איזה חברות מוציאות הכי הרבה כסף על מחקר ופיתוח ומה קורה בחברות הזנק?
כמה כסף הוציאו חברות על מחקר ופיתוח? כמה מהן חברות רב לאומיות וכמה פועלות רק בארץ - ולא פחות מעניין - מה קורה בסטרטאפים (חברות הזנק)? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה את האומדנים משלימים לנתוני פעילות המחקר והפיתוח (מו"פ) העסקי נכון לחודש יולי 2023. הנתונים התמקדו בפעילות המו''פ של חברות רב-לאומיות, כולל מרכזי מו"פ, ובחברות הזנק שנחשבות למובילות בתחום של המו''פ והחדשנות ובצמיחה כלכלית בארץ ובעולם.
לגבי חברות רב לאומיות עולה כי בשנת 2021, ההוצאה למו"פ בחברות רב-לאומיות העוסקות במו"פ (חברות IN וחברות OUT) הייתה 93.3% מסך ההוצאה למו"פ פנימי במגזר העסקי העומד על 89.3 מיליארד שקל.
הוצאות המו''פ הפנימי של חברות IN הסתכמו ב-46.9 מיליארד שקל, קצת יותר מחצי מסך כל הוצאות המו''פ הפנימי במגזר העסקי (52.5%). 71.9% מהוצאות המו"פ הפנימי של חברות IN מתרכז במרכזי מו"פ.
כמה מוציאים בכל ענף? נתונים: למ"ס
עוד עולה, כי רוב הוצאות המו''פ של החברות הללו התרכז בענפי ההייטק ובעיקר בתכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ושירותי מידע. בתעשייה, עיקר ההוצאה למו''פ מקורה בתעשיית עילית.
בחברות הללו היו 65.8 אלף משרות העוסקות במו"פ, עלייה של 8.8% לעומת שנת 2020.
עלות העבודה השנתית הממוצעת למשרה מלאה בחברות אלו גבוהה יותר מהעלות בשאר החברות העוסקות במו"פ במגזר העסקי (571 אלף שקל לעומת 421 אלף שקל, בהתאמה).
10.7% מסך הוצאות המו"פ בחברות IN היה עבור תשלומים לגורמי חוץ. במרכזי מו''פ התשלומים האלה היו נמוכים יותר, והיו מיועדים בעיקר לחברות ישראליות. ההכנסות ממכירות מו"פ עומדות על 38.2 מיליארד שקל שהן כ-81.1% מסך כל הכנסות המו''פ של המגזר העסקי.
הוצאות שוטפות לפי תחומי פעילות (למ"ס)
מרכזי מו''פ הם המקור העיקרי של הכנסות ממכירות המו''פ, וכמעט כולן היו מיצוא של שירותי מו''פ לחברת האם או לחברות קשורות בחו''ל (99.5% מסך הכנסות המו"פ שלהם).חברות בשליטה ישראלית (חברות OUT). כמו כן, הוצאות המו"פ הפנימי בחברות OUT הסתכמו ב-36.4 מיליארד ש"ח, שהן כ-40.8% מסך הוצאות המו"פ הפנימי במגזר העסקי.
עוד עולה, כי 50.2% מהוצאות המו"פ מקורם בענפי תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים, ו-31.6% - מקורם בענפי התעשייה בטכנולוגיה עילית; 14.4% מסך הוצאות המו"פ היו עבור תשלומים לגורמי חוץ וקבלני משנה (פנימי וחיצוני);
52.8% מהתשלומים לגורמי חוץ ולקבלני משנה למו''פ היו מיועדים לחברות בחו"ל; בחברות OUT היו כ-61.8 אלף משרות במו"פ (כ-36.6% מכלל המשרות של החברות העוסקות במו''פ).
הוצאה למו''פ של חברות-בנות בחו"ל הסתכמה ב-4.1 מיליארד שקל - כ-10% מסך הוצאות המו"פ של חברות OUT. עיקר הוצאות המו''פ בוצע על ידי חברות בנות בארצות הברית.
מספר משרות במו"פ, עלות עבודה ועובדים (למ"ס)
ומה לגבי חברות הזנק? סך הוצאה למו''פ בחברות הזנק הייתה כ-17.6% מסך הוצאה למו''פ במגזר העסקי, והן העסיקו 21.1% מסך עובדי המו''פ במגזר העסקי. בין 2020 ל-2021 חלה עלייה של 32.5% בהוצאות המו''פ הפנימי בחברות ההזנק, גבוהה מהעלייה בכלל החברות עוסקות במו"פ (10.8%). חלק הארי מהוצאות המו''פ, מקורו בתחומי התוכנה ובמיוחד בסייבר ובביג דאטה. עוד עולה כי 17.5% מסך הוצאות המו"פ היה עבור תשלומים לגורמי חוץ שנמצאים בחו''ל ובארץ.
לפי הנתונים, עלות העבודה השנתית למשרה מלאה (403 אלף ש"ח בממוצע) הייתה נמוכה בהשוואה לשאר החברות העוסקות במו''פ במגזר העסקי (490 אלף ש"ח בממוצע). עיקר המימון של חברות ההזנק מגיע ממקורות פרטיים ועמד על 63.9%. ניכר כי החסם הבולט לפעילות מו''פ בחברות ההזנק היה זמינות המימון.
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
