בפד שואלים: האם ה-AI נעשה גדול מכדי ליפול?
נשיא הפד של קנזס סיטי, ג'ף שמיד, שאל ביום שישי שאלה שבבנק מרכזי לא שואלים סתם: האם רשת החברות, ההלוואות והחוזים שנבנית סביב ה-AI נעשית גדולה כל כך, שאם היא תקרוס, היא תגרור איתה את הכלכלה כולה. ובלשון שלו: האם אנחנו מתקדמים לעבר מערכת AI "גדולה מכדי ליפול".
שמיד לא אמר שיש בועה, ולא נקב בשמות של חברות. אבל למושג שהוא בחר יש היסטוריה ארוכה, והיא מסבירה למה בוול סטריט שמו לב לדברים שלו.
מה זה "גדול מכדי ליפול"
המונח נכנס לשימוש ב-1984, כשהבנק האמריקאי קונטיננטל אילינוי הגיע לסף קריסה והרשויות החליטו להציל אותו. הוא נהיה מפורסם באמת במשבר של 2008. בספטמבר של אותה שנה ארה"ב נתנה לבנק ההשקעות ליהמן ברדרס לפשוט רגל, והשווקים נכנסו לפאניקה. יום אחר כך כבר הציל הפד את ענקית הביטוח AIG, ובהמשך אישר הקונגרס תוכנית חילוץ של 700 מיליארד דולר לבנקים.
יש חברות שקשורות לכל כך הרבה גופים אחרים, שאם הן נופלות, הן מפילות גם את מי שלידן. המחיר של זה מגיע עוד לפני המשבר: כשמשקיעים מאמינים שהמדינה תציל חברה אם היא תסתבך, הם מלווים לה בזול ומתעלמים מהסיכון, והיא מצדה מרשה לעצמה להמר יותר. לזה כלכלנים קוראים "סיכון מוסרי". אחרי 2008 הקימה ארה"ב מועצה מיוחדת, FSOC, שיכולה להכריז על חברה כמערכתית ולהכניס אותה לפיקוח של הפד.
איך זה נראה ב-AI
ב-AI הסיכון מפוזר על פני רשת של חברות שתלויות זו בזו. אנבידיה, שמוכרת את השבבים ל-OpenAI, הסכימה לערוב לחכירה של OpenAI בדאטה סנטר באוהיו בהיקף של עד 105 מיליארד דולר, והשקיעה עוד 1.5 מיליארד בחברה שמקימה אותו, SB Energy של סופטבנק. סופטבנק עצמה מגייסת חוב כדי לממן את ההשקעות שלה ב-OpenAI. ואורקל הכריזה על "כוח עליון" בפרויקט דאטה סנטר בניו מקסיקו, על רקע מחלוקת עם קרן Blue Owl.
והסכומים עצומים: לפי מודי'ס, שש חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב ישקיעו ב-AI כטריליון דולר ב-2027. רוב הכסף עדיין מגיע מהרווחים שלהן, אבל חלק הולך וגדל מגיע מחוב, מקרנות אשראי פרטיות ומהסכמים מורכבים בין החברות עצמן. כתבנו כאן על ההשקעות של אמזון ומיקרוסופט.
| 2000: הדוט-קום | 2008: הבנקים | 2026: ה-AI | |
|---|---|---|---|
| מה התנפח | מניות אינטרנט וטלקום | משכנתאות סאב-פריים ונגזרים | דאטה סנטרים, שבבים ומודלים |
| מי מימן | בעיקר משקיעים בבורסה | חוב ומינוף של הבנקים | תזרים של הענקיות, ויותר ויותר חוב |
| כמה ירד | הנאסד"ק צנח בכ-78% | ה-S&P 500 צנח בכ-57% | עדיין לא ידוע |
| מי חולץ | אף אחד | הבנקים ו-AIG, במאות מיליארדי דולרים | זו השאלה של הפד |
| מה נשאר | סיבים אופטיים, ואמזון | בנקים מפוקחים יותר | דאטה סנטרים ושבבים |
למה זה בכלל יכול ליפול
כל ההשקעות האלה נשענות על ההנחה שבעוד כמה שנים לקוחות ישלמו על AI מספיק כדי להחזיר את הכסף. אם ההכנסות יגיעו לאט יותר, דאטה סנטרים יעמדו חצי ריקים, והחוב שנלקח כדי לבנות אותם עדיין יצטרך להיות מוחזר.
ויש עוד בעיות. הרבה פרויקטים תלויים בלקוח אחד, OpenAI, ואם היא תאט, זה יתגלגל לכל מי שבנה בשבילה. השבבים מתיישנים מהר, כך שמה שנקנה היום יהיה שווה הרבה פחות בעוד שלוש שנים. והריבית עולה: הפד העלה החודש את הריבית, ותשואת האג"ח האמריקאי ל-10 שנים נגעה השבוע ב-5.23%, הרמה הגבוהה מאז 2007. כסף יקר פוגע במיוחד בפרויקטים שהתשואה עליהם רחוקה.
ואם זה נופל, מי משלם
קודם כול בעלי המניות. ענקיות הטכנולוגיה מרוויחות מאות מיליארדי דולרים בשנה, והן יכולות לספוג הפסדים כבדים בלי לקרוס. הבעיה מתחילה במי שנשען על חוב: חברות דאטה סנטרים, קרנות אשראי פרטיות ומחזיקי אג"ח. הפד של שיקגו בדק את הבנקים הגדולים ומצא שהחשיפה הישירה שלהם ל-AI קטנה, כ-0.8% מהנכסים, אבל מסגרות האשראי שהם התחייבו לתת לענפים האלה מגיעות לכרבע מהון הליבה שלהם.
ויש את החוסכים הרגילים. חברות הטכנולוגיה הגדולות מחזיקות משקל עצום במדדים שקרנות הפנסיה וקופות הגמל משקיעות בהם, כך שנפילה חדה תורגש גם בחיסכון לטווח ארוך. ומה עם המדינה? אין ל-AI ביטוח פיקדונות כמו לבנקים. אבל יש כאן גם עניין של ביטחון לאומי, והממשל האמריקאי כבר הראה שהוא מוכן להתערב: ב-2025 הוא קנה כ-10% ממניות אינטל.
ואולי דווקא טוב שזה ייפול?
במרץ 2000 הגיע הנאסד"ק לשיא, ועד אוקטובר 2002 הוא צנח בכ-78%. חברות כמו Pets.com ו-Webvan נסגרו, ענקית התקשורת וורלדקום פשטה רגל, ומניית אמזון איבדה יותר מ-90% מהשווי. לקח לנאסד"ק 15 שנה לחזור לשיא של 2000.
מה שנבנה בשנות הבועה, לעומת זאת, לא נעלם. חברות התקשורת הניחו אז כמויות עצומות של סיבים אופטיים, ובשיא המשבר אחוזים בודדים בלבד מהם היו בשימוש. אחרי הקריסה הקיבולת הזו נקנתה בזול, והיא זו שאפשרה בשנים הבאות אינטרנט מהיר, יוטיוב ונטפליקס. אמזון שרדה והפכה לאחת החברות הגדולות בעולם. המשקיעים איבדו הון, אבל השוק נפטר מהחברות שלא היו להן הכנסות של ממש.
וכאן נמצא ההבדל שמעניין את הפד. הבועה של 2000 מומנה בעיקר בכסף של משקיעים בבורסה, ולכן המיתון שאחריה היה קל יחסית. הבועה של 2008 ישבה בתוך הבנקים, ולכן כמעט הפילה את כל המערכת. אם ה-AI ייראה כמו 2000, הנפילה תכאב למשקיעים ואחר כך הדאטה סנטרים והשבבים יהפכו לתשתית זולה לדור הבא. אם החוב יחלחל לבנקים ולקרנות, הסיפור יכול להיראות יותר כמו 2008.
מה זה אומר עכשיו
שמיד לא קרא לפעולה, והחלטות על פיקוח, אם יגיעו, ייקחו זמן. אבל כשבכיר בפד שואל את השאלה בפומבי, זה סימן שהרגולטורים כבר מסתכלים על ה-AI גם כסיפור של יציבות פיננסית. למשקיעים זו תזכורת לבדוק כמה מהחיסכון שלהם תלוי בכמה חברות בודדות. כתבנו כאן מה אפשר ללמוד מבועת הדוט-קום.
- 3.גולדפינגר 26/09/2026 12:04הגב לתגובה זוכרגיל כאשר תגיע המפולת והיא תגיע שלא יהיה ספק בכך מי שישאו בהפסדים זה החוסכים הקטנים אלו שמשקיעים בקרנות פנסיה ובשאר מכשירים פסיביים.
- 2.אנונימי 26/09/2026 11:45הגב לתגובה זותאוות בצע לא יודעת מעצורים. היה הכי בריא תיקון טוב שיוריד את אנבדיה ל 160 וה sp ב 10 אחוזים. לעצור לעמוד ולנקות טירוף. אבל תאוות בצע רוצה כמה שיותר. ואז שהיא תעלה ותעלה הקריסה תהיה ברוטלית. כי בסופו של יום כל וולסטריט בנויה על שחקנים גדולים רובם מאוחרי הקלעים שיודעים רק קיצוניות ולא איזון.
- התכוונת 60 אחוז. 10 אחוז זו תנודה (ל"ת)דר דום 26/09/2026 14:58הגב לתגובה זו
- 1.כמה חוסר הבנה של העתיד (ל"ת)אנונימיפז 26/09/2026 10:12הגב לתגובה זו
