.
עוד צריך לזכור כי לא מדובר רק בחסכון של זמן, אלא גם של כסף. בכל זאת כשלא מבצעים טעויות ומתכננים משהו שהעירייה לא תאשר, ולא משקיעים בתוכניות שיצטרכו לעלות שוב לעריכה, חוסכים הרבה מאוד.
טיפים קטנים שמובילים לאיכות חיים אחרת
ומה עם החלום עצמו? באופן טבעי כל איש מקצוע עובד בדרך משלו. אנחנו היינו סקרנים לשמוע כיצד בסטודיו מרים בסקון בוחרים לפעול.
"אני לא עובדת עם שאלונים", מרים מחייכת. "אני פשוט יושבת עם האנשים. שואלת, שומעת. איך נראים ימי שישי שלהם, האם הם נוטים יותר לבשל באופן עצמאי או שבעיקר נשענים על הזמנות. האם יש להם ילדים קטנים או מתבגרים ועוד".
את כל המידע המקדים והחשוב היא מתרגמת לתכנון פרקטי חכם, שמתאים בדיוק למשפחה. ועל מספר טיפים קטנים שמשנים את איכות החיים היא מספרת: "אם יש צורך בחדר עבודה, אני אעדיף למקם אותו בקומת הקרקע, רחוק ככל האפשר מחדרי השינה. ככה שומרים על שקט למי שישן וגם למי שעובד. במשפחות בהן יש ילדים מתבגרים, אני חושבת על כאן ועכשיו ולטווח ארוך גם יחד. מה הכוונה? אני ממליצה כי למתבגרים יהיו חדרי רחצה ושירותים נפרדים. גם כדי להימנע מתורים ארוכים, וגם מתוך מחשבה כי ביום מן הימים הם יגיעו עם בני ובנות זוג, כך אפשר יהיה לשמור על הנוחות והפרטיות של כולם לאורך השנים. בבתים של זוגות בגיל השלישי הדגש שלי הוא על נגישות. חדר השינה צריך להיות בקומת הקרקע, בלי מדרגות, כדי לאפשר חיים נוחים גם בהמשך הדרך.
אם זה מתאפשר, אני תמיד אוהבת לפנק את ההורים בדמות מרפסת אישית שמחוברת לחדר השינה, עם מיני בר קטן. שיהיה להם מקום לשבת בשקט שלהם עם כוס קפה ועוגה. ממש כמו סוויטה קטנה בבית מלון, רק הוא והיא".
גם אזורים שבדרך כלל לא מקבלים תשומת לב, מקבלים אצל מרים תכנון מדויק. כמו חדר השירות.
בדרך כלל אנשים נוטים לשים את החדר הזה ליד חדרי השינה או לקבור אותו בפינה, אבל בעיניה מדובר בחלל שצריך לחשוב עליו ברצינות. בכל זאת יש שם מכונת כביסה, מייבש, ארון כביסה, חומרי ניקוי, מגבות, מצעים ועוד. כך שזו לא יכולה להיות פינה זניחה, אלא שמדובר בתחנה שאליה נכנסים ויוצאים המון, לכן צריך לתכנן אותה כמו שצריך, מבחינת הגודל והמיקום.
"אני אוהבת לחשוב על הבית לא רק כמבנה, אלא על הרגלים, צרכים, ומעגלים של החיים שנמצאים בתוכו. לכן כל אזור צריך לשרת אזור אחר. המטבח, הסלון, חדרי השינה, מבחינתי זו מערכת אחת שמתקיימת יחד. אם היא לא מתוכננת נכון, מרגישים את זה בחיי היום-יום", מרים בסקון סיכמה את הדברים.
להתרשמות ומידע נוסף בקרו באתר סטודיו מרים בסקון
צילום: ChatGPTדמוגרפיה פוגשת את הכסף הגדול: Longevity נדל״ן
מה מושך את ההון הגדול לענף הדיור המוגן, מי הם השחקנים המרכזיים בתחום, אילו רשתות מובילות את השוק, ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים
בישראל של השנים האחרונות, תחום הדיור המוגן הפך מאפיק נדל"ני נישתי למוקד משיכה חזק עבור חברות הענק במשק וגופים מוסדיים. עם ביקושים הולכים וגדלים, תשואות יציבות, ותמיכה של מגמות דמוגרפיות ארוכות טווח, קרנות, בנקים וחברות ביטוח מתחרות על מקום בחזית הענף. מה מושך את ההון הגדול לענף? מי הם השחקנים המרכזיים? אילו רשתות מובילות את השוק? ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים?
מה מניע את שוק הדיור המוגן בישראל?
השקעה בדיור מוגן בישראל מתבססת על שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: ביקוש יציב, דמוגרפיה צפויה ומודל
 הכנסות רב שכבתי.
הזדקנות האוכלוסייה:  לפי הדיווח של משרד הממשלה ומשרד הבריאות, בשנת 2022 כבר נמנו בישראל כ-1.2 מיליון בני 65 ומעלה שהם כ-12.4% מהאוכלוסייה והתחזיות מצביעות על גידול משמעותי עד 2035. אז צפוי מספרם להגיע ליותר מ-1.6 מיליון, כמעט 14% מהאוכלוסייה
תוחלת חיים גבוהה: כיום עומדת תוחלת החיים בישראל על כ-80.7 שנים בקרב גברים וכ-84.8 שנים בקרב נשים. נתון זה ממקם אותנו במקום גבוה יחסית, ומעיד על מגמת התארכות חיים שפועלת כיום במדינה. הביקוש למגורי איכות עם שירותי קהילה ותמיכה רפואית צפוי להמשיך ולגדול.
מודל הכנסות יציב: הרשתות פועלות בשיטה המשלבת פיקדון ראשוני (לעיתים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים) עם דמי אחזקה חודשיים היוצרים תזרים חודשי בטוח לצד רווחי הון בשלב החתימה והאכלוס. בנוסף, שיעורי התפוסה ברשתות המובילות גבוהים גם בתקופות כלכליות מאתגרות.
רשתות הדיור המוגן המושקעות והמובילות בישראל
בישראל פועלות כ־11 רשתות גדולות ועוד עשרות קטנות, המפעילות יחד כ־93 בתי דיור מוגן עם כ־14,500 יחידות דיור.
בית בכפר – חמישה מתחמים יוקרתיים בפריסה ארצית, תפוסה של 93–95%, עם דגש על קהילה פעילה ותמיכה רפואית מותאמת. רשת בית בכפר נמצאת בתנופת התרחבות המתבטאת בפתיחת אגף חדש בכפר סבא, שמוסיף 92 יחידות דיור והעלה את מספרן הכולל במתחם ל־231. בנוסף, הרשת מצויה בשלבי תכנון ובנייה של שלושה סניפים נוספים, שצפויים להרחיב משמעותית את פריסתה הארצית בשנים הקרובות.
פאלאס (עזריאלי) – פרויקטים יוקרתיים בתל אביב, ירושלים ומודיעין, עם שירותי רפואה, תרבות ופנאי.
מגדלי הים התיכון – 1,650 יחידות פעילות, עם תכניות להתרחבות ל־2,700 יחידות.
עד 120 – קונספט יוקרתי עם מוקדי פעילות מרכזיים בגוש דן, הוד השרון וראשון לציון.
פרוטיאה – בתי דיור מוגן בסגנון כפרי־ריזורטי, עם שטחים ירוקים נרחבים ושירותים קהילתיים ייחודיים.
משען, אחוזות רובינשטיין, בית בלב, בית הזהב, נווה עמית – רשתות עם פריסה רחבה, לרוב במחירים נגישים יותר ובשירותים מותאמים לקהלים מגוונים.
מי הם המשקיעים הגדולים?
הענף הישראלי ראה בשנים האחרונות כניסה של משקיעים מגוונים- מבנקים ועד חברות ביטוח וקבוצות נדל"ן ענק:
בנק הפועלים – רכש 20% מרשת הדיור המוגן "בית בכפר" בשנת 2020 בשווי חברה של 600–750 מיליון ₪ (השקעה של כ־150 מיליון ₪), וכ- 20% מרשת "עמל ומעבר" לפי שווי של כ־1.5 מיליארד ₪.
עזריאלי - מפעילה את רשת פאלאס, הכוללת 1,142 יחידות דיור מוגן בשווי מוערך של כ־3.2 מיליארד ₪. החברה מפתחת בימים אלה פרויקטים נוספים בירושלים וראשון לציון, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, ודיווחה על עלייה של 11% בהכנסות הענפיות ורווח מגזרי של כ־52 מיליון ₪ מהדיור המוגן.
ביג מרכזי קניות - נכנסה לתחום הדיור המוגן באמצעות זכייה במכרז להקמת כ־250 יחידות בזכרון יעקב, חלק ממהלך אסטרטגי להתרחבות לעולמות נדל"ן יציבים ומניבי הכנסה.
קבוצת שפיר - רכשה את רשת "עד 120", המפעילה כ־700 יחידות דיור, ומקדמת פרויקטים חדשים.
ישראל קנדה - נכנסה לסקטור הדיור המוגן בפעם הראשונה, כאשר רכשה את נכס "מועדון נווה אביב" בכפר שמריהו בעסקת רכישה שהיקפה עמד על כ־125 מיליון ₪.
כלל ביטוח – בשותפות עם מגדלי הים התיכון, התחייבה להשקעה של 300 מיליון ₪ בהון עצמי לפרויקטים חדשים ורכישת בתי דיור מוגן קיימים, עם יכולת מינוף לפרויקטים בהיקף כולל של עד 3.3 מיליארד ₪.
- דיור מוגן יוקרתי - כמו מלון חמישה כוכבים
 - "אנחנו מרוויחים פעמיים - בלי למכור את הנכס", יו"ר מגדלי הים התיכון על היתרונות בדיור המוגן
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
יתרונות ההשקעה לשכבות הביניים
כניסת החברות הגדולות והגופים המוסדיים לתחום הדיור המוגן אינה רק מהלך עסקי. היא גם מנוף משמעותי להרחבת הנגישות עבור שכבות הביניים. היקפי ההשקעה הגבוהים מאפשרים לרשתות להקים מתחמים בקנה מידה רחב, לשלב מספר רמות שירות
 ומחירים, ולהציע יחידות דיור בגדלים שונים. כך, שגם מי שמחזיק בהון מוגבל יחסית יכול למצוא מענה מתאים. בנוסף, לגופים גדולים יש יכולת לנצל יתרונות לגודל: מימון זול יותר, ניהול תפעולי יעיל, ורכישת שירותים בהיקפים גדולים ולהוזיל חלק מהעלויות לדייר הסופי. במודלים
 אלה, הפיקדון הראשוני מוחזר ברובו ליורשים, והדיירים בוחרים את סל השירותים שמתאים להם.
התוצאה היא שלזוגות פנסיונרים מהמעמד הביניים נפתח חלון הזדמנויות ליהנות ממגורים בסביבה מוגנת, עם שירותי בריאות וקהילה פעילה.
